ממלכת יהודה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ממלכת יהודה
Levant 830-HE.svg
ממלכת יהודה בירוק בהיר
מדינה ממלכת יהודה
יבשת אסיה
שפה רשמית עברית מקראית
משטר מונרכיה
אירועי הקמה תאריך
הקמה פילוג ממלכת ישראל המאוחדת
תאריכי הקמה ב'תתקס"ד

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת ג'של"ח.

ממלכה זו בין השנים התקיימה ב'תתקס"ד - ג'של"ח.

הממלכה הוקמה לאחר התפרקות ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שהחלו להיווצר באזור מקומות יישוב במהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה לה ממלכת יהודה.

ממלכת יהודה לעתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט עתליה) לשושלת בית דוד. בירתה של ממלכת יהודה הייתה ירושלים, בה ניצב בית המקדש.

יהודה

"יהודה" הוא שמו של השבט המקראי, על שם יהודה, בנו הרביעי של יעקב, אשר כל בני השבט הם צאצאיו שהם גם רובה של האוכלוסייה של ממלכת יהודה והעניקו לה את שמה.

תושבי אותה ממלכה כונו הן במקרא והן במקורות חיצוניים כגון כתובות ארכאולוגיות (לדוגמה: "מנסרת סנחריב") בשם "יהודים". לאחר חורבן ממלכת ישראל, נטמעו התושבים הנותרים שלא גלו עם עשרת השבטים, בממלכת יהודה השכנה. כתוצאה מכך הורחב מאז ואילך המונח "יהודי" והוא כולל את כל צאצאי העברים.

היסטוריה

שבוי ממלכת יהודה על קיר במקדש אמון מכרנך, המתעד את מסע פרעה שישק לארץ ישראל ב-926/5 לפנה"ס.
היסטוריה של ארץ ישראל
היסטוריה של מדינת ישראלהמנדט הבריטיהתקופה העות'מאנית בארץ ישראלהתקופה הממלוכית בארץ ישראלהתקופה הצלבנית בארץ ישראלהתקופה הערבית בארץ ישראלהתקופה הביזנטית בארץ ישראלהתקופה הרומית בארץ ישראלממלכת החשמונאיםהתקופה ההלניסטית בארץ ישראלהתקופה הפרסית בארץ ישראלממלכת יהודהממלכת יהודהממלכת ישראל המאוחדתכנען
לוח התקופות בארץ ישראל
ממלכת יהודה ושלמה. מפה משנת ה'תרמ"ז

הממלכה נוסדה בעקבות פילוגה של ממלכת ישראל המאוחדת, עם מותו של שלמה המלך[1] ועליית בנו רחבעם למלכות, בשנת ב'תתקס"ד. הפילוג התרחש בשכם בעקבות סירוב המלך רחבעם להקל את נטל המסים על אזרחי ממלכת ישראל, כתוצאה מכך מרדו ברחבעם כל שבטי ישראל למעט שבט יהודה ושבט בנימין אשר נותרו נאמנים לבית דוד. ירושלים הפכה לבירתה של הממלכה החדשה, שנקראה "ממלכת יהודה". בניגוד לממלכת ישראל שם התחלפו מספר שושלות מלכים, ביהודה שלט בית דוד רוב הזמן למעט זמן מלכותה של עתליה המלכה (ג'נ"ו עד ג'ס"ב).

במשך שישים השנים שלאחר הפילוג עוד ניסו מלכי יהודה להשליט עצמם מחדש על הממלכה של עשרת השבטים הנותרים, כך שהתקיים מצב של לוחמה מתמשכת בין שתי הממלכות. במשך 80 השנים הבאות לא הייתה מלחמה ביניהן. ברוב הזמן הן היו בנות ברית ידידותיות, ושיתפו פעולה נגד אויביהן המשותפים, בעיקר נגד דמשק, במשך 150 שנה.

לאחר חורבנה של ממלכת ישראל בשנת ג'ר"ה בידי האשורים נטמעו חלק מתושבי ממלכת ישראל בממלכת יהודה ולאחר היחלשות אשור, השתלטה יהודה על שטחים נרחבים מצפון שהשתייכו בעבר לממלכת ישראל, מגמה שהסתיימה עם התחזקות כוחו של סרגון השני מלך אשור שבימיו חזרה ממלכת יהודה להשתעבד לאשור.

בשנת 705 לפנה"ס נפל סרגון השני בקרב מול שבטי הקימריים, דבר שעורר את כלל הממלכות המשועבדות לאשור למרוד בה ובהן גם ממלכת יהודה תחת המלך חזקיהו. רוב העמים שמרדו בסרגון השני עשו זאת משתי סיבות עיקריות: א. הם ראו באשור עונש (שוט ובעברית מקראית: "שבט") בו מענישים האלים את העמים הסוררים, מותו של סרגון סימן בעיני רבים סימן אלוהי להפסקת עונש השעבוד לאימפריה האשורית ולמאיסת האלים בה. ב. מבחינה פוליטית מותו של מלך בשדה הקרב מעוררת כאוס, זאת משום שלא מונה יורש עצר באופן מסודר ונפתחה מלחמת ירושה בין האחים הטוענים לכתר, מה שהחליש את אשור ואת אחיזתה בממלכות המשועבדות לה. בסופו של דבר תפס סנחריב, אחד מבניו של סרגון השני, את השלטון ובשנת 701 לפנה"ס יצא למסע עונשין נגד ממלכת יהודה[2]. המלך חיזקיהו שילם מס כבד לסנחריב לא לפני שהשאיר את ממלכת יהודה חרבה, כבש את העיר השנייה בגדלה, לכיש והגלה את תושביה. ברם בפתח שערי ירושלים מתו כל צבאותיו של סנחריב, והוא נאלץ לחזור לארצו בבושת פנים.

נפילתה הסופית של ממלכת יהודה הייתה בחורבן בית המקדש הראשון (ג'של"ח) על ידי נבוזראדן, מי שהיה מפקד שומרי הראש של נבוכדנצר השני[3]. מלך יהודה האחרון היה צדקיהו.

כרונולוגיה של מלכי יהודה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ספר מלכים א', פרק י"ב; ספר דברי הימים ב', פרק י'
  2. "ובארבע עשרה שנה למלך חזקייה, עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצורות--ויתפשם" (ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ג)
  3. ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-כ"א
  4. ביקורת: בוסתנאי עודד ואברהם פאוסט, ‏ארץ יהודה בתקופה הנאו-בבלית, קתדרה 121, ספטמבר 2006, עמ' 178-171..
בית המקדש הראשוןבית המקדש השנימשכן שילהבית המקדש השלישייציאת מצריםקבלת התורהגלגלאוהל מועדגירוש ספרד ופורטוגליהושע בן נוןמשה רבינותקופת השופטיםנביאיםאנשי כנסת הגדולהתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםשעבוד מצריםהגויים הנשאריםמלכות אשורמלכות בית דודגלות בבלמלכות פרסמלכות יוןגלות אדוםהשואהעקבתא דמשיחאגאולה העתידהאלף השלישיאלף הרביעיאלף החמישיאלף השישיסנהדרין במקומהבית המקדשגלותגאולה העתידההיסטוריה של עם ישראל
ב'תתקס"ד-ג'של"ח - ממלכת יהודה