תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

מבנה תפילת ערבית של שבת דומה לתפילת ערבית רגילה. היא פותחת בברכו, לאחריו נאמרות קריאת שמע וברכותיה, חצי קדיש, תפילת עמידה (בנוסח מקוצר לשבת), קדיש תתקבל, עלינו לשבח וקדיש יתום. בנוסף כלולות בנוסח תפילת השבת תוספות מיוחדות לשבת, כדוגמת פרשת 'ויכולו' וחזרת הש"ץ מקוצרת.

תוספות והשמטות בתפילה

ברכות קריאת שמע

בניגוד לתפילת יום חול, מושמטים פסוקי 'והוא רחום' הנאמרים קודם ברכו. על פי נוסח ספרד קודם לברכו נאמר הקטע 'כגוונא' מהזוהר. בחו"ל ישנם מקומות בהם נאמר פרק המשניות במה מדליקין בצמוד לתפילת ערבית, אך בארץ ישראל הפרק מוצמד לקבלת שבת.

ברכת השכיבנו, הברכה האחרונה של ברכות קריאת שמע כוללת חתימה מיוחדת לשבת: "הפורש סוכת שלום עלינו, ועל כל עמו ישראל, ועל ירושלים", וזאת במקום החתימה הרגילה בימות החול: "שומר עמו ישראל לעד". בחלק מהקהילות נהוג להוסיף את פסוקי 'ושמרו בני ישראל את השבת' (ספר שמות לא, טז-יז) לאחר ברכת השכיבנו, בעוד קהילות אחרות רואות בכך הפסק, ונמנעות מאמירת התוספת. סיבת השינוי בחתימת ברכת השכיבנו והוספת פסוקי 'ושמרו' מוסברת בכך שהיא באה לסמל שהשבת שומרת על עם ישראל, ועל כן אין צורך בבקשה לשמירה כמו ביום חול. סיום הברכה קודם החתימה ("כי אל שומרנו... ושמור צאתנו...") מושמט בנוסח הספרדים, אך נאמר בנוסח האשכנזים.

תפילת עמידה

תפילת העמידה של שבת היא תפילה מקוצרת בת שבע ברכות הכוללת את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות של תפילת עמידה, כאשר ביניהם נאמרת ברכה מיוחדת לתפילה זו שתוכנה הוא הציווי על שבת בבריאת העולם. הברכה כוללת את הקטעים: "אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" (לפי חלק מהנוסחים) ו"רצה נא במנוחתנו" (שני החלקים הראשונים ייחודיים לתפילה זו).

במידה ובשבת חל גם יום טוב (אך לא חול המועד), תפילת העמידה היא תפילת עמידה של יום טוב, תוך אזכורים קצרים לשבת במהלכה. במקרה כעין זה פרשת 'ויכולו' לא נאמרת בתוך תפילת העמידה.

המקור לאמירת פרשת 'ויכולו' באמצע התפילה הוא בגמרא:

דאמר רב המנונא, כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'

לאחר תפילת עמידה

לאחר תפילת העמידה אומר כל הקהל יחד עם החזן פעם שנייה את פרשת "ויכולו" (בראשית ב א-ג), בפעם זו בקול ובציבור (בחלק מקהילות הספרדים נהוג להקדים ולהוסיף את המילים: "יום השישי" לפני אמירת פרשת "ויכולו"). כאשר יום טוב חל בשבת, תפילת העמידה של ליל שבת היא תפילת עמידה של יום טוב, ואז זו הפעם היחידה בה נאמר 'ויכולו'. אמירת 'ויכולו' זו נועדה להיות כעדות בציבור, ועל כן המתפלל ביחידות אינו אומרה.

אחר 'ויכולו', אומר שליח הציבור את ברכה מעין שבע, ברכה מיוחדת לתפילה זו הכוללת את תוכן תפילת העמידה בקצרה (בחלק מהקהילות, הציבור מצטרף לאמירת חלק מהברכה), לאחריה אומר הש"ץ קדיש תתקבל. על פי נוסח ספרד לאחר קדיש זה אומר הקהל את הפרק "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר". ובסיומו אומרים חצי קדיש נוסף (למנהג הספרדים, קדיש יתום). לאחר הקדיש, אומר החזן שוב ברכו. בסיום התפילה אומרים את עלינו לשבח (לפי נוסח האשכנזים אומרים לאחריו "קדיש יתום").

