חג הגאולה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 488: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

חג הגאולה - י"ט כסלו או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא), מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט. ביום זה מצוין גם יום ההילולא של המגיד ממזריטש.

מקור החג

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאסר וגאולת רבי שניאור זלמן מליאדי

במסגרת העימותים עם החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים לחסידות על בעל התניא בפני השלטון הצארי, כי הוא מורד במלכות ומסייע לאימפריה העות'מאנית שנלחמה ברוסיה. ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שרבעל התניא יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. בהשתדלות החסידים, לאחר 53 ימים במאסר[1], שוחרר בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט. מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כ"חג הגאולה", המציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.

בעל התניא נאסר שוב לאחר שנתיים (בשנת ה'תקס"א), לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה[2]. בחג הגאולה שנחוג בסמיכות לחנוכה (החל בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.

ייסוד היום כחג ומנהגי החג

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי לאחר שחרורו של הרבי נהגו החסידים לחגוג את היום ולאחל זה לזה "חג שמח"[3]. באיגרת ששיגר האדמו"ר החמישי של חב"ד, הרש"ב, לקראת י"ט בכסלו בשנת תרס"ב[4], הגדיר את היום במילים: "היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". מאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה ביום זה "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו". ביום זה מתחיל מחזור הלימוד השנתי (המתקיים במסגרת שיעורי חת"ת היומיים) בפרקי התניא.

האירוע המרכזי הנהוג בי"ט בכסלו הוא עריכת סעודות התוועדות חגיגיות. הרבי הורה להתוועד בימים אלו שלשה פעמים.[5] בארץ ישראל מתקיימת התוועדות מרכזית בכפר חב"ד, ובה השתתפו במשך השנים אישי ציבור נכבדים. בשנים האחרונות בשבוע של יט בכסלו מידי שנה מתקיים שבוע של התוועדויות כינוסים ויריד ספרים בבנייני האומה בירושלים מטעם ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות.

ביום זה נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בגדי שבת, וגם הילדים הולכים לבתי הספר ותלמודי התורה כשהם לובשים בגדים חגיגיים. עוד נוהגים לאכול ביום זה דייסת כוסמתיידיש: "שווארצע קאשע"), שעל פי המסופר הייתה מזונו העיקרי של רבי שניאור זלמן בהיותו במאסר.[6] בכל בתי הכנסת ובתי המדרש של חסידי חב"ד ברחבי העולם מתקיימת ביום זה "חלוקת הש"ס": כל מתפלל מקבל על עצמו ללמוד במשך השנה אחת מהמסכתות שבש"ס. זאת, לפי בקשתו של הבעל התניא בסוף ספרו התניא: "חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה', גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון... חוק ולא יעבור"[7], משנת תרס"ג נדחתה חלוקת הש"ס לכ"ד טבת,[8] אולם הרבי החזיר אותה משנת תשי"ג לי"ט כסלו.[9]

בתפילות הנאמרות ביום זה (וכן ביום שלאחריו - כ' בכסלו) לא אומרים החסידים תחנון, מפני שמחת היום.[10]

היו חסידים שביקשו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', שבה יסופרו אירועי המאסר והגאולה, וביקשו את הסכמתו של הבעל התניא. הוא לא הסכים ואמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"[11].

כ' בכסלו

חסידי חב"ד נוהגים להמשיך ולחגוג גם את יום המחרת, כ' בכסלו. לפי מסורת חב"ד, אמור היה בעל התניא לבוא לאחר שחרורו אל ביתו של אחד החסידים בפטרבורג, שסייע בשחרורו, אך בטעות נכנס לביתו של מתנגד תקיף לחסידות, שהתגורר בשכנות (ולפי אחד המקורות היה מהמלשינים שהלשינו על הבעל התניא). האיש כלא אותו בבית ודיבר בגנותה של החסידות במשך שלוש שעות, עד שהחסידים מצאוהו שם בליל כ' בכסלו[12]. אדמו"ר הזקן כיבד את ה"מתנגד"[13], אך התבטא לאחר מכן כי שלוש השעות הללו גרמו לו צער יותר מזמן הישיבה בבית הסוהר עצמו[14].

ביום זה גם יצא לאור ספר התניא לראשונה, בשנת תקנ"ז. ספר זה (שנדפס שנתיים קודם המאסר) מציין בעיני החסידים את המהפכה הרוחנית שהתחוללה בתורת חסידות חב"ד, המיוחסת לתקופת חג הגאולה. מהפך זה כלל בתוכו את הרחבת משנתה של תורת החסידות והפצתה לקהל יעד רחב יותר.

עיין בספר

  • הרב מיכאל אהרן זליגסון, קונטרס חג החגים, קה"ת תשנ"ט
  • הרב יהושע מונדשיין, המאסר הראשון, מאסרו הראשון של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל התניא, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר"א מווילנא, לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, ירושלים תשע"ב


הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. בחסידות חב"ד מקשרים בין מספר ימי ישיבתו בכלא למספר פרקי ספר התניא, המסמל את פריצת תורת החסידות שלאחר השחרור, המונים אף הם 53.
  2. היום יום, כ"ז כסלו, ג' חנוכה.
  3. ספר השיחות תש"ב עמ' 19
  4. צילום האיגרת וסיפורה התפרסם במבוא לקונטרס ומעיין מבית ה', עמוד 17, והיא נדפסה גם בתחילת הספר היום יום.
  5. ספר "התוועדויות - תשנ"ב" כרך א עמוד 368.
  6. ראה "זכרונותי" פרק יט.
  7. ספר התניא, קונטרס אחרון סימן ט' ("הוכח תוכיח").
  8. ראה תורת מנחם חלק ב עמוד 170 ושם ביאר גם הרבי שייכות התאריכים.
  9. תורת מנחם חלק ז עמוד 216.
  10. ספר המנהגים חב"ד עמוד 16.
  11. רבי יוסף יצחק שניאורסון, ליקוטי דיבורים חלק ראשון עמ' 38.
  12. מאסר באישון ליל אתר צעירי חב"ד. ספר 'בית רבי' (לתולדות שלושת אדמור"י חב"ד הראשונים) פרק י"ח ועוד
  13. מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות, גיליון 490 - ת"צ. ועוד
  14. בית רבי פרק לב.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0