אתקינו סעודתא
אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר:
- ”רבי שמעון, כד הוה אתי לסעודתא דשבתא, הוה אמר הכי, אתקינו סעודתא דמהימנותא עלאה, אתקינו סעודתא דמלכא, והוה יתיב וחדי.” (זוהר חלק ב דף פח/ב)
- (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה מגיע לסעודת השבת, היה אומר כך, "התקינו את סעודת האמונה העליונה, התקינו את סעודתו של המלך", והיה מתיישב ושמח.)
על בסיס נוסח זה חיבר האר"י שלושה פיוטים, אחד לכל אחת משלוש סעודות השבת: "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא". הפיוטים הם בין הכתבים הבודדים שנכתבו על ידי האר"י עצמו, בעוד שרוב כתביו ותורתו הועלו על הכתב והועברו לדורות הבאים על ידי תלמידיו. הפיוטים כתובים בארמית ומבוססים ככל כתביו על סמלים מספר הזוהר ותורת הקבלה. שמו של האר"י חתום בראשי הבתים.
אתקינו סעודתא - הפתיחה
קטע התפילה "אתקינו סעודתא", המופיע בזמירות השבת, הוא פתיחה המתארת את סעודות השבת כנגד שלוש הדרגות של השכינה:
- סעודת ליל שבת: כנגד הבחינה הקבלית הנקראת "חקל תפוחין" - "שדה תפוחים" המרמזת לספירת המלכות. סעודה זו נחשבת כסעודתו של יצחק אבינו[1], ועל פי הזוהר כל המענג סעודה זו, ניצול מחבלי משיח.
- סעודת יום שבת: כנגד הבחינה הקבלית הנקראת "עתיקא קדישא" - המהווה כינוי לספירת כתר ונחשבת כסעודתו של אברהם אבינו המכונה "סבא חסידא" והוא כעין הבחינה "עתיקה קדישא". בזכות סעודה זו ניצולים על פי הזוהר מדינה של גיהנום.
- סעודה שלישית: כנגד הבחינה הקבלית הנקראת "זעיר אנפין" - המהווה כינוי לספירת תפארת וכן נקראת גם "רעוא דרעוין" - "רצון הרצונות" כמבואר בפיוט "בני היכלא" להלן. סעודה זו נקראת סעודתו של יעקב ובזכותה ניצולים ממלחמת גוג ומגוג.
ב"שער הכוונות"[2] מובא לומר את הפתיחה ללא תוספת הפיוט, לפני נטילת ידיים.
בסעודת מלווה מלכה
גם בסעודת מלווה מלכה נהוג לומר את הפתיחה "אתקינו סעודתא", על פי תקנת האר"י המובאת בספר "פרי עץ חיים"[3] ובספר "השל"ה הקדוש", למרות שאין לכך מקור ברור בספר הזוהר. בפיוט זה מודגש: "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא" - כלומר זו היא הסעודה של דוד המלך כהמשך לשאר הסעודות המכוונות כנגד האבות, אברהם, יצחק ויעקב ועל פי הזוהר בזכותה ניצולים מחיבוט הקבר.
נהוג לחזור על פתיחה זו שלוש פעמים: הסבר לכך מובא בספר "דברי יחזקאל" בשם האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, כי הטעם לכך הוא מאחר שסעודות השבת הן מצווה מדאורייתא, לעומת "מלווה מלכה" שהיא מצווה מדברי סופרים ולכן היא צריכה חיזוק יתר.
הפיוטים הנלווים
רבי יצחק לוריא הוסיף לפתיחה פיוטים עבור כל סעודות השבת, אף הם בשפה הארמית. הפיוטים נוגעים בצד הקבלי של סעודות השבת ומהותה של השבת עצמה. פיוטיו התקבלו ברוב תפוצות ישראל והולחנו להם לחנים רבים הן בקרב בני אשכנז והן בקרב יוצאי ספרד ועדות המזרח. כמעט לכל חצר חסידית קיים לחן מקורי מיוחד לכל אחד משלושת הפיוטים.
לפיוטים נכתבו ביאורים רבים, הן על דרך הפשט והן על פי החסידות. אחד הביאורים הפשטניים המקובלים והיותר מפורסמים הוא של היעב"ץ, המסביר את הפיוטים בדרך פשטנית עם נגיעה קבלית קלה.
לדעת ספרי הקבלה ה"פרי עץ חיים"[4], "משנת חסידים"[5] ו"אור צדיקים"[6], יש לומר את הפיוט לאחר הקידוש וכך אף פוסק רבי שניאור זלמן מלאדי בסידורו, וכך גם נהג רבי נחמן מברסלב. הבן איש חי כותב שאף כך הנהיג האריז"ל, כיון שברוב תפוצות השתרש לאמרו לפני הקידוש, אף הוא נוהג כן, אלא במקרים מסוימים בהם יש סיבה להקדים את הקידוש כגון בימי ספירת העומר, בהם מתפללים ערבית מאוחר מן הרגיל, הוא מקדים הקידוש לפיוטים. בסעודה שלישית אכן נהוג בכל הקהילות והעדות, לשיר את הפיוט "בני היכלא" בתוך הסעודה. ואילו שני הפיוטים האחרים יש שנוהגים לאומרם לפני הקידוש ואילו בקרב אחרים רווח המנהג לאומרם בתוך הסעודה.
אזמר בשבחין
מושר בסעודת ליל שבת. הפיוט מתאר את ההנהגה האלוקית והתקשרות אלקים לעם ישראל בליל שבת, ואת הכוונות הקבליות שבהדלקת נרות שבת, עונג שבת, עריכת השולחן ומיקום החלות והנרות בו, הרחת הבשמים, אמירת הקידוש והשמחה שבסעודת ליל שבת.
