פרשת כי תשא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg כי תשא Arrow l.svg
פסוקים: שמות, ל', י"א - ל"ד, ל"ה
מס' פסוקים: 139
תוכן: סיום תיאור מצוות המשכן, חטא העגל, לוחות הברית השניים
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (4)  לא תעשה (5)
מחצית השקל, קידוש ידיים ורגליים, משיחת כהן גדול בשמן המשחה, שביתה מעבודת קרקע בשנת שמיטה סיכה בשמן המשחה לזר, עשיית שמן המשחה לשימוש אישי, עשיית קטורת לשימוש אישי, הנאה מתקרובת עבודה זרה, אכילת בשר בחלב
הפטרה
אשכנזים מלכים א', י"ח, א'-ל"ט
ספרדים ואיטלקים מלכים א', י"ח, כ'-ל"ט
תימנים מלכים א', י"ח, א'-מ"ה

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא היא הפרשה התשיעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל', פסוק י"א ומסתיימת בפרק ל"ד, פסוק ל"ה. תחילת הפרשה עוסקת במצוות מחצית השקל, ובהוראות נוספות הקשורות למשכן, אך רוב הפרשה עוסקת בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו.

בקריאת הפרשה בבית הכנסת, מחולקת הפרשה באופן לא פרופורציונלי בין שבעת העולים לתורה, כשרוב הפרשה נקראת בעלייה הראשונה והשנייה של הכהן והלוי, ורק מיעוט הפרשה נשאר לחמש העליות האחרונות. המטרה בחלוקה זו היא כדי שסיפור חטא העגל ייקרא בעליית הלוי, מכיוון ששבט לוי לא חטאו בחטא העגל.

תוכן בפרשה

סיום מצוות המשכן

הפרשה פותחת בסדרה של ציוויים והוראות המשלימים את ענייני הקמת המשכן שנידונו בשתי הפרשות הקודמות. משה מצטווה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן. מלבד זאת הוא מצטווה להכין את הכיור, את שמן המשחה ואת הקטורת. ה' מורה למשה למנות את בצלאל לבעל המלאכה הראשי בבניית המשכן. בסיום הציוויים על בניית המשכן מובאת אזהרה נוספת על שמירת השבת.

חטא העגל

מכאן ועד סיום הפרשה עוסקת התורה בחטא העגל ובהשלכותיו. משה מקבל את לוחות הברית ופונה לרדת מהר סיני, אך העם הממתינים למרגלות ההר זמן רב מתייאשים ופונים אל אהרן הכהן בבקשה: "קום עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". אהרן אוסף זהב מבני ישראל ומכין עגל. בני ישראל קוראים "אלה אלקיך ישראל", וקובעים למחרת יום חג.

ה' מורה למשה: "לך רד כי שיחת עמך". לפני ירידתו מתחנן משה לה' שלא ישמיד מיד את העם, וה' מסכים. משה יורד מן ההר, רואה את העגל ומיד שובר את לוחות הברית. הוא הורס את העגל ושולח את בני שבט לוי להרוג את העובדים לו. אחר כך הוא חוזר אל ה' ושוב מבקש שלא להשמיד את העם, "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת". ה' מכה את העם במגפה, אך לא הורג את כל העם.

לוחות הברית השניים

משה יוצא מן העם ומעתיק את אוהלו אל מחוץ למחנה. הוא מבקש מה': "הראני נא את כבודך". ה' מסכים להראות למשה רק את צדו האחורי, "כי לא יראני האדם וחי... וראית את אחורי ופני לא ייראו". הוא מורה למשה להכין לוחות חדשים ולעלות אל ההר, ושם הוא מלמדו את שלוש עשרה מידות הרחמים. משה מבקש שוב רחמים על עם ישראל: "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונְחַלתנו". ה' מסכים, קובע שעם ישראל ייכנס לארץ ישראל, וחוזר על הציוויים על שלושת הרגלים ועל איסור עבודה זרה.

משה מקבל את לוחות הברית השניים ויורד מן ההר לאחר ארבעים יום נוספים, "והנה קָרַן עור פניו". כשהוא מדבר עם בני ישראל, הוא שם על פניו מסווה.

מפטיר והפטרה

הפטרת הפרשה היא במעשה אליהו הנביא ונביאי הבעל, בספר מלכים א', פרק י"ח. בנוסח תימן קוראים את פסוקים א'-מ"ו, בנוסח הספרדים את פסוקים כ'-ל"ט, ובנוסח אשכנז את פסוקים א'-ל"ט. הפטרה זו נקראת בפועל בשנים מעוברות, בשנים פשוטות מסוג הכז ובשנים פשוטות מסוג השא שלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.

בשאר השנים הפשוטות, חלה פרשת כי תשא בשבת שאחרי פורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השלישית מ"ארבע פרשיות" - פרשת פרה, ומפטירים בהפטרה המיוחדת לפרשת פרה. בשנים פשוטות מסוג השא, נקראת פרשת כי תשא בשבת בה חל שושן פורים ובערים מוקפות חומה קוראים את הפטרת פורים.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0