תפילת אבינו מלכנו
"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה לה' במילים "אבינו מלכנו". התפילה נאמרת בעשרת ימי תשובה ובתעניות.
מקור התפילה
תפילת אבינו מלכנו מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון,[1] הסידור הקדום ביותר שהגיע לידינו. בכלבו כתוב שמקור התפילה הוא בתלמוד[2] שם מסופר שהחכמים גזרו תענית ציבור ורבי אליעזר התפלל אך לא ירדו גשמים, ולכן החליפו רבי עקיבא ואמר: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה", ומיד החל הגשם לרדת. הכלבו כותב: "וכשראו הדור שנענה באותה תפילה, הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים, וקבעום לעשרת ימי תשובה".[3] דברים אלו צוטטו בבית יוסף[4] ודברים דומים מופיעים בסידור רש"י.[5] לעומת זאת, הרב מרדכי יפה כותב בלבוש: "שהוא נתייסד מפי ר' עקיבא כנגד ברכות אמצעיות של שמונה עשרה" וניכר מדבריו שהוא מייחס את תיקון התפילה עצמה לרבי עקיבא.[6]
עם השנים נוספו לתפילת אבינו מלכנו בקשות נוספות שיצרו הבדלי נוסחאות בין העדות השונות.
מועדי אמירת התפילה
תפילת אבינו מלכנו נאמרת בעשרת ימי תשובה, מיומו הראשון של ראש השנה ועד יום הכיפורים, כולל ימים אלה. התפילה נאמרת מיד לאחר חזרת הש"ץ בתפילת שחרית ובתפילת מנחה.[7] אצל הספרדים והתימנים גם ביום הכיפורים התפילה נאמרת בשחרית ובמנחה בלבד. אולם אצל האיטלקים התפילה נאמרת ביום הכיפורים גם בתפילת נעילה ואצל האשכנזים אומרים אותה ביום הכיפורים גם בנעילה וגם לאחר הסליחות בתפילת ערבית, ויש חילוקי מנהגים בקהילות האשכנזים אם לאומרה במנחה של יום כיפור. האשכנזים נוהגים שלא לומר אבינו מלכנו בערב יום הכיפורים, אלא אם יום הכיפורים חל בשבת, שאז אומרים אבינו מלכנו בתפילת שחרית של ערב יום הכיפורים.[8]
אמירה בתעניות
כבר בסדר רב עמרם גאון מופיע רצף קצר של 2–3 בקשות אבינו מלכנו בתחילת סליחות לתענית ציבור: "ויש שמתחילין: אבינו מלכנו אבינו אתה, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, סלח לנו אבינו כי חטאנו ...".[9] אולם נוהג לומר את תפילת אבינו מלכנו בתענית ציבור לא מופיע כלל אצל הראשונים וגם לא בסידורים עד המאה ה-18. עם זאת, בכלבו כתוב "ועוד העם נהגו לאמרו במקצת מקומות בשני ובחמישי לפני תחינה".[3] תפילת אבינו מלכנו בתענית ציבור (למעט תשעה באב) מופיעה בסידורים של מנהג אשכנז המזרחי ושל הרבה סידורי נוסח ספרד החסידי החל מסוף המאה ה-19,[10] ונזכרת אצל בעל ערוך השולחן[11] ויש שטענו שכבר הגר"א אמרה.[12] ביתר הקהילות לא התקבל מנהג זה.
בחלק מקהילות האיטלקים[13] והרומניוטים[14] נהוג לומר את התפילה גם בהושענא רבא.
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר של חסידות צאנז-קלויזנבורג, תיקן בשנת תשכ"ט לומר אבינו מלכנו בכל ימות החול.[15]
אמירה בשבת
קיימת מחלוקת בין הגאונים והראשונים באשר לאמירת אבינו מלכנו בשבת. יש שסברו שאין לאומרו בשבת בשל האיסור לבקש את צרכיו של האדם בשבת; אלו שחלקו, סברו שאיסור זה חל רק על אדם פרטי אך לא חל על תפילה השייכת לכלל הציבור. קיימת גם עמדת ביניים של הר"ן, שאין לאומרו בשבת,[4] אך ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אומרים אותו כיוון ש"אם לא עכשיו אימתי".