הפיוט כולל עשרים בתים היוצרים את האקרוסטיכון "אני יצחק לוריא בן שלמה א'[7]". כאשר האות ש' נכפלת בו פעמיים. הסבר לכפילות מובא על ידי תלמידו של האר"י, רבי ישראל סרוג[8]; כי בתחילה כתב האר"י את הבית המתחיל במילה "שביתין" ולאחר מכן כתב את הבית המתחיל במילה "שכינתא" ומחק את הראשון. מה שמסביר את המנהג של קהילות שונות להשמיט את הבית המתחיל במילה "שביתין" ואת המנהג הכללי הרווח, לדחות את הפיסקה הזו ולאומרה בש' השנייה. יש הסוברים כי "שביתין" נכתב ע"י שבתי צבי או מזכיר אותו ולכן לא אומרים אותו[9].
המשך הפיוט שראשי הבתים שלו הם ל, מ,ה, א - עוסק בעיקר בבציעת הפת. יש המשמיטים אותו לחלוטין, ויש שנוהגים לאומרו בין הקידוש לנטילת ידיים או לאחר ברכת המוציא.
אסדר לסעודתא
מושר בסעודת יום שבת. כל בית מבתי הפיוט מספר בדרך אחרת על משמעות סעודת בוקר יום השבת - "סעודתא בצפרא דשבתא". הוא עוסק בסודות הקבליים של "קידוש היום המכונה "קידושא רבא", שנים עשר ככרות לחם הפנים שהיה בבית המקדש. שני הבתים האחרונים הפותחים במילים "ידי אסחי" ו"אזמן בתלתא", אינם מושרים על פי רוב ויש הנוהגים לאומרם לפני ברכת המזון מאחר שהם עוסקים בנושא "מים אחרונים" ו"זימון".
הפיוט כולל שנים עשר בתים בני ארבע צלעות. האקרוסטיכון של השיר הוא "אני יצחק לוריא".
נהוג לזמרו בעיקר בקרב קהילות החסידים ועדות המזרח.
בני היכלא
מושר בסעודה שלישית. מתאר את הזמן של בין השמשות של שבת שהוא זמן "רעוא דרעוין" - "רצון הרצונות", בו מבצעת השבת בכוחה הרוחני סילוק של כל ה"קליפות" וניתן להתקרב אל הבורא ברמה הקרובה ביותר עקב ביטול ה"חיצונים" והמפריעים.
הפיוט מורכב מעשרה בתים, האקרוסטיכון של השיר החל מהבית השני הוא "יצחק לוריא".
בתרבות
בשירו של אהוד בנאי, "רחוב האגס 1" (קרוב, 1989), מושמע המזמור בלחן שהיה נהוג במשפחת בנאי.
גם המוזיקאי גבריאל חסון מבצע את השיר באלבום "מעשה אצבעותיו", באותו הלחן, אך בעיבוד חדשני.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: אתקינו סעודתא |
| טקסט בוויקיטקסט: אזמר בשבחין |
| טקסט בוויקיטקסט: אסדר לסעודתא |
| טקסט בוויקיטקסט: בני היכלא |
- הפיוט אזמר בשבחין באתר "הזמנה לפיוט"
- הפיוט אסדר לסעודתא באתר "הזמנה לפיוט"
- לשמיעת הפיוט אסדר לסעודתא
- הפיוט בני היכלא באתר "הזמנה לפיוט"
הערות שוליים
- ^ דבר זה נרמז בשמה של הסעודה על שם הפסוק (בראשית כ"ד, ס"ג) ”ויצא יצחק לשוח בשדה”.
- ^ ספרו של רבי חיים ויטאל בו הוא מביא את תורת רבו האר"י.
- ^ שער השבת - פרק י"ז.
- ^ לרבי חיים ויטאל
- ^ לרבי עמנואל חי ריקי
- ^ לרבי מאיר הכהן פופרש
- ^ כשהאלף מרמזת לשם משפחתו הנוסף אשכנזי.
- ^ בספרו "נעים זמירות ישראל"
- ^ דברי הרב זלוטניק (נרות שבת כרך ד) המעיד גם הוא שיש להשמיט דווקא את הבית "שביתין ושביקין", ומספר הוא ששמע בצעירותו טעם לדבר: במלה שביתין רמוז השם שבתי צבי... (מתוך מאמרו של יהודה ליבס: זמירות לסעודות-שבת שיסד האר"י הקדוש
| זמירות שבת | ||
|---|---|---|
| זמירות לליל שבת | שלום עליכם • ריבון כל העולמים • אשת חיל • אתקינו סעודתא • כל מקדש שביעי • מנוחה ושמחה • מה ידידות • מה יפית • יום שבת קדש הוא • י-ה ריבון • צמאה נפשי • צור משלו אכלנו • יום זה לישראל • י-ה אכסוף | |
| זמירות ליום השבת | אסדר לסעודתא • חי ה' וברוך צורי • ברוך ה' יום יום • ברוך א-ל עליון • יום זה מכובד • יום שבתון • כי אשמרה שבת • שמרו שבתותי • דרור יקרא • שבת היום לה' | |
| זמירות לסעודה שלישית | בני היכלא • מזמור לדוד • ידיד נפש • אודה לא-ל לבב חוקר • קל מסתתר | |
| זמירות למוצאי שבת | גאט פון אברהם • המבדיל בין קודש לחול • במוצאי יום מנוחה • חדש ששוני • אגיל ואשמח בלבבי • אלקים יסעדנו • א-לי חיש גואלי • אדיר איום ונורא • איש חסיד היה • אמר ה' ליעקב • אליהו הנביא • לנר ולבשמים • ריבון העולמים | |