פורטל:שבת ומועדי ישראל/מידע על מועדי ישראל/תשעה באב
 תשעה באב הוא שמו של תאריך עברי בלוח השנה היהודי. תשעה באב הינו גם שמו של מושג המתאר יום צום ותענית והוא מוכר ומפורסם כאחד מארבעה ימי הצום בדת היהודית המציינים את חורבן בית המקדש. לפי המסופר, נחרב בית המקדש הראשון (מקדש שלמה הראשון) בשנת 586 לפנה"ס. מצווה מדרבנן לצום ביום זה וישנם מנהגי אבלות רבים הנהוגים ביום זה. יום זה מציין את החרבת בית המקדש בירושלים בידי צבאו של המלך נבוכדנצר השני שהיה אז מלך בבל וכן יום זה מציין גם את חורבנו של בית המקדש השני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. יום צום ותענית זה חלים בט' באב, והם מהווים את שיא האבלות של תקופת ימי בין המצרים. צום תשעה באב (לפי מחקרים) הוא יום הצום והתענית המוכרים ביותר בשיח הישראלי לאחר צום יום הכיפורים. לפי המסורת בדת היהודית לאחר ביאתו של המשיח יהפך יום האבל, צום והתענית תשעה באב ליום שמחה ואושר. "והפכת מספדי למחול". מבין הלכותיו של צום יום תענית תשעה באב; צום יום התענית הזה חל בדומה ליום הכיפורים, כניסת הצום עם רדת החשיכה, שקיעת החמה וצאת הכוכבים וכן יציאתו וגמר הצום בצאת הכוכבים ביום שלמחרת ובשקיעת החמה גם כן ביום שלמחרת, לא כמו מארבעה ימי הצום והתענית לזכר חורבן בית המקדש המתחילים עם הנץ החמה וזריחת השמש ומסתיימים עם שקיעת החמה ואת הכוכבים של אותו היום. ככל שעובר הזמן ביום הצום הזה מנהגי האבלות בו מתחילים לפוג וניתן תחושת שחרור קלה, (לדוגמה: אין יושבין עד חצות היום על כיסא אלא על הרצפה או על כיסא נמוך קומה). כאשר חל תשעה באב ביום השבת מנהגי האבלות וכן הצום וההתענות נדחים ליום ראשון (העשירי באב) מכיוון שזה יגרום להפרת ודחיית מצוות עונג שבת. בסעודה המפסקת נהוג לאכול בשר ויין עם ערב תשעה באב חל במוצאי השבת. עם זאת, נחלקו הפוסקים לגבי לימוד תורה: לדעת השולחן ערוך מותר ללמוד גם בדברים שלא קשורים לחורבן. מחלוקת אחרת היא לגבי איסור תשמיש המיטה. ברוב מוחלט של קהילות ישראל נוהגים שלא יושבים על ספסלי בית התפילה היהודי אלא יושבים על הארץ (וכן בבית לא יושבים על כרסות, ספות וכן גם כיסאות). בקהילות הספרדים במערב אירופה נהוג אמנם לשבת על ספסלים אך אין יושבים במקום הקבוע. נהוג להסיר את הפרוכת מן ההיכל או ארון הקודש וכן נוהגים לעמעם את התאורה בבית הכנסת ולהשאיר רק מעט אור או להדליק נרות (מנהגי אבלות נפוצים בקהילות ישראל). תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש. |