בנוסח איטליה ומרבית קהילות הספרדים נהוג לאומרו גם בשבת, אך משמיטים כל מקום שמוזכר חטא ועון. ביתר קהילות הספרדים ורוב קהילות גאורגיה, וכן אצל התימנים אין אומרים אותו בשבת, אך אומרים ביום הכיפורים שחל בשבת. בנוסח אשכנז (ונוסח ספרד), אין אומרים אותו כלל בשבת ואפילו ביום הכיפורים שחל בשבת, למעט תפילת נעילה, הנאמרת כבר לאחר שקיעת החמה,[דרוש מקור: מנין שזו הסיבה שאומרים בנעילה בשבת?] וגם נחשבת להזדמנות האחרונה להתפלל טרם צאת יום הכיפורים. בעל ערוך השולחן כותב שהסיבה איננה איסור לאומרו אלא להיכר שהוא שבת, שכן ממילא הוא כבר נאמר בעשרת ימי תשובה.[16] גם בנוסח קטלוניה לא אמרוהו בשבת,[17] ולא ברור לגבי יום כיפור שחל בשבת.
תוכן התפילה
התפילה מורכבת משורות המתחילות במילים "אבינו מלכנו", למשל:
”אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו.
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה”.
בנוסחים קדומים מופיעים 20–25 שורות. בנוסח האשכנזי המזרחי הנוכחי יש 44 שורות, לעומת מנהג אשכנז המערבי שיש בו רק 38 שורות.[18] יש גם נוסחאות מקומיות שנדפסו בקונטרסים שהוציאו קהילות מסוימות.[19]
רבי יצחק אייזיק מטירנא[20] ואחריו הרב מרדכי יפה בספר לבוש החור מתארים הקבלה בין שורות תפילת אבינו מלכנו לברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה.[6]
במחזור קארפינטראץ ישנם פיוטי רשויות קצרים הנאמרים לפני תפילת אבינו מלכנו.[21]
נהוג לשנות את המילה "כתבנו" בחמש שורות אמצעיות של התפילה ל"חתמנו" בתפילת נעילה.[16]
בעשרת ימי תשובה
השינויים העיקרים הם חמשת השורות האמצעיות בתפילה, שהם השורות מ"אבינו מלכינו זכרינו לחיים טובים" עד "אבינו מלכינו זכרינו לסליחה ומחילה". בתענית ציבור אומרים זכרינו, אך בעשרת ימי תשובה אומרים בכל חמשת שורות אילו כתבינו, ובתפילת נעילה נהגו חלק מקהילות אשכנז לומר חתמינו, כפי שמשנים בשמונה עשרה ואומרים "וחתום לחיים טובים".
שינויים נוספים:
- בחלק מן העדות אין אומרים בראש השנה "אבינו מלכינו חטאנו לפניך".
- בעשרת ימי תשובה אומרים "אבינו מלכינו חדש עלינו שנה טובה" ולא "ברך עלינו".
