ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג

בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים

ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן. בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג, ליום זה מספר מצוות ומנהגים מיוחדים, על מנת להתכונן לחג הפסח.

לפי הכלל לא בד"ו פסח, ערב פסח אינו חל בימים ראשון, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

קורבן פסח

ערך מורחב – קורבן פסח

בי"ד בניסן, יום לפני יציאת מצרים, שחטו בני ישראל את קרבן הפסח, ונתנו מדמו על משקופי הבתים, כדי שיפסח ה' על בתיהם והם לא ימותו במכת בכורות:

שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.

— מתוך הציווי על שחיטת הפסח, ספר שמות, פרק י"ב, פסוקים ה'-ז'

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים את קרבן הפסח ביום זה מדי שנה. בגלל מצווה זו, ישנה לערב פסח קדושה מיוחדת, יותר מערב יום טוב רגיל, ויש מנהגים המיוחדים לכך.

מצוות ומנהגים

• בליל י"ד נהוג לעשות בדיקת חמץ - לבדוק ברחבי הבית שלא נותר עוד חמץ.
• ביום י"ד מבצעים ביעור חמץ - טקס שבו שורפים את כל החמץ ומבטלים את כל שאר החמץ שנותר.
• באותו יום ישנה גם תענית בכורות - תענית שמתענים הבכורים. המנהג הרווח הוא לא לצום, ובמקום זאת להשתתף בסעודת מצווה, כגון סיום מסכת, וכך מותר לאכול גם בהמשך היום.
• לאחר חצות היום חל איסור מהתורה לאכול חמץ, שנאמר: "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ", כלומר כבר מהזמן שבו מקריבים קורבן פסח אסור לאכול חמץ. חז"ל הקדימו זמן זה בשעתיים, מחשש שמא יעברו על איסור תורה.
• יש איסור דרבנן שלא לאכול מצה ביום זה, כדי שיאכל המצה בליל הסדר בתיאבון. יש הנוהגים גם שלא לאכול מרור, אולם, רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף כתב שאין טעם למנהג זה.
• חל איסור עשיית מלאכה ביום זה, משום שהקרבת קורבן הפסח הופכת אותו למעין יום טוב; במקומות שאין מנהג אחר, איסור זה נוהג רק אחרי חצות. האיסור תקף למלאכות גמורות, אך מותר לעשות דברים לצורך החג, וכן מלאכות קלות. למעשה, האיסורים דומים לאיסורי חול המועד, אך קלים יותר. כ"כ אסור להתספר לאחר חצות היום, (אך גילוח וסיפור עצמי מותר מאחר שהיא מלאכת הדיוט).
• האשכנזים נוהגים שלא להגיד את פרק התהלים "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרא, משום שמזמור זה נאמר כנגד קורבן תודה, וביום זה לא היו מקריבים אותו (מאחר שהוא מכיל חמץ, ואוכלים אותו באותו היום ובלילה שאחרי ההקרבה, כך שאם היה מביא היום, היה ממעט את זמן אכילתו). כמו כן, לא אומרים למנצח ביום זה (תחנון לא אומרים כבר מתחילת חודש ניסן), ואם חל ביום ב' גם לא אומרים אל ארך אפים.
• יש הנוהגים לומר ביום זה את "סדר קורבן פסח" הכולל פסוקים על הקורבן ואת סדר הקרבתו. ואמרו חכמים שמי שאומר סדר הקרבת הקורבן נחשב לו כהקרבתו.

זמני איסורי החמץ

אף שחג הפסח מתחיל רק ביום ט"ו בניסן, איסורי החמץ חלים כבר בערב פסח. בארבע השעות הזמניות הראשונות של היום מותר לאכול חמץ (עד השעה 10:00 לערך), החל מתחילת השעה החמישית, אסור לאכול חמץ מדרבנן, אך מותר ליהנות מהחמץ, מתחילת שעה שישית נאסר החמץ גם בהנאה. עד סוף השעה החמישית יש גם להקפיד לסיים את ביעור החמץ וביטולו.

ערב פסח שחל בשבת

ערך מורחב – ערב פסח שחל בשבת

כאשר חל ערב פסח בשבת, מקצת הדינים הנוהגים בערב פסח משתנים. בדיקת חמץ וביעור חמץ מוקדמים ליום שישי, אך משאירים מספיק חמץ בשביל לחם משנה לשתי הסעודות. בסעודה שלישית נוהגים לאכול מצה עשירה או פירות בלבד.

את כל ההכנות לפסח יש לעשות מיום שישי, ובשבת עצמה אין להכין כלום. תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי. שבת הגדול חלה בשבת זו, ואומרים בה את הפיוטים לשבת הגדול, אך נוהגים להקדים את דרשת הרב לשבת קודם, כי בשבת זאת רב ההכנות לפסח כבר נשלמו.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29593979ערב פסח