מוצאי שבת

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוֹצָאֵי שַׁבָּתראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר של יום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות. לכן נוהגים לומר קטעי שירה וזמירות מיוחדים למוצאי שבת, ומבקשים בקשות כגון פרנסה, בריאות, שלום וכו'. נהוג גם לקיים סעודת מלווה מלכה, שבו שרים ואוכלים כדי ללוות את המלכה שזה עתה הלכה - השבת.

כלי הבדלה: כוס יין, בשמים ואבוקה.



זמני צאת השבת

צאת השבת על פי ההלכה הוא כאשר הגיע הלילה, דהיינו כאשר עבר זמן בין השמשות והגיע זמן צאת הכוכבים, עם תוספת שבת.

זמן צאת הכוכבים אינו ברור דיו, ולכן קיימים בו זמנים שונים המתאפיינים כ'זמן צאת הכוכבים'. שהשתרשו עם השנים. נהוג לתחום אותו לפי שלושה זמנים שונים, בהתאם להלכות השייכות לאותה העת. סוף זמן תפילה המנחה, זמן תחילת תפילת ערבית, מעוד סיום הצום, וזמן צאת השבת ויום הכיפורים:

  1. מנהג של 18 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג ירושלים, אשר יוסד לפי שיטת הגר"א על פי מנהג הגאונים. וריאציות שונות למנהג הזה נעות בין 13.5 ל-24 דקות[1]. וזה בעיקר לגבי סיום תפילת המנחה. או תחילת ערבית. אך לא לגבי מוצאי שבת וכיפור שנהוג אצל כולם להחמיר הרבה מעבר לכך.
  2. מנהג של 72 דקות לאחר השקיעה. מנהג זה בנוי על פי שיטת הראשונים רבנו תם ומרן השולחן ערוך, וכמותו נוהגים קרוב לרוב הציבור השומר תורה ומצוות, וכמו לגבי צאת השבת וצאת יום הכיפורים. ובחץ לארץ נוהגים כך כולם מלבד בודדים. ויש המחמירים יותר מכך לראות שיחלפו 90 דקות מהשקיעה, ובודדים ממתינים גם ל-120 דקות[2] לחוש לכל האפשרויות והצדדים בשיטות.
  3. מנהג של 40 - 45 דקות לאחר השקיעה. אותו נוהגים בעיקר אלו ההולכים על פי מנהג החזון איש, שבחר להתפלל בזמן זה בו נראים כעשרה כוכבים מקובצים במקום אחד. ושדי בכך לתפילת ערבית. וזמן זה נע בין כ-40 ל-50 דקות לאחר השקיעה ומכן נגזר זמן ממוצע של 45 דקות.

מחמת דין תוספת שבת, כתבו חלק מהפוסקים שלא לעשות מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים וסמוכים אחד ליד השני. היות וזמן זה אינו ברור מתי הוא לכן נוהגים להחמיר להוסיף מעט על הזמנים דלעיל, שאלו שממתינים במוצאי שבת לכ-40 דקות אחרי השקיעה (תלוי במקום) נוהגים להוסיף עוד כחמש או עשר דקות על זמן זה. ואילו רוב הציבור מסתפק להוסיף רק עוד כשתי דקות או שלוש לאחר שראו שכבר חלפו 72 דקות מהשקיעה.

הבדלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבדלה

לפי ההלכה, לא מספיק שהגיע הזמן שבו יוצאת השבת כדי לעשות את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת, ולצורך כך יש לעשות הבדלה על יין או בתפילת ערבית (נהוגה גם הבדלה על יין וגם בתפילת ערבית, אך די באחת מהן כדי להתיר עשיית מלאכה), או אמירה בפה כגון "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

לאחר שיוצאת השבת, מתפללים תפילת ערבית רגילה של יום חול, שכן למעשה זהו כבר יום ראשון. בתפילת עמידה, בברכת "חונן הדעת", מוסיפים אמירת הבדלה בנוסח "אתה חוננתנו", ולאחר התפילה נהוג לומר ויהי נועם (נוסח הכולל פסוק מתהילים צ, יז, וכן את מזמור צא המכונה "שיר של פגעים", מתוך תפיסה שהשבת מוגנת ממזיקים דמוניים אך לא כן ימות החול) ו"קדושה דסידרא". את ברכת הלבנה, הנאמרת פעם בחודש, נהוג לומר במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית.

לאחר מכן אומרים את סדר ההבדלה על היין, שהוא הצעד האחרון להוצאת 'קדושת השבת'. יש הנוהגים להגיד לאחר ההבדלה את תפילת "ויתן לך" ובחלק מהסידורים היא מופיעה בסוף תפילת ערבית. תחינה מקובלת אחרת למוצאי שבת היא התחינה האשכנזית המוכרת במילותיה הראשונות "גאט פון אברהם".

בישראל

בצה"ל האימונים מושבתים בשבת, ובדרך כלל ההפסקה היא עד יום ראשון בבוקר, ובבסיסי האימונים שוררת אווירה נינוחה.

בישראל, מתחדשת באופן רשמי במוצאי שבת התחבורה הציבורית המושבתת ברובה במהלך השבת, אם כי מבחינה מעשית רבים הם קוי האוטובוסים המחדשים פעילותם לפני צאת השבת, וכן ישנם קוי רכבת אשר כלל אינם חוזרים לפעול במוצאי שבת אלא רק בבוקר יום ראשון. ישנם חנויות וקניונים שאינם פתוחים בשבת, הפותחים שעריהם לקונים במוצאי שבת.

ביישובים ובשכונות מסוימות מושמעות בזמן כניסת השבת אזעקות או צפירות המבשרות כי הגיע העת לחדול ממעשים הנחשבים כחילול שבת. קריית בעלז היא השכונה היחידה בישראל שצפירת שבת מושמעת גם ביציאת השבת דבר המבשר כי ניתן להתחיל לעסוק בפעולות הנחשבות כחילול שבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לדעת הרב אברהם חיים נאה זמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות לאחר השקיעה על פי פסק בעל התניא בסידורו בסדר הכנסת שבת.
  2. לפי המחלוקת על שיעור מיל.


מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.