עשרה בטבת
עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית לזכר חורבן בית המקדש. יום זה הוא התאריך שבו בשנת ג'של"ז, החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון.
מאז שנת 1950, יום זה מצוין במדינת ישראל גם כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה שיום מותם לא נודע.
תחילת המצור על ירושלים
ערך מורחב – צדקיהו - מרידת צדקיהו והטלת המצור על ירושלים
כפי המסופר בתנ"ך בספר מלכים ובספר ירמיהו, המצור על ירושלים החל בעשרה בטבת בשנה התשיעית של מלכות צדקיהו (בשנת ג'של"ז - 425 לפנה"ס). חודש טבת נקרא בתנ"ך "החודש העשירי", על פי הספירה מניסן:
וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב.[1]
בספר יחזקאל מסופר שבאותו יום של תחילת המצור, ראה הנביא יחזקאל נבואה, שבה ה' סיפר לו על שהתרחש בירושלים, וציווה עליו לסמן את התאריך של עשרה בטבת.[2] המצור נמשך כשנה וחצי עד להבקעת החומה וכיבוש העיר בט' בתמוז אחת עשרה שנה למלכות צדקיהו ג'של"ח.[3] כעבור חודש, בט' באב, החריבו הבבלים את בית המקדש שבירושלים.[4]
בעקבות החורבן נקבעו ארבעה צומות, שעליהם מסופר בספר זכריה:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.[5]
"צום הרביעי" הוא צום בחודש תמוז לציון היום בו נכבשה העיר, "צום החמישי" הוא צום בחודש אב לציון היום בו נחרב בית המקדש, ו"צום השביעי" הוא צום גדליה בחודש תשרי לציון היום בו אבדה גם שארית הפליטה לאחר החורבן. לגבי "צום העשירי" נאמרו בתוספתא שתי פרשנויות שונות. לפי רבי עקיבא הכוונה היא לעשרה בטבת שבו החל המצור. אך דעת רבי שמעון היא שיש ללמוד מכך שצום העשירי מוזכר אחרון ברשימת הצומות שהכוונה לציון של מאורע מאוחר יותר, והוא מזהה זאת באירוע המוזכר בספר יחזקאל, בו כתוב כי בתאריך ה' בטבת הגיעה בשורת החורבן ליחזקאל בבבל:[6]
וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר.[7]
יום הקדיש הכללי
בכ"ז בכסלו תשי"א החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת בכל שנה כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים: להדליק נרות נשמה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמות הנספים. על פי תקנת הרבנות הראשית, בבתי הכנסת, לאחר קריאת התורה שבתפילת שחרית, אומרים את תפילת קל מלא רחמים לזכר חללי השואה.[8]
החלטה זו של הרבנות הראשית באה בעקבות התנגדותם הנחרצת של הרבנים החרדיים המרכזיים לקבוע יום תענית נפרד לזכר השואה. גם החלטת הפשרה הזו לציין את זכר השואה במסגרת התענית הקיימת בעשרה בטבת, לא התמסדה באופן משמעותי בציבור החרדי.[9] שנתיים לאחר החלטה זו, כשקבעה הכנסת תאריך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, פעלו נציגי הציונות הדתית למען בחירת התאריך של עשרה בטבת. גם לאחר שעמדתם לא התקבלה, לא הסכימה הרבנות הראשית לבטל את ציון יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי, והממסד הדתי המשיך לפעול למען חיזוק יום הזיכרון בעשרה בטבת על חשבון יום הזיכרון הממלכתי. עם השנים הפך יום הקדיש הכללי ליום שמצוין בעיקר על ידי הציונות הדתית.[10]
הלכות הצום
כמו שבעה עשר בתמוז וצום גדליה, שני ימי צום נוספים לזכר החורבן, גם בתענית עשרה בטבת בימינו שהצום מכח מנהג, אסורים רק אכילה ושתייה, בניגוד לתשעה באב שבו קיימים איסורים נוספים. כמו"כ הצום נמשך מעלות השחר ועד הערב, אך מכיוון שהוא חל בחורף בחצי הצפוני של כדור הארץ, הוא קצר יחסית.
מקור תקנת הצום הוא מדברי נביאים, אך חובתו תלויה במצב התקופה, וכפי שמופיע בגמרא:
אמר רב פפא.. בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה; יש גזרת המלכות, צום; אין גזרת המלכות ואין שלום, רצו מתענין רצו אין מתענין
זאת אומרת, בזמן השמד, כולם חייבים לצום אבל בזמן שאין שמד אבל אין גם שלום, הצום הוא אופציונלי. הרמב"ן מסביר שזאת ההלכה רק במישור העקרוני, אבל אחרי שכלל ישראל קיבלו את המנהג לצום (אפילו כשהמצב מוגדר "אין גזרת המלכות ואין שלום") מאז כולם חייבים לצום מתוקף המנהג.
