ברכת החודש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת החודש

נוסח אשכנז:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחודֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה, וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁל שָׁלום. חַיִּים שֶׁל טובָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמות. חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁיְּמַּלֵא ה' מִשְׁאֲלות לִבֵּנוּ לְטובָה,[1] אָמֵן סֶלָה:
המנהג להודיע זמן מולד הלבנה, והחזן לוקח הספר תורה
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אותָנוּ בְּקָרוב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנאמַר אָמֵן:
ראשׁ חדֶשׁ (פלוני) יִהְיֶה בְּיום (פלוני) הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטובָה:
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם, לְטובָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה טובָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום, לִשְׁמוּעות טובות, וְלִבְשׂורות טובות. (בחורף: וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם), וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאוּלָה קְרובָה וְנאמַר אָמֵן.
נוסח ספרד:
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וּמִמִּצְרַיִם גְּאָלָם, הוּא יִגְאַל אותָנוּ וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם.
בְּסִימָן טוב יְהֵא לָנוּ ראשׁ חדֶשׁ (פלוני) בְּיום (פלוני ופלוני) (חִדּוּשֵׁיהּ בְּיום (פלוני) וּקְבוּעֵיהּ וּמִנְיָנֵיהּ בְּיום (פלוני).
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם, לְטובָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה טובָה, לִשְׁמוּעות טובות, וְלִבְשׂורות טובות, (בחורף - וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם), (בקיץ - וּלְטַלְלֵי בְרָכָה), וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאֻלָּה קְרובָה, וְאִמְרוּ אָמֵן.

בִּרְכַּת הַחוֹדֶשׁיהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

מקור הברכה

מהותו של מנהג זה נבע כדי שכל אדם יידע מתי יחול ראש חודש, שכן בעבר לא היו לוחות שנה כתובים ומודפסים לכולם, ולא כל האנשים היו באים לבית הכנסת בימות החול, בגלל טרדות שונות ועיסוקם במלאכה. לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, שכן זהו היום שבו כולם היו באים לבית הכנסת.

הברכה ומנהגיה

סדר הברכות

קודם הברכה נהוג לומר את תפילת רב ('יהי רצון') שמקורה במסכת ברכות. בתפילה זו מבקשים מהקב"ה שהחודש הבא יהיה חודש עם פרנסה, בריאות, יראת שמים ובקשות נוספות.

לאחר מכן אומרים בקשה לגאולה. בחלק מהעדות, מכריז הגבאי את זמן מולד הלבנה[2]. עיקר הברכה הוא ההכרזה על היום או הימים בשבוע הבא שבהם יחול ראש חודש ומיד לאחר ההכרזה אומרים תפילה נוספת על החודש הבא (יחדשהו).

לפי חלק מהמנהגים, בזמן הברכה מחזיק שליח הציבור את ספר התורה בידיו, שנמצא מחוץ לארון הקודש מאז הוצאתו לקריאת התורה. לאחר מכן מכריזים מתי חל ראש חודש.

נוהגים לעמוד בברכה, משום שהברכה הינה גם זכר למצוות קידוש החודש שבשעת קידוש החודש נהגו לעמוד בפני בית הדין.

חודשים שאין מברכים בהם החודש

נוהגים שאין מברכים את חודש תשרי, שהרי זה ראש השנה, וכולם יודעים מתי יחול[3] או מתוך אמונה כי כך השטן לא ידע את מועד יום הדין (ראש השנה), ולא יוכל לקטרג על ישראל. ויש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב משום שהוא חודש של פורעניות[4].

מנהגי עדות

לפני ראש חודש אב נהוג במספר קהילות ספרדיות להשמיט את אמירת הברכה המקדימה להכרזה (יהי רצון) ותמורתה יש אומרים את סופה של הקינה "אשחר עדתי" לר' יהודה הלוי:

מחדש חודשים / יקבץ קדושים / אנשים ונשים / לעיר הבנויה וזה החודש / לטובה יחדש / ורצון יצו האל / רב העליליה

בדורות המוקדמים נאמרה כל הקינה, אך בדורות מאוחרים יותר, בשל ההתנגדות לאמירת קינות בשבת, הונהג לומר רק את סופה. כיום, אפילו תוספת זו הולכת ופוחתת, ובקהילות ספרדיות רבות (בעיקר בארץ ישראל) נהוג לברך את חודש אב ככל חודש אחר.

בקהילות מזרח אירופה בהן נוהגים לומר את תפילת אב הרחמים מדי שבת, נהוג שלא לומר את התפילה בשבת מברכים. אך הרב צבי יהודה הכהן קוק אמר שלאחר השואה ראוי לאומרה בכל השבתות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נוסח אחר: בזכות תפילת רב
  2. על מנהג זה ראה http://www.daat.co.il/daat/shabat/luach/loewinger-molad.pdf
  3. שער הציון סימן תי"ז, ס"ק ב'.
  4. משנה ברורה סימן תי"ז, ס"ק א'.
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.