עזרני א-ל חי

עזרני א-ל חי
עָזְרֵנִי קֵל חַי לְהַכְנִיעַ אֶת יֵצֶר הַמְפַתֶּה הַמֵּרִיעַ מִבִּלְתְּךָ אֵין מוֹשִיעַ לְהוֹשִׁיעֵנִי דַּלְתֵי תְשׁוּבָה חַי פְּתַח לִי כִּי שַׁבְתִּי מֵחֶטְאִי וּמַעֲלִי אָנָּא צוּרִי שְׁמַע קוֹלִי מַהֵר עֲנֵנִי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי אַתָּה תִשָּׂא עֲוֹנִי סוֹד יְמִינְךָ הַפְּשׁוּטָה לְקַבֵּל אֶת נֶפֶשׁ הַמִּתְחָרְטָה וְלֹא תוֹסִיף תֶּחֱטָא אֵלֶיךָ קוֹנִי הַרְחֶק נָא מֵעָלֶיהָ חֶבְרַת כַּת הַצְּפוֹנִי
רבי רפאל ענתבי

עָזְרֵנִי קֵל חַי (ניתן גם: עזרני א-ל חי) הוא פיוט אשר חובר על ידי הרב רפאל ענתבי, מגדולי משוררי יהדות חלב.

אודות הפיוט

הפיוט, שהוא אחד מפיוטיו המוכרים של הרב ענתבי, פופולרי מאד בקרב בני עדתו ובקרב בני עדות אחרות. כותרת הפיוט מכוונת לעשרת ימי תשובה, אך עם זאת מדבר הפיוט גם על התמודדות עם יצר הרע ובבקשתו של האדם היהודי מהקדוש ברוך הוא להתרחק מהיצר הרע ולהתקרב יותר אל היצר הטוב ואל הדברים הקשורים ביראת ה'.

נהוג לשיר את הפיוט בעתות שמחה ובייחוד בליל שבת כזימרה שמחה בשל פזמונו של הפיוט. יש הסוברים שהסיבה לכך היא כי האדם הופך שמח לאחר שהתוודה בפני השם וביקש סליחה על עונותיו.

לחנו של הפיוט לקוח מהשיר הערבי העתיק "יא פריד אלחוסני עשק ג'מאלק" שבוצע במקור על ידי הזמרת מונירה אלמהדיה.

הפיוט כניגון חב"ד

למרות היותו פיוט המושר בקרב יהדות ארצות המזרח, הפיוט התקבל גם בקרב חסידי חב"ד, לאחר שבשנת 1953 ביקש רבי מנחם מנדל שניאורסון מהרב ניסן פינסון, ששימש בשנות החמישים שליח חב"ד במרוקו, לשיר משירי יהודי מרוקו במהלך התוועדות, והרב פינסון שר פיוט זה. מאז שרו את פיוט זה כניגון בחסידות חב"ד מספר פעמים, ובשנת 1980, במהלך ההוצאה לאור של הכרך השלישי של ספר ניגוני חב"ד הורה הרבי לעורך להוסיף גם את פיוט זה לספר הניגונים.

קישורים חיצוניים

• בביצוע של אברהם פריד.
• עזרני קל חי , באתר הזמנה לפיוט
• לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 11#.
• לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה.
• לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.
• לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23401775עזרני אל חי