ספרי קודש

מתוך המכלול
(הופנה מהדף ספרות תורנית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה
ספרייה תורנית בבית מדרש

ספרי קודש או ספרות תורנית הם מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל. ספרי היסוד של הספרות התורנית הם ספר התורה וספרי הנביאים וכתובים, הקרויים גם תורה שבכתב.

לתורה שבכתב התווספו ספרי יסוד שהעלו על הכתב את התורה שבעל-פה - המשנה, התלמוד, ובעקבותיהם פירושי רש"י ופרשנים נוספים, משנה תורה לרמב"ם ושולחן ערוך. ספרי קודש רבים מספור נכתבו לאורך הדורות, והם נלמדים ומהווים את החלק המרכזי בהווי של היהודי.

תורה שבכתב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורה שבכתב

המקרא או התנ"ך, המכונה "תורה שבכתב", הוא קובץ הספרים המהווים את ספרי הקודש היסודיים. ספרי התנ"ך נכתבו בתקופות שונות ועל ידי נביאים שונים.

חלקי התנ"ך:

  • תורה: כל מצוות מופיעות בתוך התורה. התורה פותחת בבריאת העולם ומסתיימת במותו של משה.
  • נביאים: קורות בני ישראל אחרי מותו של משה עד גלות בבל (נביאים ראשונים) ודברי נבואה לישראל ולאומות.
  • כתובים: מבחר כתבי חוכמה היסטוריה ומוסר.

ספרות חז"ל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרות חז"ל

כתיבת התורה שבעל פה

בתחילה ההתפתחות לכדי "ספרות תורנית", מעבר לספרי התנ"ך הכלולים בתורה שבכתב, הייתה בלתי אפשרית משום האיסור לכתוב את התורה שבעל פה (מסכת גיטין דף ס). אף על פי כן, בזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם. סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת, על מנת להימנע מכתיבת תורה שבעל פה אחר הלימוד, נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כללה הספרות התורנית רק את ספר התנ"ך.

המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר חורבן בית שני, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הקשה של עם ישראל בעקבות רדיפות הרומאים מקשה על הלומדים. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל ייוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבעל פה על מנת שלא תישכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבעל פה (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).

חיבורי חז"ל

עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך הספרים עדיין לא זכו לתפוצה רבה משום שעדיין לא הומצא הדפוס, ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות, משמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.

פירוש המקרא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות הראשונים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש במאות השישית והשביעית לאלף החמישי וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה השניה לאלף השישי. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה החמישית לאלף השישי עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

רש"י

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פירוש רש"י לתורה

רבי שלמה יצחקי (רש"י) כתב במאה התשיעית לאלף החמישי את הפירוש הנודע ביותר לתורה. דרך פירושו של רש"י פונה במתכוון הן לקהל "עממי" והן לקהל תלמידי חכמים. הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב בתחילת ספר בראשית: "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו." כלומר, אין עניינו של רש"י להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא ליישב קשיים המתעוררים בפסוקים.

על פירושו הגדול של רש"י לתורה נכתבו למעלה ממאה פירושים, שמחבריהם מכונים לעתים "מפרשי רש"י".

פירוש התלמוד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשנות התלמוד הבבלי

הפירושים המפורסמים והנלמדים ביותר לתלמוד הם פירושו של רש"י, שנכתב במאה התשיעית לאלף החמישי, והתוספות, שנכתבו בין המאה העשירית לאלף החמישי למאה השניה לאלף השישי. עיון בפירושים אלה, שנדפסו כמעט בכל מהדורות התלמוד הבבלי, מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התלמוד בישיבות גם היום.

ספרות הסוד

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים פנימיים שחוברו כנראה בתקופת האמוראים בארץ ישראל. ספרות זו, כפי שכונתה על שם הדרישה במעשה המרכבה ובהיכלות ה', שאליהם מגיעים באמצעות המרכבה, היא התשתית פנימיות התורה הקדומה ביותר אחרי הספרים האפוקליפטיים. מעשה הבריאה וחלוקת העולמות העליונים, ניהול העולם ומעשי כשפים, שמות המלאכים ושמותיו השונים של ה' - אלה הנושאים העיקריים של תורת הסוד המופיעה בספרות המרכבה.

ספר יצירה

בסוף תקופת התנאים (המאה הראשונה לאלף החמישי) חובר ספר יצירה. הספר כותב כי לכל אות מאותיות האלפבית משמעות סודית בשלושת תחומי הבריאה: האדם, הכוכבים והזמן. האותיות וצירופיהן הם החלק המחבר את פנימיות העולמות עם האסטרולוגיה ועם הכוח הרוחני הקשור הטמון באותיות, אותו כוח שבעזרתו יצר ה' את העולם. תפיסה זו היא מולידת סיפורו של המהר"ל שיצר את הגולם בכוח האותיות שחרט על הטיט וכוח הלשון (השבעות סודיות) וכן של הקמעות הנושאים צירופי אותיות ושמות מלאכים וה'.

