ממלכת ישראל המאוחדת
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה | עברית מקראית |
| עיר בירה |
גבעה (1010 - 1008 לפנה"ס) מחניים (1003 - 1001 לפנה"ס) חברון (1008 - 1001 לפנה"ס)[דרושה הבהרה] ירושלים (1001 - 928 לפנה"ס) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | משיחת שאול למלך על ישראל על ידי שמואל |
| תאריך | 1010 לפנה"ס |
| פירוק | פילוג הממלכה |
| תאריך | 928 לפנה"ס |
| ישות קודמת | שבטי ישראל |
| ישות יורשת |
ממלכת יהודה ממלכת ישראל |
| דמוגרפיה | |
| דת | יהדות |
| היסטוריה של ארץ ישראל |
 |
| לוח התקופות בארץ ישראל |
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כמאה שנה, משנת 1030 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 928 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.
לפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתפ"א - ב'תתקס"ד (879 לפנה"ס - 796 לפנה"ס).
התשובה לשאלה האם נמצאו עדויות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכה מאוחדת זו נתונה במחלוקת ארכאולוגית[1].
היסטוריה מקראית
תולדותיה של ממלכת ישראל המאוחדת מסופרים במקרא, בספרים שמואל, מלכים והמקביל להם - דברי הימים
הקמת הממלכה
על פי המקרא, הוקמה הממלכה בעקבות האכזבה ממשטר השופטים ודרישת השבטים משמואל הנביא לשלטון ריכוזי "ככל הגויים". לפי התנ"ך, הסיבה העיקרית להקמתה הייתה רצון העם לזכות בהגנת המלך. באותה תקופה החלו הפלשתים להתפשט לפנים הארץ וכבשו שטחים רבים מידי בני ישראל. המקרא מספר על כיבוש שילה שבנחלת שבט אפריים ועל הצבת חיל מצב פלשתי במכמש שבנחלת שבט בנימין[2].
סיבה נוספת לרצון השבטים המפוזרים להתאחד לממלכה מאוחדת העולה מהמקרא, היא שהשופטים ומפקדי צבאם התקשו להדוף את פלישות האויב הכנעני, כמו במקרה של ברק בן אבינועם. ככל הנראה, שלטון השופטים היה מסורבל ומושחת (עדות לכך נמצאת באופן שבו מתוארים בניו של עלי הכהן בספר שמואל).
ימי שאול
על פי הכתוב בספר שמואל, המלך הראשון שנבחר על ידי אלוקים למלוך על ישראל הוא שאול משבט בנימין (שתואר "משכמו ומעלה"). למרות תוארו המלכותי, שאול דמה מאוד לשופטי ישראל באורח חייו הפשוט. שאול המלך היה הראשון שאיחד את עם ישראל ולחם בפלשתים. כמו כן היה הראשון שלחם בעמלק על מנת לקיים את מצוות מחיית עמלק. שאול גם נלחם בעמון, מואב, אדום ומלכי צובה (שמואל א', י"ד-מ"ז). העימות בינו לבין שמואל הנביא, שזעם על שלא שמע להוראותיו ובעיקר על שחס על אגג מלך עמלק, הוביל להתחרטות על הבחירה ונטילת המלוכה ממנו. במשך תקופה ארוכה היה עסוק שאול במרדף אחרי דוד שאותו זיהה, כמאיים על כתרו, עד שנהרג ביחד עם שלושה מבניו בקרב עם הפלשתים בגלבוע.
לאחר מותו של שאול התפלגה הממלכה למשך שבע שנים, בהן מלך דוד על שבט יהודה (בישבו בעיר חברון) ובנו של שאול, אשבעל - המכונה במקרא בשם איש בושת - מלך על שאר שבטי ישראל. שר הצבא בימי שאול ובנו היה אבנר בן נר.
