קיטל
קיטל ("גלימה" ביידיש[דרוש מקור]) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.
טעם לבישת הקיטל
לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים. לפי סברה שנייה הקיטל נועד לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת[1]. אכן יש שנהגו ללבוש קיטל התפור מכל עבריו ללא כפתורים ועיטורים[2], בדומה לתכריכים.
טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם, שכן הצבע הלבן קשור למידת החסד[3].
זמן לבישת הקיטל
לבישת הקיטל מוזכר בפירוש המפה של הרמ"א על השולחן ערוך לגבי יום הכיפורים[1]. בקהילות מסוימות לובשים קיטל ביום הכיפורים בלבד כעיקר המנהג[4], אך בקהילות רבות מתקשר מנהג לבישת הקיטל לכלל הימים הנוראים ועל כן לובשים אותו גם בראש השנה; כך הוא המנהג בעיקר בקהילות "אשכנז המערבי" (מערב אירופה), ובמיעוט מקהילות מזרח אירופה (בהן חסידויות מסוימות).[5] אולם חלק מקהילות החסידים וקהילות אשכנז המזרחיים נוהגים שמלבד בעלי התפילה, בעל התוקע והמקריא (ולעיתים גם הכוהנים), הלובשים קיטל גם בראש השנה[6], כלל הציבור אינו לובש קיטל בראש השנה אלא ביום כיפור בלבד. יש קהילות מסוימות, בעיקר מחסידי פולין (כגון גור), שאף ביום כיפור אינם לובשים קיטל. יש הנוהגים גם כי שליח הציבור לובש קיטל במהלך תפילות הושענא רבה, משום שיום זה נחשב ליום החיתום האחרון של ימי הדין. בחסידויות ירושלמיות וכן בחסידות סלונים נוהגים כולם ללבוש קיטל בהושענא רבה. יש מנהגים נוספים בהם שליח הציבור לובש קיטל גם במהלך תפילת מוסף של שמיני עצרת, בו נאמרים פיוטי הגשם, ובמהלך תפילת מוסף של יום-טוב ראשון של פסח, כאשר נאמרת תפילת טל.
בנוסף, רבים נוהגים ללבוש קיטל במהלך ליל הסדר. יש סברה שאומרת כי הדבר נעשה כדי להבטיח שלא יהיה שום פירור של חמץ על הבגד, מה שמתאים רק לקיטל אותו נוהגים ללבוש ביום הכיפורים שהוא יום צום.
לבישת הקיטל בחתונה
על-פי מנהגים רבים, חתן לובש קיטל בזמן החופה. ישנו הסבר נפוץ שהדבר בא לרמז על כך שביום הנישואין נמחלים כל עוונותיו של האדם, בדומה לימים הנוראים. כן מובא הטעם להזכיר לחתן את יום המיתה.
המנהג ללבוש בגדים לבנים בחתונה מוזכר כבר אצל הרב אהרון הכהן מלוניל בספר אורחות חיים[7].
מנהג חב"ד ללבוש קיטל אחת בשנה בלבד, ביום הכיפורים או תחת החופה. לפיכך חתן הלובש קיטל ביום חופתו, אינו לובשו שוב ביום הכיפורים שלאחריו[8]. בקהילות אשכנז המערבי גם נוהגים שאינו לובש קיטל בשנה הראשונה של הנישואין,[9] אבל מאחר שלא נוהגים ללבוש קיטל בחתונה, צריכים לומר שזה בגלל טעם אחר.
מנהגים שונים
הקיטל הנפוץ עשוי מבד רגיל, בדומה לחלוק רופאים. החסידים הירושלמים לובשים כתונת פסים לבנה וחלק מסלונים לובשים קפוטה חלקה בצבע לבן.
נהוג שרק נשוי לובש קיטל. יש הנוהגים שעד גיל 20 לא לובשים קיטל בימים הנוראים מכיוון שעד גיל 20 אין בית דין של מעלה מענישים[10]. כמו כן יש נוהגים שבשנה הראשונה לנישואין לא לובשים קיטל, גם מנהג זה אינו מתקשר עם מנהג חב"ד ללבוש פעם בשנה, מפני שבקהילות רבות בהן לובשים קיטל רק בשנה הראשונה, נהוג בדרך כלל ללבוש גם במועדים אחרים מלבד יום כיפור.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"י, סעיף ד'
- ^ כן נהג הרבי מליובאוויטש (מקור: הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון תשנ"ד גיליון ט"ו (תשיז) עמ' 17
- ^ אברהם לעוויזאהן, ספר מקורי מנהגים: הנהוגים בבני ישראל, הן מנהג טעות או איזה הנהגה טובה, עמוד 118
- ^ כן הוא מנהג חב"ד. ספר המנהגים חב"ד, מנהגי יום הכיפורים, עמוד 56.
- ^ אך בראש השנה לובשים את הקיטל רק בתפילות שחרית ומוסף, אבל לא במנחה וערבית, לעומת יום כיפור שלובשים בכל התפילות.
- ^ ראש השנה, ממנהגי החסידים, אתר דעת
- ^ אהרן הכהן מלוניל, אורחות חיים-חלק שני, ברלין תרס"ב, הלכות קידושין, סי' כא, באתר היברובוקס
- ^ ספר המנהגים חב"ד, מנהגי יום הכיפורים ובמנהגי נישואין.
- ^ מנהגי ישורון, נוא יארק תרמ"ח, עמ' 22
- ^ ישראל דוד הארפענעס, מקדש ישראל - ימים נוראים, סימן רע"ג, אלול תשס"ד
קיטל37403044Q2704111