ידידי השכחת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ

יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי
וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי
 
הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ
וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי

וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי
וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי

דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר
בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי

הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה
תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי

רבי יהודה הלוי

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי. נהוגים לשורר פיוט זה בחלק מקהילות ישראל בעיקר בשביעי של פסח.

הפיוט חובר על ידי רבי יהודה הלוי בשנת ד'תתקכ"א 1161. הפיוט נדפס בראשית המאה ה-21 בסידורים ובקובצי תפילה של עדות רבות, ונחשב לאחד מהפיוטים והפזמונים המוכרים והמרכזיים במסורתם של קהילות ארם צובא, עיראק ומרוקו.

זמני שירת הפיוט

נוהגים לפייטו בשביעי של פסח - היום אשר ים סוף נבקע ועם ישראל זימר את שירת הים (שהייתה אז שירת הגאולה הראשונה). וכן בליל שבת (לפי מנהגי עדות המזרח) ואף בחתונות.

מקובל לבצע את שירת הפיוט כך שהפייטן שר והקהל, מנגד, עונה לו; סגנון הנקרא שירת מענה (רספונסוריום) המקובל מאז העת העתיקה בארצות אגן הים התיכון, ובקרב יהודים בפרט. אימוץ סגנון זה מבטא, כביכול, את כלל ישראל עונה לפייטן בעוצמה רבה, והפייטן שב ושואל ומזכיר "יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ?!".

לקריאה נוספת

  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "ידידי השכחת", עמ' 276–278.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט ידידי השכחת, באתר ויקיטקסט
  • Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0