ימי דוד
לאחר הירצחו של איש בושת מונה דוד למלך על כל השבטים (לאחר שנבחר על ידי אלוקים בצעירותו וכבש את לב העם בניצחונו על גולית), איחד שנית את הממלכה ובסדרת ניצחונות הצליח להבטיח את עצמאותה של הממלכה, דיכא את הפלשתים ואף כבש את ירושלים המבוצרת מידי היבוסים וקבע אותה כעיר בירה נייטרלית מבחינה שבטית וכעיר קודש, כאשר ציווה להעלות אליה את ארון הברית. דוד היה מצביא ומנהיג צבאי, וביחד עם בן אחותו שר הצבא יואב בן-צרויה הוביל את ממלכת ישראל לשיא גודלה (מנהר הפרת בצפון ועד לעציון גבר שבדרום) לאחר שכבשה ארבע ממלכות מצפון וממזרח: ארם דמשק, עמון, מואב ואדום.
ימי שלמה
לשיא השפעתה הגיעה הממלכה בימי שלמה, המלך שנודע בחוכמתו ("חכם מכל אדם"). שלמה, שתפס את המלוכה ברגע האחרון מידי הטוען לכתר, אחיו אדוניה, כרת ברית שלום עם שכניו צידון ומצרים. שלמה הצליח לאבטח את דרכי המסחר החשובות, במיוחד את דרך המלך שעברה ליד החוף והייתה דרך המסחר הראשית עם מצרים.
שלמה נמנע ממלחמות, אך בזכות עושרו הרב נפלו ארצות אחדות תחת השפעתה של ממלכת ישראל המאוחדת, "שלום היה לו מכל עבריו מסביב". שלמה יזם מפעלי בניה רבים, ובנה בין היתר את בית המקדש הראשון (פרויקט שהקנה לירושלים מעמד מרכזי באזור) את חומת ירושלים ואת ערי המבצר חצור, מגידו וגזר. המחיר לאותם מפעלי בנייה ענקיים היה מסים כבדים ועבודות כפייה שהוטלו על העם, וגרמו למרמור רב בקרב השבטים (ונסיון למרד בראשות ירבעם בן נבט), ובסופו של דבר הביאו לפילוג מיד עם מותו של שלמה.
על פי התנ"ך הפילוג היה עונש לשלמה על חטאיו בכך שבנה מקדשים לאליליהן של נשותיו הנוכריות, כך גם עלייתם של הדד ורזון מאדום וארם שניסו למרוד בשלמה.
פילוג הממלכה
ערך מורחב – פילוג ממלכת ישראל המאוחדת
רחבעם, בנו הבכור של שלמה, לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, ועם עלייתו לשלטון היא התפרקה לשתי ממלכות עצמאיות, ממלכת יהודה שכללה את שבטי בנימין ויהודה ובתוכם ירושלים, וממלכת ישראל שכללה את עשרת השבטים הנותרים. על פי המסופר בספרי מלכים, הסיבה לפילוג הייתה התמרמרות העם על המסים הכבדים בימי שלמה, אשר רק שבט יהודה, שבטו של שלמה, היה פטור מהם. עם המלכתו פנו ראשי השבטים אל רחבעם בבקשה להקל עליהם במסים, אך הוא החליט לא להפגין חולשה והעלה אותם. החלטה זו הובילה למרד בראשות ירבעם בן נבט שהכריז על פילוג 10 השבטים (מלבד יהודה ובנימין) מהממלכה.
יהודה וישראל לאחר הפילוג
ממלכת ישראל קיבלה את רוב השטחים הפוריים, ובכללם צפון ישראל, השומרון ומישור החוף, וכן את רוב התושבים (עשרה שבטים מתוך שנים עשר). בירתה הייתה תחילה בשכם, פנואל ותרצה ומאוחר יותר, החל מתקופת עומרי, נתקבעה בעיר שומרון. מלכיה התחלפו באופן תדיר ברציחות חוזרות ונשנות. לעומתה ממלכת יהודה (שבה נבלע גם שבט בנימין) החזיקה בירושלים ובבית המקדש, אך נאלצה להסתפק בשטח הררי ומדברי ורוב שנותיה הייתה חסרת מוצא לים פתוח (ים המלח הוא ימה סגורה). לאורך כל שנות קיומה, כ-350 שנה, מלכיה היו משושלת בית דוד.
