יום חמישי
יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.
יום חמישי בעם ישראל
שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ'-כ"ג) כי הוא היום שבו נבראו חיות המים
והעופות.
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹקִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים, כִּי-טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי.
בתפילת שחרית של יום חמישי נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע.
המשנה מזכירה חובה הלכתית לקיים נישואין ביום חמישי כאשר האישה היא אלמנה[1], אך דין זה אינו נוהג בימינו (מסכת כתובות פרק א, משנה א).
שמו של יום חמישי ברחבי העולם
מקובל לקשר את יום חמישי עם כוכב הלכת יופיטר והאליל יופיטר. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאליל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì. לעומת זאת, בפורטוגזית השם הוא Quinta-feira, שפירושו "יום-החג החמישי", משום שימי השבוע בפורטוגזית נקראים על שם שבעת ימי השבוע ה"קדוש" של חג הפסחא.
בלשונות הגרמאניות, השם מקושר עם האליל הנורדי תור, אליל הרעם במיתולוגיה הנורדית שנתפש כמקביל ליופיטר. באנגלית שמו Thursday, בגרמנית Donnerstag (שמקורו בשמו הגרמני של תור), בהולנדית Donderdag, בשוודית ובדנית Torsdag. בכמה משפות אלו (למשל גרמנית והולנדית) פירוש שמו של היום הוא "יום הרעם".
בלשונות המזרח הקרוב משמעות השם היא "יום חמישי". כך בערבית (يوم الخميس - יום אלח'מיס), וביוונית (Πέμπτη, "פֶּבְּטִי").
בלשונות סלאביות שונות קיבל יום חמישי את השם "רביעי", על מנת לציין שהוא היום הרביעי בשבוע המתחיל ביום שני. כך ברוסית השם הוא Четверг (צ'טברג), ובצ'כית השם הוא čtvrtek (צְ'טְבְרְטֶק).
בלשונות המזרח יש לשם משמעויות שונות: ביפנית הוא נקרא "מוקויובי" (木曜日), שפירושו "יום האילן", ובסינית "סינג צ'י סי" (星期四), שפירושו "יום רביעי".
מנוחה ביום חמישי
כיום מקובל במקומות עבודה רבים בישראל לראות ביום חמישי היום האחרון בשבוע-העבודה, למעט במקומות בהם נהוגה עבודה ביום שישי, כסניפי בנקים, מרכולים, חנויות ומסעדות. עד שנות ה-תש"ן היה נהוג בישראל שבוע עבודה בן שישה ימים, שהסתיים ביום שישי, אך מצב זה שונה עם המעבר לשבוע עבודה מקוצר.
בחלק מהמדינות המוסלמיות נהוג יום חמישי כיום מנוחה נוסף על יום שישי. בעבר כך היה נהוג ברוב המדינות המוסלמיות, אולם בשנים האחרונות הוחלט בכמה מהן לקבוע את יום השבת כיום מנוחה במקום יום חמישי. זאת כדי לשפר את התיאום בלוחות הזמנים עם אירופה ועם ארצות הברית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יום חמישי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יום חמישי |
הערות שוליים
- ^ בין השאר בעקבות ברכת "פרו ורבו" שנאמרה לדגים ביום זה
| ימות השבוע | |
|---|---|
|