פסיקתא דרב כהנא
פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. מדרש זה קדום יחסית, והוא מתוארך למאה ה-5,[1] תקופתם של המדרשים הקדומים בראשית רבה וויקרא רבה.
שם המדרש
הכינוי "פסיקתא דרב כהנא" נזכר לראשונה אצל רבי משולם בן משה ממגנצא, בן המאה ה-11, אך ציטוטים מהמדרש, לרבות הכינוי "פסיקתא" קיימים עוד קודם לכן, למשל אצל רב סעדיה גאון.
שלמה בובר, אשר הוציא לאור במאה ה-19, את המהדורה המדעית הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא נכתב בצמוד לספר מספרי התנ"ך, בניגוד למדרשים כמו בראשית רבה, אזי כל דרש בו הוא נפסק ונפרד מחברו.
ההסבר השני הוא שהמילה פסיקתא עניינה הפטרה וסיום, משום שהמדרש עוסק בהפטרות.
דעה אחרת שהועלתה היא שפירוש המילה פסיקתא דומה למילה 'פתיחתא', כלומר פתיחה של נושא מסוים שהדרשן עומד לעסוק בו.
תוכן
הסדר שעל פיו מחולק הפסיקתא הוא ייחודי ומושתת על סדר הקריאות במהלך השנה. הפסיקתא מתחלק לחמש תקופות של לוח השנה העברי.
- ראש השנה עד יום כיפור
- סוכות והחגים הסמוכים לו
- חנוכה וארבע פרשיות
- פסח עד שבועות
- השבתות בין י"ז בתמוז לראש השנה (תלת דפורענותא ושבע דנחמתא)
לשון
לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית, המאות שכפי הנראה קדמו לחתימתו. לשונה מזכירה את לשון התלמוד הירושלמי, ראשית הפיוט, וכן מדרשי בראשית רבה וויקרא רבה.
מהדורות
מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי שלמה בובר. 'מהדורת בובר' כוללת לצד נוסח מוגה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. במהדורתו השתמש בובר בארבעה כתבי יד שונים:
- כתב יד מצפת אשר הועתק במצרים ונמסר לו על ידי שד"ל
- כתב יד מהעיר פאס שבמרוקו אשר נמסר לו על ידי הרב אליקים כרמולי
- כתב יד אוקספורד
- כתב יד מאיטליה, מספריתו של די ראססי.
במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שמקורו מצפת, אותו קיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד זה הוא השלים מכתב היד שקיבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.
המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1962 (תשכ"ב). מהדורה זו מבוססת הן על כתב יד אוקספורד והן על שינויי נוסח על פי הגניזה הקהירית.
בשנת תשע"ח יצא המדרש במהדורה נוספת עם פירוש ומבוא, והוספות מהרב חיים קניבסקי, בהוצאת זכרון אהרן.
לקריאה נוספת
- ארנון עצמון, "בניי, היו קורין פרשה זו": עריכה ומשמעות בפסיקתא דרב כהנא, הוצאת מאגנס, ירושלים 2021.
- ענת רייזל, "פסיקתא דרב כהנא", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 223; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פסיקתא דרב כהנא |
ביבליוגרפיה של פסיקתא דרב כהנא, באתר ויקיטקסט- מידע על פסיקתא דרב כהנא בקטלוג הספרייה הלאומית
- ענת רייזל, פסיקתא דרב כהנא, באתר "מחלקי המים"
- פסיקתא דרב כהנא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- פסיקתא דרב כהנא, מהדורת בובר, באתר "דעת"
- מדרש פסיקתא רבתי דרב כהנא, ברסלויא, תקצ"א 1831, באתר היברובוקס
- פסיקתא מהדורת בובר, אגדת ארץ ישראל מיוחסת לרב כהנא, לבוב, תרכ"ח-1868, באתר היברובוקס
- ארנון עצמון, פסקת "איכה" בפסיקתא דרב כהנא: בין קינה לתוכחה, JSIJ 16, 2019
הערות שוליים
- ^ יעל וינפלד-בן-שלום, גלגל הוא והוא עובר על הכל (בפרק "פסיקתא דרב כהנא"), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018
34478951פסיקתא דרב כהנא