אמירת ברכת מעין שבע תוקנה במקורה עקב חשש סכנה לאנשים שישארו אחרונים בבית הכנסת, בזמן שבתי הכנסת היו מחוץ לשטח המיושב, והיא נועדה להאריך את התפילה על מנת שכל המתפללים יסיימו את התפילה יחדיו. תקנה זו בתוקפה גם כיום, למרות שבתי הכנסת נמצאים בשטח המיושב, אך בשל הסיבות לתיקונה היא נאמרת דווקא במניין במקום קבוע, ולא ביחיד או במניין מזדמן (עקרון זהה נוהג גם כלפי 'מזמור לדוד ה' רועי' שנאמר לאחריה, לפי חלק מנוסחי התפילה).

בקהילות אשכנזיות רבות שרים לאחר התפילה את הפיוט אדון עולם. קהילות ספרדיות רבות שרות את הפיוט יגדל אלוקים חי. ובחלק מקהילות גאורגיה, נוהגים לומר גם את פיוט "בר יוחאי" בניגון מיוחד.

מנהגים שונים

בקרב חלק מהקהילות הספרדיות נהוג להקדים אמירת "לשם ייחוד", ופסוקים נוספים. בקרב חלק מקהילות גאורגיה נהוג להוסיף גם קטע זה, (שמהווה מעין "רשות" לחצי קדיש הנאמר בנוסח הספרדי טרם תפילת ערבית לשבת): "השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני. הראנו ה' חסדך, וישעך תתן לנו. קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך. בהיוועדם בבית מועדם, ובגרונם רוממות אל. להקדיש את קדוש יעקב, ואת א-להי ישראל. ישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא".

דינים שונים

בטור ובשולחן ערוך מובא כי יש להקדים את תפילת ערבית של שבת מעבר לרגיל בימות החול. במידה ונערכת קבלת שבת מוקדמת, ניתן להתפלל את תפילת ערבית עוד לפני זמן כניסת שבת ושקיעת החמה, היות שעל המתפללים כבר חלה תוספת שבת.

אם טעה וסיים את ברכת "השכיבנו" בנוסח של יום חול - "שומר עמו ישראל לעד" ונזכר מיד (בתוך כדי דיבור), יתקן ויאמר "הפורש סוכת שלום...". אך אם שהה פרק זמן ארוך יותר, לא ניתן לתקן את החתימה אך גם אין צורך לחזור על הברכה.

אדם שלא התפלל את תפילת ערבית של שבת יכול לצאת ידי חובתו על ידי הקשבה לברכת מעין שבע מהחזן. הטעם לכך נעוץ בעובדה שתפילת ערבית היא רשות במקורה, ולכן הקלו בכך.

כללי

בניגוד לתפילות יום חול הנערכות במקומות רבים בכמה מניינים מצומצמים ולעיתים בחדרים צדדיים של בית הכנסת, קבלת שבת ותפילת ערבית של שבת נערכות לרוב במניין מרכזי אחד באולם המרכזי של בית הכנסת. בתפילה משתתפים כל הגברים, כולל ילדים קטנים, וחלק מהנשים. בתפילה זו משתתף גם ציבור מסורתי רב. במקומות רבים סיום התפילה הוא גם מפגש חברתי לא־רשמי של מתפללי בית הכנסת בפתח בית הכנסת, המברכים זה את זה בברכת 'שבת שלום' ומשוחחים זה עם זה.

לאחר תפילת ערבית נערך בבתים קידוש וסעודת ליל שבת. ישנו מנהג (כיום נפוץ בעיקר בחו"ל) לערוך קידוש בבית הכנסת בסיום תפילת ערבית.

קישורים חיצוניים

אמירת 'ויכולו' בערב שבת באתר ויקיסוגיה

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.