פורים משולש

פורים משולש
(מקורות עיקריים)

משנה	משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה א'
תלמוד בבלי	מסכת מגילה, דף ד' עמוד ב'
תלמוד ירושלמי	מסכת מגילה, פרק א', הלכה ד'
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ו'

פורים משולש (או פורים המשולש) הוא כינוי ליום הפורים כאשר הוא חל בשבת. הכינוי 'משולש' נובע מכך שמצוות יום הפורים מתפרסות במקרה זה על שלושה ימים, תוך העברת ארבעת מצוות הפורים שאינן יכולות להתקיים בשבת, לערב שבת וליום ראשון.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, המתרחש בממוצע פעם ב-9 שנים (10.5%). אם כי בזמן בו קידשו את החודש על פי הראיה היה יכול לחול בשבת הן י"ד באדר והן ט"ו באדר. בימינו, על פי הלוח העברי, רק פורים הנחגג בערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר (הנקרא שושן פורים) יוכל לחול בשבת. בשנה בה חל פורים משולש, יחול תמיד ערב פסח בשבת, וליל הסדר חל בליל יום ראשון.

רקע ומקורות

במשנה בתחילת מסכת מגילה מבואר, שבשנה בה חל פורים (י"ד באדר) בערב שבת, כפרים מקדימים לקרוא ביום חמישי ועיירות גדולות וכן ערים מוקפות חומה קוראים את המגילה ביום שישי. בתלמוד בבלי מובאת דעה נוספת, שלא נפסקה להלכה: יש אומרים שכיון שמוקפות חומה קוראים בשנה זו בי"ד באדר, עיירות גדולות יקדימו לקרוא יום לפניהם - בי"ג באדר.

זמנם של שאר מצוות הפורים לא מבואר בתלמוד הבבלי. אולם בתלמוד הירושלמי נאמר שיש לדחות את סעודת הפורים ליום ראשון, וכך נקטו מרבית הראשונים וכך נפסק בשולחן ערוך. מנגד, לדעת רבי לוי בן חביב הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי, ולדעתו זמן הסעודה הוא בשבת.

מצוות הפורים

בשנה רגילה, ישנם שש מצוות ביום הפורים. מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים, וכן קריאת התורה, ואמירת על הניסים בתפילה ובברכת המזון. (זאת מלבד איסור הספד, תענית ועשיית מלאכות מסוימות). בפורים משולש מתחלקות מצוות היום על פני שלשה ימים.

קריאת המגילה

קריאת המגילה בפורים

במשנה בתחילת מסכת מגילה מבואר שכאשר פורים חל בשבת, יש להקדים את קריאת המגילה ליום שישי. בגמרא הובאו לכך שני טעמים: רבה מסביר שחוששים שהאדם את יטלטל את המגילה ארבע אמות ברשות הרבים, ולדעת רב יוסף "עיניהן של עניים נשואות למקרא מגילה". כלומר, שהעניים מצפים לקבל "מתנות לאביונים" בשעת קריאת המגילה, ומשום שאין אפשרות לתת מתנות לאביונים בשבת, מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי.

דין זה נפסק להלכה, ואין בו חולק.

אין בן העיר, יכול להוציא את בן הכרך ידי חובת קריאת המגילה, אך בשעת הדחק יוצא ידי חובה^{[דרוש מקור]}.

ביחיד

הגמרא מביאה את דברי רב, לפיהם בזמן קריאת המגילה ניתן לקרוא את המגילה ביחיד, אך כאשר המגילה נקראת שלא בזמנה, יש לקרוא את המגילה במניין.

לדעת מרבית הראשונים דברי רב נסובים גם על קריאת המגילה לבני הכרכים, כאשר היא מוקדמת ליום שישי. אמנם, האחרונים למדו מדברי הרמב"ם שכתב "וכל אלו שמקדימין וקוראין קודם י"ד אין קוראין אותה בפחות מעשרה", שדברי רב נסובים רק על מקרה בו קוראים את המגילה לפני י"ד באדר, כגון כפרים המקדימים ליום הכניסה.

עוד נחלקו הראשונים, האם בדיעבד ניתן לקרוא את המגילה ביחיד. להלכה, פסק המשנה ברורה שהקורא ביחיד את המגילה שלא בזמנה, יש לקוראה ללא ברכות.

אמנם לענין בני כרכים הקוראים בי"ד בערב שבת, אף שבמשנה ברורה החמיר גם בזה והחשיב את קריאה זו כ'קריאה שלא בזמנה', אחרים הקלו במקרה כזה לקרוא ולברך גם ליחיד.

