מדורה

מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות.

מדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים. בעת שקידשו הסנהדרין את החודש להיות חודש חסר, היו מודיעים על כך באמצעות הדלקת מדורות ('משואות') על פסגות הרים מרכזיים, כגון הסרטבא.

חומר הדלק השכיח במדורה הוא עצים, המונחים זה על זה בערימה חרוטית מרווחת, המאפשרת זרימת חמצן חלקה לבעירה טובה יותר. ההבערה הראשונית של המדורה נעשית על ידי חומרים המתלקחים בקלות (כגון זרדים, עלים יבשים או קוביות דלק), המסייעים בתורם להבעיר את בולי העץ הגדולים מהם, בתגובת שרשרת.

במקומות שונים בעולם מתקיימים ימי ציון שנתיים למאורעות היסטוריים, המשלבים הדלקת מדורות באופן מסורתי. בישראל, לדוגמה, נהוגות מדורות ל"ג בעומר, בבריטניה נחגג כך ליל גאי פוקס, ובצפון אירופה הדלקת מדורות היא טקס עיקרי בחגיגות ליל ולפורגה, המציין את המעבר מתקופת החורף לתקופת האביב.

בעבר, הדלקת מדורות הוותה חלק מרכזי בטקסים פגנים. במסגרת עבודת המולך, היו מעבירים ילדים בין שתי מדורות, או קופצים עימם מעל לבורות אש.