מנהגים
במנהג אשכנז המזרחי נוהגים לפתוח את הארון בכל פעם שאומרים אבינו מלכנו; בקהילות אשכנז המערבי, פותחים את הארון רק בשחרית של ראש השנה ובתפילות יום כיפור, אבל במנחה של ראש השנה ובתפילות עשרת ימי תשובה, אין פותחים את הארון כלל. בקהילות אשכנז המערבי נוהגים שהחזן אומר כל משפט ואחריו הקהל, כאשר חלק מהמשפטים נאמרים במנגינה קצרה וחלקם במנגינה מיוחדת.[22] בנוסח אשכנז המזרחי נהוג ברוב הקהילות שאת התחלת וסוף התפילה אומר כל אחד לעצמו, אולם מספר שורות באמצע התפילה אומר החזן והקהל חוזרים אחריו כל שורה בנפרד; המנהג הרווח הוא כיום לאמר כך תשע שורות באמצע. בעבר היה מנהג לאמר רק את חמשת פסוקי כתבנו ביחד חזן וקהל ובספר מטה אפרים כתב שנהגו לומר חזן וקהל החל מ"אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו", כלומר שבע שורות נאמרו במתכונת של חזן אומר וקהל חוזר.[23] היה מי ששיער שהאמירה המשותפת של חלק מהפסוקים נובע מהרצון למנוע טעות בגלל בלבול בין הנוסח של עשרת ימי תשובה לזה של תעניות ציבור.[24] היו שיצאו נגד מנהג זה לומר רק את הפסוקים האמצעיים בקול חזן וקהל כי הוא מראה שמחשיבים את הבקשות האמצעיות הפרטיות מעל לבקשות הכלליות שבשאר חלקי תפילת אבינו מלכנו.[25][26] אחרים קראו להחזיר את המנהג הישן לומר את כל התפילה במתכונת חזן-קהל בטענה שהמנהג התבטל מחמת עצלות.[27] הרב צבי הירש שפירא מציין מנהג עתיק שהיו אומרים את אבינו מלכנו ביחד כל הקהל ביחד בנעימה ולא במתכונת של חזן וקהל חוזר אחריו.[28]
|
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ |
במקומות רבים נהוג לשיר את השורה האחרונה: "אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים". לעומת זאת, היו שכתבו שיש לומר פסוק זה בלחש כאדם המתבייש מחדלון מעשיו, בדומה לאמירת תחנון,[29] וכן נוהגים בקהילות אשכנז המערבי.[22]
לעומת זאת, בקהילות הספרדיות אומר החזן את כל הקטע בקול רם, בדומה ליתר התפילה. ביחס לציבור המתפללים ישנם שני מנהגים נפוצים אצל הספרדים: יש נוהגים שאת מרבית התפילה לא אומר הציבור אלא עונים "אמן" על כל שורה, ורק על מקצת השורות חוזר הקהל בקול רם, אך יש נוהגים שהקהל אומר את כל התפלה בלחש ביחד עם החזן. יוסף היינימן משער שבעבר היה נהוג שהחזן אומר את הבקשות והקהל היה עונה אחריו "אבינו מלכנו", ומעין זה נהוג אצל חלק מהתימנים.
הבית יוסף כותב שאין לומר בראש השנה את השורה "חטאנו לפניך" כיוון שלא אומרים וידוי בראש השנה,[4] ויש הנוהגים כך, אך יש נוהגים לאומרו גם בראש השנה.
אצל קהילות האשכנזים, נאמרת תפילת אבינו מלכנו ביום כיפור בין סוף תפילת נעילה לתקיעת השופר. אצל חלק מהקהילות מקפידים לסיים את תפילת נעילה לפני שקיעת החמה כדי לאמר ברכת כהנים לפני השקיעה, ומקפידים שלא לתקוע בשופר לפני צאת הכוכבים. מנהג זה יוצר מרווח של כ-18 דקות לאמירת תפילת אבינו מלכנו וישנן קהילות בהם נוהגים למלא את המרווח באמירת התפילה שורה אחר שורה על ידי החזן והקהל לסירוגין[30] ובשירת חלק מהבקשות.
לחנים
קטעים בודדים מן התפילה זכו במהלך השנים לניגונים בהם:
- ”אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה”, לחן של בעל התניא.
- ”תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ”. לחן של שלמה קאליש מחסידות בעלז
- ”אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ”. לחן של חיים בנט.
- ”אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ”, לחן של שלמה קאליש.
