אלול
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ערך זה עוסק בחודש עברי. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו תוכן עניינים
שם החודש
מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הוא מתקופת גלות בבל.
יש המקשרים אותו למילה "אולולו", שפירושה באכדית "קציר", היות שהוא חל בסיום תקופת הקציר (באכדית:lulu)[1].
על פי פירוש אחר משמעות המילה אלול היא טיהור וכפרה.
בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות (או קיצוץ התאנים) בתקופה זו.
מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל"- בארמית חיפוש. הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים.
השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה[2]. בקרב עדת ביתא ישראל החודש נקרא לול.
סמליות
מזלו של החודש הוא - מזל בתולה. יש המוצאים לכך אסמכתא במקורות הקושרת את הכינוי בתולה עם ערך התשובה: "שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה" (ירמיהו, ל"א, כ'). תחילת פרק זה בירמיהו גם משמש כהפטרה ביום ב' של ראש השנה.
הקדמונים נתנו סימן לחודש אלול בראשי תיבות של הפסוק : אני לדודי ודודי לי (מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ג'). לרמוז, כי בחדש אלול, הה' קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה הן 40, מספר המסמל את ארבעים הימים שבהם שהה משה על הר סיני לצורך קבלת התורה, וכנגד ארבעים ימי הרצון שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים.
נוסף לכך בפסוק: ומל ה' א-לוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (ספר דברים, פרק ל', פסוק ו'); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).
רמז נוסף רמזו בפסוק ממגילת אסתר איש לרעהו ומתנות לאביונים, לרמז על תיקון העניינים שבין אדם לחברו בתקופה זו.
מנהגי החודש
חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". הספרדים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש לעומת האשכנזים הנוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע האחרון לפני ראש השנה.
בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (ה') נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם[3]. חז"ל מציינים מתוך דיוק המקראות, כי לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור.
משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל סלנטר, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").
בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (ספר תהילים, פרק כ"ז), מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום[4]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[5], ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית[6]. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה[7].
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב[8] על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה, או לגרסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע בשופר מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה[9], ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה[10]. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר תשר"ת תש"ת תר"ת. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המלים "תענו ותעתרו" בקדיש שבסיום הסליחות[11] ויש המוסיפים אף בעת אמירת י"ג מידות.
בקרב חסידי חב"ד נוהגים, לומר בכל יום מימי חודש אלול, עד יום הכיפורים, שלושה פרקי תהילים. את אמירת הפרקים הנותרים משלימים במהלך יום הכיפורים עצמו. מנהג זה מיוחס להוראתו של הבעל שם טוב לתלמידו המגיד ממזריטש[12].
נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
|
מיזמי קרן ויקימדיה
 ערך מילוני בוויקימילון: אלול |
|---|
- חודש אלול מאגר מת"ל במכללת קיי
- חודש אלול - מאמרים וסיפורים, אתר בית חב"ד
- הלכות אלול בקיצור שולחן ערוך
- הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "אני לדודי ודודי לי", מתוך "שמעתי".
- מתיה קם, חודש אלול: חודש הסליחות, אתר מט"ח
- מקורות להרחבה בנושא הסליחה, באתר מדרשת
- סיור סליחות בירושלים, ערוץ הידברות
- ראשי תיבות נוספים לחודש אלול, מאתר פרשת השבוע
- אלול, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ מתיה קם, חודשי השנה בלוח העברי הקדום, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ↑ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ט"ו.
- ↑ ראה לקוטי תורה לרבי שניאור זלמן מלאדי, פרשת ראה, דף לב
- ↑ , מנהג ויז'ניץ לאמרו מיד לאחר חזרת הש"ץ לפני הקדיש.
- ↑ . מנהג חסידות גור לאמרו לאחר תפילת ערבית
- ↑ בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א (מעשה רב אות נ"ג [1] )
- ↑ ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית
- ↑ על תהלים כ"ז
- ↑ . אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה
- ↑ דברי קהלות, עמ' 121 [2] .
- ↑ אף בתפילת מוסף של ראש השנה ובתפילת נעילה ביום הכיפורים מתבצעות חלק מהתקיעות בנקודה זו
- ↑ ראו 'קובץ מכתבים ע"ד אמירת תהילים', לרבי יוסף יצחק שניאורסון, בסוף תהילים 'אוהל יוסף יצחק'
| חודשי השנה | ||
|---|---|---|
|
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • ל"ג בעומר • ט"ו באב • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן | |
| תעניות ציבור | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • י"ז בתמוז • תשעה באב • צום גדליה • עשרה בטבת • שובבי"ם • תענית אסתר • פורים שני • תענית בה"ב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה | |
| חגי עדות | בסיסה • מימונה • סהרנה • יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו | |
