אדר ב'
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
בשנת ה'תשפ"ה חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בלוח היהודי, אדר ב' הוא כינויו של חודש בן עשרים ותשעה יום, החל בשנה מעוברת. אדר זה נקרא אדר ב' לאחר שהוסיפו חודש נוסף לפניו הנקרא אדר א'.
אירועים המתרחשים בכל שנה שאינה מעוברת (הנקראת, "שנה פשוטה"), בחודש אדר, יצוינו בשנה מעוברת באדר ב', למעט אזכרות שאותן מקובל (למנהג אשכנז) לציין בחודש אדר א'.
מכיון שאדר ב' נחשב לאדר "הרגיל", מקיימים בו את מצוות ימי הפורים, וכן ארבעת הפרשיות נוהגות בחודש זה.
עיבור השנה
ערך מורחב – עיבור השנה
לוח השנה היהודי מבוסס בעיקרו על שנת לבנה של 354 יום. עם זאת, מהפסוק האומר "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך" למדו חז"ל כי הלוח העברי חייב להתאים גם לשנה שמשית של 365 יום. הפער בין השנה השמשית לירחית, המוערך בכ-11 יום, מצטבר משנה לשנה ומחייב 'תיקון', בצורת הוספת חודש נוסף מדי כמה שנים - פעולה הנקראת, "עיבור השנה". החיוב הינו לעבר דווקא את חודש אדר.
שמותיו
בהלכה נקרא אדר זה בשם "אדר שני" (או "השני") או אדר סתם, ובמשנה הוא נקרא "אדר הסמוך לניסן".
מצבים מיוחדים
כיון שחודש זה קיים רק לסירוגין, עשויים להתעורר מצבים מיוחדים: אחת התופעות המפורסמות היא, שילד שנולד לפני ילד אחר (למשל, כאשר הראשון נולד בסוף אדר א', והשני בתחילת אדר ב') יחוג את בר המצווה שלו לאחר חברו, אם השנה שבה חלה בר המצווה, היא שנה פשוטה.
תופעה אפשרית נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר בשנה פשוטה. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' שבט), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה מעוברת. האחד בל' שבט, והשני בא' אדר ב'.
תופעה מעניינת נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר ב' בשנה מעוברת. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' אדר א'), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר ב'), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה פשוטה. הנולד ראשון בל' אדר, והשני בא' אדר. כלומר, השני לפני הראשון.
נוסף לכך, אדם הנולד בשנה מעוברת בל' אדר א', יתקשה לחגוג את יום הולדתו בשנים פשוטות, וזה משום שבאדר "רגיל" אין שלושים יום. אם נפטר אדם בל' באדר א', מקובל לקיים לו אזכרה בל' בשבט בשנה פשוטה. מנגד, בר מצווה לנער שנולד בל' אדר א' מקובל לציין בשנה פשוטה בא' בניסן,[דרוש מקור] אף שיש פוסקים שכתבו שהבר מצווה יהיה ב-ל' שבט[1].
אבל לגבי אבלות שנים עשר חודש, האדרים נחשבים לשני חודשים, כך שאדם שהתחיל להתאבל בתחילת חודש ניסן יסתיימו ימי אבלו בתחילת אדר ב', והאזכרה תהיה רק חודש אחר כך בתחילת ניסן.
מועדים עיקריים
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו, סימן ח; ילקוט יוסף, מהלכות חודש אדר, סעיף ט
| חודשי השנה | ||
|---|---|---|
|
