מלאכת שוחט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חסרים פרטים, כמו חובל-עושה חבורה .
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שחיטת חיה
צייד וה"שלל" המת
איור של ציד תאו

מְלֶאכֶת הַשּׁוֹחֵט היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. מלאכה זו נוגעת בכל מקרה של הרג בעל חיים לשם שימוש בו.

מקור האיסור[דרושה הבהרה]

יש מחלוקת בגמרא אילו מלאכות ישנן בשחיטה, לפי שמואל[1] החיוב הוא משום נטילת נשמה, ולפי רב, גם משום צובע, שכן על ידי השחיטה נצבע מקום השחיטה בצבע אדום, ומכיוון שצביעת בית השחיטה בדם השחיטה היא דבר שיש בו תועלת, שכן הדבר מזרז את הקונים ומוכיח כי מדובר בבהמה טרייה שנשחטה היום, נחשבת מלאכה זו "מלאכה הצריכה לגופה".

גדר המלאכה

נחלקו הראשונים בגדר המלאכה של נטילת נשמה, שעשויה גם בכל נטילת דם מבעל חיים. תוספות[2] פוסל את האפשרות שהמלאכה היא להחליש את כוחו, מכיוון שלפי הגמרא מי שמל תינוק בשבת שלא בזמנו, חייב משום שוחט, ומכיוון שאין שום מטרה להחליש את התינוק בשעת המילה, לו הייתה מלאכת נטילת נשמה החלשת התינוק, הייתה זו מלאכה שאינה צריכה לגופה והיה פטור. אשר על כן מציע תוספות, כי חיוב השוחט הוא משום שנוטל את מקצת נפשו של האדם השרויה בדמו, וכאמור בספר בראשית "כי הדם הוא הנפש."

תולדות

חניקת בעל חיים, היא תולדה של שוחט, לכן אם העלה דג מספל של מים והניחו עד שמת חייב משום חונק. חז"ל שיערו, שכאשר כיון שיבש בו כסלע בין סנפיריו חייב מי שהעלהו, שאז אינו יכול לחיות עוד[3].

החובל בשבת ומוציא דם מבעל חיים - לפי רש"י, תוספות, ורוב הראשונים - זהו תולדה של שוחט[4].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף עה עמוד א.
  2. בכתובות דף ה' ע"ב.
  3. כן רמב"ם הלכות שבת פרק יא הלכה א.
  4. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קז עמוד א


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0