אב

ערך זה עוסק בחודש בלוח העברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אב (פירושונים).

אב

ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה
ה'תשפ"ו
ה'תשפ"ז

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ג

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ד

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ה

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ו

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ז

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

אָב (מאכדית: abu^[1]^[2]), הוא חודש בלוח העברי ובלוח הבבלי, החמישי במספר למניין החודשים מניסן והאחד-עשר למניין מתשרי. חודש זה חל בשיא הקיץ בארץ ישראל.

חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת.

שמות וסמלי החודש

שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל.^[3] מקורו במילה האכדית אַבּוּ (קנים). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א עמוד א'). בבבלית פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.^[2]

חודש אב מכונה גם "מְנַחֵם אָב", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן בית המקדש בתשעה באב. כינוי זה מקורו במאה ה-16 כ-"מנחם" בלבד,^[4] כשמו של המשיח לפי חלק מהדעות.^[5] איחוד שני השמות מופיע החל מהמאה ה-18.^[6]

במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ו').

מזלו של החודש הוא מזל אריה^[7]. מזל זה נקשר במסורת בעם ישראל, שעליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". קישור זה בא לרמז שלמרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה^[^{דרוש מקור]}. לפי ברייתא דמזלות, לדעת חכמי הגוים בחודש אב נברא העולם. בלוח השנה במגילות קומראן מזל אב הוא מזל בתולה.

מועדים עיקריים

י"ז בתמוז עד תשעה באב - ימי בין המצרים, ימי אבל שמצוינים לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני, ואחר כך גם לזכר כל הסבל היהודי בגלות.
ראש חודש אב עד תשעה באב - תשעת הימים שנוהגים בהם מקצת מנהגי אבלות ונהוג בימים אלו שלא לאכול בשר, לא לשתות יין ולא לערוך שמחות.
השבת שלפני תשעה באב - שבת חזון, על שם ההפטרה.
צום תשעה באב - יום תענית לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני.
השבת שלאחר תשעה באב - שבת נחמו, על שם ההפטרה.
ט"ו באב - בתקופת המקרא והמשנה, וכן בימי בית שני, היו בנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים "בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו", והבחורים נהגו לבחור מתוכן את בנות-זוגם.

מאורעות היסטוריים

ז' באב ה'רנ"ב היום האחרון בגירוש ספרד בו הורשה ליהודים להישאר בתחום כתר קסטיליה וכתר אראגון בלי להמיר את דתם.
כ' באב ה'רנ"ב הפלגת שלשת אוניות המסע של כריסטופר קולומבוס מערבה "לעבר הודו".
ט' באב ה'תרע"ד גרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה, ובכך נפתחה רשמית מלחמת העולם הראשונה. (על כך בזכרונות הסופר "שלום עליכם" מאת יצחק דב ברקוביץ)
י"ז באב עד כ"ג באב ה'תרפ"ט - פרעות תרפ"ט

בתקופת השואה

ז' באב ה'תרצ"ז פתיחת מחנה ההשמדה בוכנוולד
ט"ז באב ה'ת"ש התנקשות בליאון טרוצקי ורציחתו
ד' באב ה'תש"א המלחין רבי בן ציון הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב נרצח בידי הנאצים
כ"ב באב ה'תש"א הקמת גיטו קובנה בליטא, הקמת מחנה דרנסי בצרפת, הפסקת "הריגות החמלה" של חולים בידי הנאציים בעקבות לחץ ציבורי
א' באב ה'תש"ב תחילת גירוש יהודי הולנד אל מותם במזרח
ט' באב ה'תש"ב תחילת המתה בגז במחנה ההשמדה טרבלינקה, רצח 8000 יהודי ראדום הנשלחים לטרבלינקה
כ"ב באב ה'תש"ב יאנוש קורצ'אק נשלח עם תלמידיו למחנה ההשמדה טרבלינקה שם כנראה רוצחים אותם עוד באותו היום
א' באב ה'תש"ג המרד בטרבלינקה
ט"ו באב ה'תש"ג תחילת חיסול גיטו ביאליסטוק ופרוץ מרד היהודים שם.
ג' באב ה'תש"ד שחרור מחנה מיידנק ליד לובלין בידי הסובייטים
כ' באב ה'תש"ד חיסול גטו לודז'