ארבעה בנים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934

"ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל[1][2] ונקבע בהגדה של פסח. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, שעל פי המדרש דיברה התורה עליהם, במצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם.

השאלות

בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. חז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים:

  • חכם - "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"" (ספר דברים, פרק ו', פסוק כ')[3], הפירוט המופיע בשאלה מראה על חכמתו בתורה של הבן השואל.
  • רשע - "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ו), כאן הבן משייך את העבודה רק לכם ולא לו, ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר" והבן השואל הוא רשע.
  • תם - "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת" (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ד), שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה.
  • שאינו יודע לשאול - "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר" (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ח'), כאן אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל, לכן הפסוק משויך לזה שאינו יודע לשאול.

התשובות

לפי המדרש המופיע במכילתא דרבי ישמעאל[2] ובהגדה, התורה מצווה על התייחסות שונה לכל אחד מן הבנים בהתאם לשאלתו:

  • הבן החכם נענה בהלכות הפסח, ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".
  • לבן הרשע עונים תשובה שמטרתה להקהות את שיניו ולומר לו "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לי ולא לו, כי "אילו היה שם לא היה נגאל".
  • הבן התם מקבל את התשובה הממצה - "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
  • לגבי מי שאינו יודע לשאול מצווים חז"ל לפתוח לו כדי שישאל ולספר לו.

בתלמוד הירושלמי[1] מתהפכות התשובות של החכם והתם: החכם נענה בתשובה הכללית כי "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", והתם מקבל את כל הלכות הפסח, כדי "שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת".

סדר הבנים

הבנים בהגדה לא מופיעים בסדר הפסוקים המובא בתורה, יש כמה פירושים לסדר הזה:

  • האבודרהם מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין.
  • על פי הקבלה ארבעת הבנים מקבילים לארבע מהספירות המקבילות לארבעת רגלי כסא הכבוד: חסד, גבורה, תפארת ומלכות בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י', הלכה ד' (דפוס וילנא: ע, עמוד ב')
  2. 2.0 2.1 מכילתא על שמות יג פסוק יד
  3. במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה יי אלוקינו אותנו", ובכך הוא מבדיל את עצמו מהבן הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל. בנוסחים אחרים של ההגדה השאלה תוקנה בהתאם לפסוק.


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0