י"ח באייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
►► אייר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

י"ח באייר הוא היום השמונה עשר בחודש השמיני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השני למניין החודשים מניסן. י"ח באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

חגים ואירועים החלים ביום זה

אירועים היסטוריים ביום זה

משמעותו של היום ביהדות הגליל הקדומה

י"ח באייר מופיע בשני הקשרים מיתיים בקרב יהדות הגליל במאות הראשונות לספירה: צום יהושע ורעידת אדמה. מקורות היסטוריים שונים מזכירים הקשרים אלו, לעיתים בנפרד ולעיתים במשולב.

צום יהושע

ערך מורחב – צום יהושע

קיימות עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר. במאה ה-7 כבר קיימות עדויות ברורות לקשר בין התאריך י"ח באייר וצום לזכר יהושע בן נון.[2]לדוגמה:

וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי

בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי

וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי

בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.

אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים

רעידת אדמה

התאריך, י"ח באייר, הוזכר בהחל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה.[3] לדוגמה:

וזה דבר ה’ אשר דיבר מטט’, שר צבא ה’ באמת: "אפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצור את אפרים, ועצת שלום תהיה בין שניהם". וכך השביעני מטט’, כי ביום אחד ועשרים לחודש הראשון יבוא מנחם בן עמיאל, בימי ארמילוס אשר תלד הצלם. מנחם ואליהו יעמדו על הים הגדול, ויקראו במבואיו, ויצאו כל פגרי ישראל שהשליכו עצמם בים מפני שוביהם בעמק יהושפט, כי שם יהיה משפט לרשעים ושמחה לצדיקים, בחודש השני, הוא חודש אייר. ואז תעל עדת קורח, ויבואו אצל משה, ויחיו מתי מדבר, ואסף דגל הקורחי אשר פצתה האדמה את פיה, ובלעה אותם ואת בתיהם ואת אהליהם בערבות יריחו על נחל השיטים. ובשמונה עשר בו, ירעשו ההרים והגבעות, ותתנודד הארץ וכל אשר עליה, והים וכל אשר בו.

כבר מהמאה ה-2 קיימת עדות לקשר בין מות יהושע לבין רעידת אדמה, בלא קשר ישיר לתאריך י"ח באייר. בהמשך יש עדות גם לקשר בין שלושת הגורמים: התאריך, מות יהושע ורעידת אדמה[2]:

צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש

מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות

בניית בתי המקדש

לאור הסבירות שבניית בית המקדש של יוליאנוס החלה בי"ח באייר, הועלתה ההשערה כי גם בתי המקדש הראשונים, שנבנו בחודש אייר, התחילו להיבנות בתאריך זה.[2]

נולדו

נפטרו


הערות שוליים

  1. ^ מתיה קם, י"ח באייר: ל"ג בעומר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק ב, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
  3. ^ ריינר, אלחנן. 2012. יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי). תרביץ פ ב, 179-218.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29987423י"ח באייר