ולגבי מנין של נשים המתאספות לקריאה בערב שבת בכרכים, כיון שסיבת הצורך במנין במגילה הוא משום פרסומי ניסא, אף שיש ספק בפוסקים האם קטן או אשה משלימים למניין של גברים, לגבי מנין של נשים מוסכם שזה כן נחשב כמנין. ולכן במקרה כזה ניתן לכל הדעות לקרוא בברכה. אם כי לגבי ברכת הרב את ריבנו נחלקו פוסקי זמננו אם לברכה במנין של נשים.

סעודת פורים

"חייב איניש לבסומי, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"

בתלמוד הירושלמי הובאו דברי התוספתא ”באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין אבל סעודת פורים וסעודת ראש חודש - מאחרין ולא מקדימין”. הירושלמי למד מהתוספתא שבמקרה שט"ו באדר חל בשבת יש לאחר את הסעודה ליום ראשון ט"ז באדר, כיוון שאין לעשות את סעודת הפורים בשבת משום שבמגילת אסתר נכתב: "לעשות אותם", ”יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים”. בביאור טעם הירושלמי כתב הריטב"א שאם תתקיים הסעודה בשבת לא תהיה ניכרת שמחת הפורים, והפרי חדש ביאר, שהוא משום הכלל שאין מערבים שמחה בשמחה, לפיו אסור לשמחה המחויבת שתתערב בשמחה אחרת, כגון שמחת נישואין בחול המועד.

בראשונים יש שחלקו על כך, ולשיטתם דעת התלמוד הבבלי שאין מאחרים את מצוות הפורים אלא מקיימים אותם בזמנן.

למעשה, רוב הפוסקים קיבלו את דעת הירושלמי לפיה דוחים את הסעודה ליום ראשון, וכך נפסק בשולחן ערוך. אולם רבי לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי, התנגד לשיטה זו, והוכיח מן התלמוד הבבלי שאין לדחות את הסעודה אלא לקיימה בזמנה בשבת. בנוסף מביא רלב"ח תשובה מרבני צרפת לפיה זמן סעודת הפורים הוא ביום השבת, וכן מוכיח מדברי הרמב"ם. פוסקים רבים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי, ולשיטתם התלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. לדבריהם, לשיטת הבבלי פירוש התוספתא המובאת בירושלמי הוא שהאיחור הוא ביחס להקדמה ל"יום הכניסה".

בראשונים ישנה דעה שלישית, לפיה זמן סעודת הפורים הוא ביום שישי. וטעמם, משום שמצוות משלוח המנות וסעודת הפורים תלויות זו בזו, ולא ניתן לקבוע את זמן משלוח המנות בשבת משום איסור הוצאה מרשות לרשות הקדימו את שניהם ליום שישי.

בשולחן ערוך נפסק שזמן הסעודה הוא ביום ראשון, כדברי התלמוד ירושלמי, וכך המנהג הרווח כיום. עם זאת, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת הרלב"ח ולא כנפסק בשולחן ערוך, משום שלדעתם כך היא גם שיטת הרמב"ם.

משלוח מנות

בעקבות הקשר ההדוק שיש בין משלוח מנות לסעודת פורים, מרבית הפוסקים פסקו שיש לעשות את שניהם באותו יום. כך, לדעת הרלב"ח שזמן הסעודה ביום השבת, אף זמנו של משלוח המנות הוא בשבת, ולפי הדעה שנפסקה בשולחן ערוך לפיה יש לקיים את הסעודה ביום ראשון, הוא הדין משלוח מנות, וכך פסק המשנה ברורה אמנם החזון איש והכף החיים פסקו שיש לשלוח מנות כבר ביום שישי, ולשיטתם משלוח מנות קשור למתנות לאביונים ולא לסעודת פורים. ולדעת הקרבן נתנאל, אף שזמן הסעודה הוא ביום ראשון זמן משלוח מנות הוא בשבת, מאחר שהטעם שדוחים את הסעודה הוא שאם יעשו את הסעודה בשבת לא יהיה ניכר שזו סעודת פורים, ובמשלוח מנות לא שייך טעם זה.

יש לשלוח את משלוחי המנות ביום ראשון, אף אם חילק גם בימים שלפני, ויש להדר לתת דווקא לאלו שגרים במוקפות, ולא לאורחים, כיוון שהם פטורים^{[דרוש מקור]}.

זמן שתיית יין בפורים תלוי בזמנה של הסעודה.

מתנות לאביונים

כתבו הפוסקים שיש לתת מתנות לאביונים ביום שישי ביום שבו קוראים את המגילה. אמנם, מי שלא נתן מתנות לאביונים ביום שישי יכול בדיעבד גם לתת ביום ראשון עד לשקיעה

קריאת התורה ואמירת על הניסים

בקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את הפטרת "ויבוא עמלק" המיוחדת לפורים, לפי שאז הוא עיקר קביעת יום הפורים. ומפטירים "פקדתי" בדומה לשבת זכור, במקרה שבו שכחו וקראו במפטיר כרגיל יש לגמור את ההפטרה ואז לקרוא שוב את ההפטרה של "ויבוא עמלק", אם נזכרו לאחר שכבר קראו את הברכה שלאחר ההפטרה קוראים את המפטיר לפורים אבל ללא ברכה.