ספר הזוהר

בסביבות שנת ה'ם' התגלה ספר הזוהר. למעשה, מורכב הספר משני תריסרי חיבורים, המבוססים על ספרי סוד רבים שפורסמו בעבר, בהם גם ספרי סוד לא ידועים עד אותה תקופה. סודות עולם הספירות מצד אחד, וגורלם של עם ישראל והשכינה מצד שני; ה' הבורא והמתגלה, והאדם ביחסו אליו - אלה ציריו של האוסף הגדול הזה, המכיל חיבורים שונים שמתייחסים לצד הסודי של התורה.

פילוסופיה יהודית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

קובצי הלכות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלכה#קובצי הלכה

אלפי ספרי הלכה נכתבו במהלך הדורות. ספרי ההלכה הבולטים חוברו על מכלול הלכות. חלקם, כמו ההלכות רב אלפס והשולחן ערוך, רק על מצוות הנוהגות בזמן הזהחוץ לארץ, להוציא מצוות התלויות בארץ). אחרים, כמו היד החזקה של הרמב"ם, על כל חלקי ההלכה או על מכלול נושאים.

ספרות השו"ת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרות השו"ת

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהפעילויות הענפות והפוריות, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

ספרות חסידית

הספרות התורנית בתקופת האחרונים

המצאת הדפוס

עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות הספרות התורנית. קלות התפוצה ומגוון האפשרויות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית. דבר זה הוביל לעתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להיתר לכל אחד להפיץ את ספרו, דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.

תקופת המיחשוב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאגר תורני

התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון הספרות התורנית. דוגמאות למיזמים מקוונים כוללים את "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. זהו המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של ספרות תורנית, המכיל אוסף עצום של טקסטים של ספרות תורנית, מוקלדים ומוגהים במקצועיות. טקסטים אלה, המהווים את המורשת והמסורת היהודית, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורניות - החל מהתנ"ך והתלמודים, הבבלי והירושלמי, ופרשניהם, המדרשים, זוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, וכלה בספרי שו"ת - שאלות ותשובות הלכתיות. ספרי השו"ת שבמאגר מכילים למעלה משמונים אלף פסקי הלכה המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים מכל ארצות התפוצה היהודית. פסקי הלכה אלו, מהווים מקור מידע בלתי-נדלה, הלכתי, היסטורי, סוציולוגי, כלכלי וכדומה, על חיי העם היהודי לפזורותיו השונות. הגרסה המקוונת של פרויקט השו"ת כוללת מגוון של תכונות ואפשרויות מורחבות בתחום החיפוש, הניווט והקישוריות בין הספרים שבמאגרים השונים.

בדומה, פרויקט אוצר החכמה הוא ספריה וירטואלית בת 69,000 ספרי יהדות[1], מצולמים דף אחרי דף כצורתם המקורית, הספרייה כוללת את כל ספרי היסוד ורוב הספרים השימושיים ללומדים, כמו כן ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורת פקסמיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קנטרסים, כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, אלפי ספרי יהדות חדשים בני דורנו. מדי שנה נוספים למאגר יותר מ-5,000 ספרים חדשים. ישנה גם גרסה מקוונת לאוצר החכמה המופעלת בפורמט של דמי מנוי (למעט מספר דפים ראשונים של כל ספר, הזמינים חינם)

פרויקט נוסף הוא מפעל "מקראות גדולות הכתר" של אוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של פרופ' מנחם כהן שהוא גם זה שהגה אותו, מנהל אותו מזה 30 שנה, המהדיר והעורך המדעי שלו. במפעל זה פותחה תוכנה ייחודית לאחזור מידע "תלת ממדי" של טקסט, ניקוד וטעמים על הטקסט המקראי, וכמו כן אחזור מידע על המסורה, התרגומים ומגוון פרושי הראשונים. הטקסט המקראי הועלה על פי כתר ארם צובא ושוחזר באופן מדעי בחלקים החסרים של הכתר. הטקסט של התרגום הועלה הל פי כתבי היד התימנים המדויקים, והטקסט של המפרשים הועלה לאחר עבודה מדעית של סריקת מאות כתבי יד של מגוון הפרשנים.

התועלת מאפשרויות אחסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). המרשתת הוסיפה לתהליך אחסון המידע.

התלמוד הבבלי מספרי היסוד של הספרות התורנית

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Sefer HaPrenumerantn: Veg vayzer tsu prenumerirte Hebreishe sforim un zeyre hotmim fun 8,767 kehiles in Eyrope un Tsofn-Afrike. (New York: Library of the Jewish Theological Seminary and Ktav Publishing, 1975). xx, 384, xii pages.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נכון לה'תשע"ה


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0