אחרי חורבנה של ממלכת ישראל בידי אשור ב-722/721 לפנה"ס, המשיכה ממלכת יהודה להתקיים, עד שנכבשה בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר השני, מלך בבל, אשר החריבה בעקבות מרד צדקיהו, אחרון מלכי יהודה.
גאוגרפיה
לפי התיאור המקראי, הממלכה השתרעה מהנגב עד הגולן וכללה את רובו של מישור החוף (פרט לחלק הדרומי שהיה בידי הפלשתים), את ערי יהודה והשומרון (ירושלים ובית שאן נכבשו רק בתקופת דוד) ואזורים בגדה המזרחית של נהר הירדן, שנמצאת כיום בשטחה של ממלכת ירדן המודרנית.
בין הארצות שהיו תחת השפעתה של ממלכה זו (ובתקופות מסוימות תחת כיבושה) אפשר למנות את ארם דמשק שמצפון, ואת אדום, עמון ומואב שממזרח. במקרא מוזכרים קשרי מסחר בין הממלכה לבין ממלכת צידון, ארץ אופיר (שרוב החוקרים ממקמים במזרח אפריקה) וממלכת שבא (ככל הנראה בשטחה של תימן המודרנית). כמו כן התקיימו קשרי ברית עם ממלכות שכנות כגון גשור, חמת ועוד.
הגבול הצפוני של הממלכה עבר בעיר תפסח.
כרונולוגיה של הממלכה
- ערכים מורחבים – מלכי יהודה וישראל, כרונולוגיה של המקרא
ארכאולוגיה של הממלכה
- ערך מורחב – ארכאולוגיה מקראית#הממלכה המאוחדת
לקריאה נוספת
- ד"ר יצחק מייטליס, לחפור את התנ"ך, ראובן מס, התשס"ז.
- דניאל לוי, מקרא וארכאולוגיה , בני רחל, התשס"ח.
קישורים חיצוניים
- ישראל, באנציקלופדיה היהודית
- היסטוריה של ישראל באנציקלופדיה הקתולית
- ממלכת ישראל המאוחדת באתר "עידן התנ"ך"
- ישראל פינקלשטיין, ראשית המלוכה בישראל – ההיבטי הסביבתי והחברתי-כלכלי, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 26-3
- אברהם פאוסט, מכפרירים לממלכה: מבט מהכפר על ראשית המלוכה בישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמ' 32-7
- מנשה הראל, עדויות גאוגרפיות-היסטוריות לתחילת העיור בארץ בימי המקרא, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 164-161
- אברהם פאוסט, מסחר, התפתחות טכנולוגית, עיור וראשית המדינה בישראל, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 168-165
- יגאל ידין, צבא המילואים אשר לדוד ולשלמה, מערכות 101, יוני 1956
פרסומים על ממצאים הקשורים לממלכה המאוחדת
- יוסף גרפינקל וסער גנור, חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, באתר רשות העתיקות
- דוד נמצא בתל דן (באנגלית)
- המאה העשירית, פולמוס השערים (באנגלית)
- החפירות בתל בית שמש וממצאים הקשורים לתקופת הממלכה המאוחדת - המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- דוד חזוני, האמת שמתחת לפני השטח, תכלת 22, חורף תשס"ו – 2006
- עידן יוסף, בולות מתקופת התנ"ך התגלו בירושלים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 במאי 2005
- רן שפירא, ממצאים בבית שמש מחזקים תיאור ממלכת דוד בתנ"ך, באתר וואלה!, 7 במרץ 2005
- אסף שטול-טראורינג, סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קאייפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד?, באתר הארץ, 22.4.2011
| המלוכה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דיני המלוכה | מצוות מינוי מלך • מצוות ייחודיות למלך • דינא דמלכותא דינא • ברכת המלכים • מורד במלכות • בני מלכים • קרובי המלכות | 
|
| מלכויות יהודיות | משפט המלך • ממלכת ישראל המאוחדת • • פילוג ממלכת ישראל המאוחדת • ממלכת יהודה • ממלכת ישראל • חשמונאים • בית הורדוס • ראשי הגולה • ממלכת הכוזרים • מלכות ביתא ישראל • מדינת ישראל • מלך המשיח | |
הערות שוליים
