ידידי השכחת

יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ
יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי   הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי
רבי יהודה הלוי

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי. נהוגים לשורר פיוט זה בחלק מקהילות ישראל בעיקר בסעודות השבת ובשביעי של פסח.

הפיוט חובר על ידי רבי יהודה הלוי בשנת ד'תתקכ"א 1161. הפיוט נדפס בראשית המאה ה-21 בסידורים ובקובצי תפילה של עדות רבות, ונחשב לאחד מהפיוטים והפזמונים המוכרים והמרכזיים במסורתם של קהילות ארם צובא, עיראק ומרוקו.

זמני שירת הפיוט

נוהגים לפייטו בשביעי של פסח - היום אשר ים סוף נבקע ועם ישראל זימר את שירת הים (שהייתה אז שירת הגאולה הראשונה). וכן בליל שבת (לפי מנהגי עדות המזרח) ואף בחתונות.

מקובל לבצע את שירת הפיוט כך שהפייטן שר והקהל, מנגד, עונה לו; סגנון הנקרא שירת מענה (רספונסוריום) המקובל מאז העת העתיקה בארצות אגן הים התיכון, ובקרב יהודים בפרט. אימוץ סגנון זה מבטא, כביכול, את כלל ישראל עונה לפייטן בעוצמה רבה, והפייטן שב ושואל ומזכיר "יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ?!".

לקריאה נוספת

• פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "ידידי השכחת", עמ' 276–278.

קישורים חיצוניים

ידידי השכחת, באתר ויקיטקסט

• ידידי השכחת, באתר הזמנה לפיוט
• ידידי השכחת, מסורת מרוקו, מתוך שבת פיוט, באתר קהילות שרות
• חנה פתיה, ידידי השכחת - עיון בפיוט, באתר הפיוט והתפילה

• ידידי השכחת, בביצוע ג'ו עמר, סרטון באתר יוטיוב
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
  'סוג: מסורת ארם צובא' אינו ערך חוקי ידידי השכחת, בביצוע החזן מאיר קאירה ז"ל, מסורת ארם צובא באתר יוטיוב

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23084534ידידי השכחת