ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, הפותחת בפסוק מברכתו של יצחק ליעקב, ומורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב. המנהג מוזכר בספרים כל בו ואבודרהם. רבי אברהם בן נתן בספרו 'המנהיג' אומר: "מנהג כל ישראל לומר "ויתן לך", וכל הפסוקים של ברכות, כדי שיתברכו בשבת הבאה (בשבוע הבא), ומעתה ועד עולם".
סדר התפילה
יש כמה נוסחאות לתפילה (עיין לקמן במנהגים). הכי ידוע הוא הנוסח של אשכנז המזרחי, והוא המתואר כאן.
התפילה פותחת בברכתו של יצחק ליעקב ”וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹקִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ”[1].
לאחר מכן ברכת יעקב למנשה ואפרים ”הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ”[2].
בהמשך ברכת משה לבני ישראל בתחילת פרשת דברים ”ה' אֱלֹקֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם”[3].
פסוקים מתוך מעמד הברכה בפרשת כי תבוא (שלא כסדר הפרשה) ”בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. וכו'”[4].
פסוק הברכה למי שמקיים את מצוות שמיטת כספים ”וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ”[5].
פסוק הסיום מברכת משה לבני ישראל בפרשת וזאת הברכה ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּ-ה', מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ”[6].
לאחר מכן לקט פסוקים מנביאים וכתובים, הכולל בין שאר הפסוקים, גם שלוש 'הפוכות' (פסוקים העוסקים בהפיכת אבל לששון), שלוש 'פדויות' (פסוקים העוסקים בפדיון מצרה), ושלוש 'שלומות' (פסוקים העוסקים בשלום). צירוף הפסוקים הללו לתפילה הוא על פי המלצתו של רב הונא בר אמי בשם רבי פדת בשם רבי יוחנן האומר בנושא הטבת חלום:
”אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה...יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות...”[7]
התפילה מסתיימת באגדת רבי יוחנן מתוך מסכת מגילה
”אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא ענוותנותו, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה. שנוי בנביאים כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים, דכתיב סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות”[8]
רבי יצחק בן אריה יוסף דוב בסידורו 'עבודת ישראל' מסביר את הסיבות להכנסת אגדת רבי יוחנן לתפילה "ויתן לך"[9].
- ”כדי לחזק בה את תוחלתנו בה', שלא נאמר איך נרים פנינו לבקש בקשותינו ממנו הרם והנישא, כי חפץ הוא בתפלת שפל רוח ולב נדכא וימלא משאלותם”
- ”ועוד כדי להתעורר שנתנהג על נכון במשא ובמתן בימי המעשה ולא נטה מדרך היושר כי הקב"ה אבי יתומים ודיין אלמנות עושה משפט העשוקים”
מנהגים
ישנם מנהגים שונים לגבי זמן האמירה. יש האומרים את התפילה בתוך תפילת ערבית, יש האומרים לאחר התפילה לפני הבדלה, ויש האומרים אחרי הבדלה.[10]
בקהילות אשכנז המערביות, אומרים נוסח מקוצר של ויתן לך, הכולל רק חלק מהפסוקים.[11] אצל יהודי איטליה יש עוד סדר לפסוקים,[12] ויש סדר נוסף בנוסח רומניא.[13]
מנהג חסידי לומר את "ויתן לך" בזוגות (2 אנשים יחדיו), והמהדרים מצביעים זה על זה, באומרם "ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה...". מסופר כי האר"י הקדוש, למרות שנהג לומר בדרך כלל את "ויתן לך" בביתו, כאשר התפלל בבית הכנסת האשכנזי, אמר את התפילה בבית הכנסת כמנהג המקום.
מסופר כי האדמו"ר מגוסטינין היה אומר: "איני יודע איך באפשרות איש ישראל שיהיה לו פרנסה בימות השבוע אם אינו אומר פסוקי "ויתן לך" במוצאי שבת".[14]
קישורים חיצוניים
- תפילת "ויתן לך" בסידור ומחזור, כל-בו, הוצאת האלמנה והאחים ראם, ווילנא תרפ"ג, עמוד 122, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק כ"ח
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז
- ^ ספר דברים, פרק א', פסוקים י'-י"א
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוקים ג'-י"ב
- ^ ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק ו'
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד א'
- ^ סידור, עבודת ישראל, , רודלהיים 1901, עמוד 309, באתר היברובוקס
- ^ ראה ע"כ באריכות, הסגולה והמנהגים, יוסף ויכלדר, "המבשר תורני", כ"ח בחשון תשע"ה. ועיין ביאור הלכה סי' רצה ד"ה אבל אומרים ויתן לך.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 305 ואילך.
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומא, ירושלים תשע"ד, עמ' רנג.
- ^ מחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, דף לט ע"ב.
- ^ מוצאי שבת באתר דעת
27108402ויתן לך