בערי הפרזות קוראים ומפטירים את פרשת השבוע כרגיל, ואף מי שמתגורר בערי המוקפים חומה מותר לו לעלות לתורה למפטיר.

אומרים על הניסים רק בשבת, ואין אומרים ביום שישי וביום ראשון, לא בתפילה, ואף לא בברכת המזון ואף אין אומרים בברכת המזון של סעודת הפורים , אך אם אמר אינו חוזר.

דינים נוספים

זכר למחצית השקל

ערך מורחב – מחצית השקל

קערת זכר למחצית השקל בבית הכנסת, בה אוספים צדקה לצרכי הציבור

אף שמצוות מחצית השקל בטלה מיום שחרב בית המקדש, בספר המרדכי מובא שאף בזמן הזה נהוג לתת 'זכר למחצית השקל'. הרמ"א, בהגהותיו לשולחן ערוך, מוסיף שהזמן לתת את מחצית השקל בכל שנה הוא ביום תענית אסתר, קודם תפילת המנחה. (יש נוהגים לתת אחרי תפילת מנחה) בשנה שחל בה פורים משולש, נותנים בני הערים המוקפות חומה, את מחצית השקל, ביום חמישי י"ג אדר לאחר תפילת מנחה, (שו"ע תרצ"ד, א' ברמ"א), שהוא הזמן הסמוך למגילה, ואין מאחרים את נתינת מחצית השקל עד ערב שבת (פורים משולש להגרי"ח זוננפלד). לדעת המגן אברהם יש לתת זכר למחצית השקל ביום קריאת המגילה, ולא בערב פורים.

איסורי הספד, תענית ועשיית מלאכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הראשונים מוכיחים מדברי הירושלמי שאין איסור מלאכה נוהג בפורים המוקדם. אמנם מדבריהם משמע שיש איסור מלאכה אם כך המנהג, ויש מרבני ירושלים שהנהיגו איסור מלאכה בי"ד באדר. ויש שפקפקו בתוקפו של מנהג זה.

מנהגי היום

נהוג ללבוש בגדי שבת ביום י"ג אדר לפנות ערב לקריאת המגילה, וביום שישי י"ד באדר, מפני כבוד המגילה, אף שזה לא פורים עצמו. .

הנוהגים לטבול בערב פורים לפנות ערב, טובלים גם השנה בי"ג לפנות ערב .

מסדרים את בתי הכנסיות כבכל שנה על ידי ריבוי אורות ופריסת מפות.

מתענים ביום שישי תענית חלום אך אין מתענים תענית יארצייט, ואין החתן מתענה בו^{[דרוש מקור]}.

סדר היום

להלכה נפסק שהסדר לבני ערים המוקפות הוא:
יום חמישי (י"ג באדר) - תענית אסתר. ובני הכרכים הנוהגים לתת תמיד זכר למחצית השקל ביום י"ד אדר, בשנה זו נותנים זאת ביום י"ג, כמו בערים הפרוזות.
יום שישי (י"ד באדר) - קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים (ואלו הנוהגים לתת זכר למחצית השקל ביום קריאת המגילה, יתנו כעת), אולם אין אומרים "ועל הניסים".
שבת (ט"ו אדר) - בקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה, ובספר השני קוראים "ויבוא עמלק". ואומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון. בגמרא מובא, שיש לדרוש בשבת זו מענייני הפורים. דין זה נפסק גם ברמב"ם, והובא במשנה ברורה.
יום ראשון ט"ז באדר - יש לקיים את מצוות סעודת פורים ומשלוח מנות.

בערים המסופקות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עיר שיש בה ספק אם היא הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אומרים ועל הניסים בשני הימים, ביום שישי י"ד אדר, יום קריאת המגילה, ובשבת ט"ו באדר .

קישורים חיצוניים

• רבי יוסף חיים זוננפלד, פורים המשולש וערב פסח שחל בשבת, באתר אוצר החכמה
• רבי שריה דבליצקי, פורים משולש, בני ברק תשפ"א, באתר אוצר החכמה
• הרב משה מרדכי קארפ, הלכות חג בחג - פורים המשולש וערב פסח שחל בשבת, באתר אוצר החכמה
• הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל - פורים המשולש, באתר אוצר החכמה
• הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, הלכות פורים משולש, באתר היברובוקס
• הערך "פורים#כשחל בשבת", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הלכות פורים משולש, אתר ישיבה
• הערך "פורים משולש" באתר ויקישיבה
• פורים משולש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מה זה פורים משולש?, אתר בית חב"ד

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.