- ”אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה” (ועוד) לחן של מקס ינובסקי - ידוע בביצועם של ברברה סטרייסנד, דוד ד'אור ואחרים.
- ”אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו: אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו: אבינו מלכנו נקם נקמת דם עבדיך השפוך:” - מרדכי בן דוד[31].
במסורת החזנות הספרדית-ירושלמית וכן בכמה מקהילות טורקיה והבלקן החזן מבצע אלתור שירתי במקאם חוסיני (ולעיתים אף במקאם חיג'אז) על ארבעת הקטעים האחרונים.
לקריאה נוספת
- יום טוב ליפמן צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ו, עמודים 120-122
- יעל לוין, "'אבינו מלכנו': תפילה ותוספת", מקור ראשון, כ"ט באלול תשע"ג, 4 בספטמבר 2013, מוסף ראש השנה, עמ' 14–15.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- אסופת מאמרים בנושא תפילת אבינו מלכנו, באתר אסיף
- תפילת אבינו מלכנו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מספר לחנים של אבינו מלכנו באתר הזמנה לפיוט
- דוד אסף, מבית הכנסת לקונצרט רוק: מסע מן הכורסא בעקבות 'אבינו מלכנו', בבלוג "עונג שבת", 26 בספטמבר 2011
- תמר זיגמן, גלגולי הפיוט "אבינו מלכנו" מהתלמוד ועד ברברה סטרייסנד, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 11.01.2017
- מידע על תפילת אבינו מלכנו בקטלוג הספרייה הלאומית
- סידור מקופנהגן מן המאה השמונה עשרה, עם הפיוט "אבינו מלכנו", באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ סדר רב עמרם, סדר רב עמרם השלם ח"ב - אריה ליב פרומקין, קמח, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ה עמוד ב'
- ^ 3.0 3.1 כל בו, סימן סד, דין ראש השנה וסדר תפלה, פיורדא, תקמ"ב, באתר היברובוקס
כל בו, סימן סד, דין הלכות ראש השנה וסדר תפלה, ניו יורק, תשמ"ו, באתר היברובוקס - ^ 4.0 4.1 4.2 טור, אורח חיים, חלק ב', סי׳ תקפד, באתר היברובוקס
- ^ סידור רש"י, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין, סי׳ קפ, באתר היברובוקס
- ^ 6.0 6.1 הרב מרדכי יפה, לבוש החור, סי׳ תקפד, סעיף א', ברדיטשוב, תקע"ח, באתר היברובוקס
- ^ סידור רש"י, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין, סי׳ קלט, באתר היברובוקס
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, סי׳ תר"ב, סעיף י"ח, באתר היברובוקס
- ^ סדר רב עמרם, סדר רב עמרם השלם ח"ב - אריה ליב פרומקין, קמח, באתר היברובוקס
- ^ הסידור הראשון שבו הוא מופיע הוא סידור נהורא, ווילנא תקפ"ז (ולא נמצא במהדורות קודמות של אותו סידור), עיין סידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' נט.
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, סי׳ תקס"ו, סעיפים ח'-ט', באתר היברובוקס
- ^ הרב יוסף שמחה גינזבורג, אמירת אבינו מלכנו בתענית ציבור, אתר חב"ד ישראל. ועיין בסידור אזור אליהו שם, שלא מכריע אם הגר"א אמרה.
- ^ הלל משה סירמניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לסוכות ולשמיני עצרת ושמחת תורה כמנה בני רומא, ירושלים תשע"ה, עמ' 95.
- ^ מחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, דף תיא ע"ב.
- ^ דברי יציב, או"ח עה, ירושלים, תשנ"ו, באתר היברובוקס
- ^ 16.0 16.1 הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, סי׳ תרי"ט, סעיף ח', באתר היברובוקס
- ^ עידן פרץ, סידור קטלוניא, עמ' נח.
