צור משלו אכלנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ

הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ
אָכַלְנוּ מִלַּחְמוֹ (אֶת לַחְמוֹ) וּמִיֵּינוֹ (וְיֵינוֹ) שָׁתִינוּ
עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ.
אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ

בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ
וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ
חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת יְיָ

רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ
עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ
וּבֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ

יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה (שָׁם) נַעֲלֶה
הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה
עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת יְיָ

"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא פיוט שנהוג לשיר בשבת, אשר התקבל בתפוצות ישראל ונהוג לשיר אותו בסעודות שבת. מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת בימי הביניים.[1]

המזמור נכתב בשיח עם ברכת המזון. שלושת הבתים הראשונים שלו הם כנגד שלוש הברכות הראשונות של הברכה, והבית הרביעי-כנגד "כוס של ברכה", כוס יין שנוהגים לשתות אחרי הברכה.

כנראה, שהמזמור בהתחלה כלל לא נכתב על השבת אלא על ברכת המזון בכלל, אך כיוון שבימי החול אין פנאי, נהגו לשיר אותו בשבת, שאינה נזכרת בו.[2] החוקר דב סדן[3] פירש את המילים "שבענו והותרנו כדבר ה'", שהן כנגד המן, שהרי הציווי מהתורה אינו על ההותרה, ואילו במן נאמר " וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר"[4] ומכאן שזאת מצווה רק בשבת.

יש אשר סברו שאין להגיד את המזמור, בגלל חשש שבאמירתו יצא ידי חובת ברכת המזון[5].

המזמור זכה בהמשך להקלטות רבות כשיר "סתמי", ביניהן של אברהם פררה, נירה עדי, אילנה אביטל ואף גרסה בתרגום ללאדינו של יצחק לוי. לחנים בולטים במגזר החרדי הם ניגונו של רבי יצחק מוורקא אשר מושר בחסידות ויז'ניץ על הפיוט, ולחן נוסף של חסידות ויז'ניץ אשר נפוץ בין כליזמרים ברומניה ("Kandel's Hora").

כמו כן, הולחנו לחנים לחלקים מהפיוט, ובמידה רבה הם מפורסמים יותר מהפיוט בכללותו. על הבתים "רחם בחסדך" ו"יבנה המקדש" מפורסם לחן עממי, לחנו של ברוך חייט המושר על ידי מרדכי בן דוד וכן שני לחנים ויז'ניצאים, אחד עתיק מורכב וארוך ושני של יצחק אונגר. על הבית "יבנה המקדש" מפורסמים לחנו של שלמה קרליבך וכן לחן חסידי מהיר המיוחס לרבי מאיר שפירא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים