קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), ניתן לה', שהוא מובדל מכל מושג ורעיון אותם אנו יכולים לתפוס. כמו כן נקרא קדוש, או מקודש, דבר אותו הבדיל ה' במצווה או חיוב. רעיונות, עצמים, ישויות, מקומות וזמנים יכולים להיות קדושים, כלומר נבדלים ביחס לדברים המקבילים להם בתחומם. "קדושה" היא רעיון מופשט, טעון ומלא משמעויות שונות ומגוונות. פעולה המייחסת לדבר קדושה היא קידוש, ופעולה המייחסת חולין לדבר קדוש היא חילול. יש לשים לב בין השימוש במונחים כגון קדוש/מקודש שהם שמות תואר לבין השימוש במונח "קודש" שהוא שם עצם.

קל קדוש

ערכים מורחבים – קידוש השם, חילול השם

הדרגה הגבוהה והאבסולוטית ביותר של הקדושה היא קדושתו של ה' רעיון זה מופיע בכמה פסוקים במקרא: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא"; "קדוש קדוש קדוש ה' צבא-ות מלא כל הארץ כבודו", וכך מודגש בפיוט יגדל: "אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ.

במקורות מופיעה פעמים רבות קדושתו של הבורא, בדרך כלל כציווי לבני ישראל להיות קדושים גם הם מכוח היותם "בנים" לה'. בספר ויקרא: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".

שמו של ה' אף הוא נקרא קדוש, מחמת פרישותו והסתרתו מידיעת בני האדם. בתפילת שמונה עשרה - מזכירים בברכה השלישית: "אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלוּךָ סֶּלָה".

זמנים קדושים

נוסח הקידוש ליום טוב

יום קודש

"וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת." בראשית, ב', ג'

"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. י כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ." שמות, כ', ז'-י'

הרלב"ג: "זכור את יום השבת לקדש אותו משאר הימים... רוצה לומר שנזכור ההבדל אשר בין יום השבת לשאר הימים, כדי שנזהר מעשיית מלאכה בו. והנה זאת הזכירה אשר בכניסתו קראו אותה רבותינו ז"ל 'קידוש', ואשר ביציאתו קראוה 'הבדלה'. וכל זה נכלל בתיבת 'קידוש' כי הקידוש הוא הִבָּדֵל דבר מדבר."

מועדי קודש

ערך מורחב – יום טוב

נוסח קידוש לליל יום טוב: "אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מעֲדֵי ה', אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה' אֱלקֵינוּ בְּאַהֲבָה. מועֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון. אֶת יום: בפסח - חַג הַמַּצּות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵנוּ: בשבועות - חַג הַשָּׁבוּעות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵנוּ: בסוכות - חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ: בשמיני עצרת - שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה. וְאֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ: בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. מועֲדֵי קָדְשְׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂון הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:"

ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה היה הכהן הגדול, שהוא האדם הקדוש ביותר, נכנס לקודש הקודשים שהוא המקום הקדוש ביותר, להקטיר קטורת ולהתפלל לפני ה'.

קידוש החודש

ערכים מורחבים – קידוש החודש, קידוש לבנה

"אחר שתתקיים העדות, ראש בית דין אומר מקודש; וכל העם עונים אחריו, מקודש מקודש. ואין מקדשין את החודש אלא בשלושה, ואין מחשבין אלא בשלושה, ואין מקדשין אלא חודש שנראה בזמנו. ואין מקדשין אלא ביום; ואם קידשוהו בלילה, אינו מקודש. אפילו ראוהו בית דין וכל ישראל, ולא אמרו בית דין מקודש עד שחשיכה ליל אחד ושלושים, או שנחקרו העדים, ולא הספיקו בית דין לומר מקודש עד שחשיכה ליל אחד ושלושים--אין מקדשין אותו, ויהיה החודש מעובר, ולא יהיה ראש חודש אלא יום אחד ושלושים, אף על פי שנראה בליל שלושים: שאין הראייה קובעת; אלא בית דין שאמרו מקודש, הם שקובעין." (משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק ב')

"הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש?. יש מן רבנן אמרין: 'ברוך מחדש חודשים'. ויש מהם אומרים: 'ברוך מקדש חודשים', ויש מהם אומרים: 'מקדש ישראל', שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קידוש כלום" (שמות רבה פרשה טו).

עם קדוש

ערך מורחב – העם הנבחר

עם ישראל נקראים גם הם קדושים, מכוח קרבתם אל הבורא ומשום היותם פרושים מן העבירות על ידי קיום מצוות התורה. כפי שמוזכר בתורה פעמיים: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

במדרש אף מופיע שקדושת ישראל עדיפה מקדושת המלאכים: "ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים... ולא ידעת איזה מקודש זה מזה, כשהוא אומר "קודש ישראל לה' ראשית תבואתֹה", אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת".

בני ישראל נצטוו להתנהג בקדושה ועל ידי כך להיות קדושים. בפסוק.: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".

במשמעות הציווי ישנם שני פירושים עיקריים:

• פירוש רש"י - פרישות מהעבירות - "קדשים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה; שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה".
• פירוש הרמב"ן - פרישות אף מדברים המותרים - "הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד, שבעליה נקראים פרושים... והעניין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין; א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה, לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות".

אך אפילו לעם ישראל אין באפשרותו להגיע לקדושת הבורא, כפי שאומר המדרש: "דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם".

זרע קדוש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערכים מורחבים – מצוות קידוש זרעו של אהרן, קידוש ידיים ורגליים

מצווה מן התורה לקדש את זרעו של אהרן לכל דבר שבקדושה. מצווה זו נמנית במניין המצוות.

מקומות קדושים

מבנה בית המקדש

בית המקדש

ערך מורחב – בית המקדש

קודש הקודשים

ערך מורחב – קודש הקודשים

קידוש בני-אדם

קידוש בכורות

ערך מורחב – קידוש בכורות

תפילות קדושה

הקדושה קיימת גם בנוסח התפילה, ונאמרת שלוש פעמים ביום.

ערך מורחב – קדושה (תפילה)

ערך מורחב – קדושה דסידרא

לשון הקודש

ערך מורחב – לשון הקודש

קישורים חיצוניים

• הרב ערן טמיר, חכמת הקודש באתר של מכון מאיר
• הרב ערן טמיר, הבדלה וחלוקה בין הקודש והחול באתר של מכון מאיר
• הרב דוד לנדאו, אחדות בין הקודש והחול ע"פ הרב קוק באתר של מכון מאיר
• נסים ישעיהו, ללכת על גשר צר מאד - באתר 'ארץ הצבי'.
• הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג, קנין ואיסור בקידושין - דיון עיוני (ברמה מתקדמת).
• אראל סגל, מהי קְדֵשָה ומהו קָדֵש? - באתר העיון בתנ"ך.
• קודש - כל הפסוקים.
• מיכאל ויגודה, על המקומות הקדושים - בין הלכה למנהג - באתר 'דעת'.
• ישעיהו ליבוביץ, קדוש קדוש ולא-קדוש, באתר עמותת "לשמה" (פורסם ב"פוליטיקה" ב-1991)
• עמוס ברדע, בין קדושת גברא לקדושת חפצא הדף השבועי אוניברסיטת בר-אילן, פרשת כי תשא תשס"ו
• בנימין בראון, Kedushah: The Sexual Abstinence of Married Men in Gur, Slonim and Toldos Ahron