- ^ זליגמן בר בסדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 109 הדפיס בפנים הטקסט את נוסח אשכנז המערבי, ובהערות ציין את השינויים בנוסח המזרחי.
- ^ ראו לדוגמה הסדר של קהילת שוואבין וקהילת פיורדא (בתחילת הספר, מיחד אחרי השער וי"ג מדות). נדפסו סדרים מקומיים גם לקהילות פוזנא וורמייזא.
- ^ יצחק אייזיק מטירנא, ספר המנהגים, מנהגי ראש השנה, סימן קטן קט"ו, ווארשא, תרכ"ט, באתר היברובוקס
יצחק אייזיק מטירנא, ספר המנהגים, מנהגי ראש השנה, סימן קטן קט"ו, פראג, תמ"ג (1683), באתר היברובוקס - ^ למשל ביום הראשון של ראש השנה נאמר פיוט בזו הלשון: לך יהגה חכנו / הט לנו אזנך. לך תכרע ברכנו / נמצא חן בעיניך. מחה שקר נסכנו / בקרוא לך המוניך. אבינו מלכנו / חטאנו לפניך.
- ^ 22.0 22.1 שלמה גייגר, דברי קהלת, פפד"מ, תרכ"ב, עמ' 163, באתר היברובוקס; מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך ירושתנו, כרך י (תשע"ט), עמ' 5, וכן נוהגים עד היום בקהל עדת ישורון בניו יורק, ובמניינים של מכון מורשת אשכנז. בימות החול (כלומר, עשרת ימי תשובה חוץ מראש השנה ויום כיפור), גם אומרים משפט משפט, אבל הכל בניגון אחיד.
- ^ מטה אפרים, סימן תר"ב, סעיף י"ג, באתר היברובוקס. בפירוש קצה המטה שם מביא את המנהג הרווח היום לאמר מ"החזירנו בתשובה שלמה"
- ^ שמואל פנחס גלברד, אוצר טעמי המנהגים, שער ג' תענית ציבור, פתח תקווה, תשנ"ו, באתר דעת, עמ' תסז-תסח. רבי צבי הירש שפירא כתב שטעם זה דחוק, ראו: חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא, שער יששכר, עמ' רכ, באתר היברובוקס
- ^ חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא, שער יששכר, עמ' ריט, באתר היברובוקס
- ^ יחיאל מיכל גולד, דרכי חיים ושלום, מונקטש, ת"ש, שער ראש השנה, סעיף תשי"ד, עמ' רנא, באתר היברובוקס. ספר זה עוסק במנהגי חסידות מונקטש
- ^ הרב שמואל דוד מונק, פאת שדך-תפילה, סימן ק, עמ' קיב, באתר היברובוקס
- ^ חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא, שער יששכר, עמ' רכ, באתר היברובוקס
- ^ רבי אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, תקפ"ד, י"ג, באתר היברובוקס.
- ^ יחיאל מיכל גולד, דרכי חיים ושלום, מונקטש, ת"ש, סעיף תש"ס, עמ' רפב, באתר היברובוקס
- ^ נקום, מרדכי בן דוד להאזנה באתר יוטיוב.
| יום הכיפורים | ||
|---|---|---|
| ערב יום הכיפורים | כפרות • סעודה מפסקת | 
|
| מצוות היום | חמשת העינויים • שעיר לעזאזל • יום הכיפורים בבית המקדש | |
| תפילות ופיוטים | סדר תפילות יום הכיפורים • לך אלי תשוקתי • תפילה זכה • כל נדרי • וידוי • סליחות • י"ג מידות • אבינו מלכנו • הנני העני ממעש • ונתנה תוקף • סדר העבודה • מראה כהן • תפילת נעילה | |
| מנהגים | ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם • קיטל • תקיעת שופר • ספר יונה | |
| שונות | מסכת יומא • יום הכיפורים בבית המקדש • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • יום כיפור קטן | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
36054318תפילת אבינו מלכנו