תוקפו של הצום שונה אם הוא מעיקר הדין מכח תקנת נביאים - דהיינו בשעת השמד, לבין מנהגינו לצום גם בשעה שאין גזירות. בשעת השמד הצום מתחיל משקיעת החמה, נוהגים בו כל חמשת העינויים הנוהגים בתשעה באב, ואף עוברות ומניקות צריכות לצום. אבל כאשר הצום הוא מכח המנהג, לא קיבלו ע"ע לצום אלא מעלות השחר, ולא קיבלו שאר עינויים, ולא קיבלו על עוברות ומניקות שמצטערות הרבה. ומ"מ בעל נפש יחמיר בכל הצומות כת"ב.
שישי ושבת
על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת הוא היחיד מבין התעניות שיכול לחול ביום שישי, והדבר קורה אחת למספר שנים (בשנים מסוג השא השג זחא זחג). כאשר התענית חלה ביום שישי, יש דעות בתנאים[11] ובראשונים[12] שהתענית מסתיימת מעט לפני כניסת השבת, כדי לאפשר לאכול מקודם כך שלא להיכנס לשבת בהרגשה רעה - "שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה". אמנם בפועל מקובל לנהוג כדעות החולקות ואוסרות לסיים את התענית לפני צאת הכוכבים.[13] דיון נוסף נוגע לסדרי תפילת מנחה בעשרה בטבת שחל ביום שישי; המנהג המקובל הוא שקוראים בתורה בפרשת "ויחל" כמו בתענית רגילה, אבל כמו בכל מנחה של יום שישי לא אומרים תחנון,[14] ולכן לא אומרים בתפילת מנחה את תחינות אבינו מלכנו שנלוות אל התחנון בימי צום.[15]
על פי הלוח העברי הנוהג כיום, התאריך י' בטבת לא יכול לחול ביום שבת עצמו. עם זאת, האבודרהם כתב שבניגוד לכל שאר הצומות שמדרבנן, אילו עשרה בטבת היה חל בשבת, התענית הייתה דוחה את השבת ולא נדחית ליום אחר. האבודרהם כתב שהמקור לכך הוא פסוק ביחזקאל בו נאמר לגבי עשרה בטבת הביטוי "עצם היום הזה",[16] כמו שנאמר בתורה לגבי יום הכיפורים שדוחה שבת.[17] עם זאת, רבי יוסף קארו כתב בבית יוסף על דברי האבודרהם האלו: "לא ידעתי מניין לו זה".[18] כן בדברי רש"י[19] והרמב"ם[20] מבואר, שגם צום עשרה בטבת נדחה כשחל בשבת, בדומה לשאר הצומות.
אירועים נוספים המוזכרים בעשרה בטבת
בקינות לעשרה בטבת מוזכרים שני אירועים נוספים שאירעו בימים הסמוכים לעשרה בטבת:
- ח' בטבת, תרגום התורה ליוונית (תרגום השבעים): ”מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה.” (מסכת סופרים פרק א') אף על פי שתרגום התורה לשפה מרכזית באותה עת יכל לעזור בהפצתה ושימורה, התרגום נתפס כפעולה העלולה לשנות את משמעות התורה.
- ט' בטבת, מות עזרא הסופר: עזרא היה הדמות המרכזית בשיבת ציון ובשיקום התורה והרוח בתקופת בנין בית המקדש השני.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: י' בטבת |
| ערך מילוני בוויקימילון: יום הקדיש הכללי |
| ערך מילוני בוויקימילון: צום העשירי |
 טקסט בוויקיטקסט: עשרה בטבת |
- הערך "עשרה בטבת", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מתיה קם, עשרה בטבת, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- עשרה בטבת באתר כיפה
- עשרה בטבת, באתר ישיבה
- עשרה בטבת באתר הידברות
- מאמרים בנושא יום הקדיש הכללי, באתר ישיבה
- הערך "צום עשרה בטבת", באתר ויקישיבה
- מאמרים על עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- רוני שטאובר, הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- שמואל כ"ץ, יום השואה הראשון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 5 בינואר 2012, גיליון 752
- שיעורים על עשרה בטבת באתר מכון מאיר
- חומרים חינוכיים לעשרה בטבת, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק א'; ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ד'
- ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ד, פסוק א'-ב
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ט, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק ח'
- ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט
- ^ תוספתא סוטה, פרק ו, הלכות י-יא
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק כ"א
- ^ הודעת הרב שלמה עמאר, באתר דעת
- ^ שלמה ברין, כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה, בעלון "דף קשר", באתר ישיבת הר עציון
- ^ רוני שטאובר, הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף מ"א עמוד א'
- ^ רבי עובדיה יוסף, שו"ת יחווה דעת, חלק א, סימן פ
- ^ הגהת הרמ"א על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ט, סעיף ד'; רבי עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ו, אורח חיים סימן לא
- ^ רבי יוסף קארו, בית יוסף, אורח חיים, סימן תקנ
- ^ ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תקנ, סעיף ב
- ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ד, פסוק ב'
- ^ אבודרהם, סדר תפילת התעניות
- ^ רבי יוסף קארו, בית יוסף, אורח חיים, סימן תקנ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה' עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ה'
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | |
| ימי האבלות על חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | חורבן בית המקדש השני • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
