אחרונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך רשימתי, חסרה הפניה לספרות רצינית ומבנה אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך רשימתי, חסרה הפניה לספרות רצינית ומבנה אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים

אחרונים הוא כינוי של הרבנים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך[1], במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

הגדרת התקופה

מסירת התורה

המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים הוא תוצאה של צירוף כמה אירועים רבי משמעות שהתרחשו באמצע המאה ה-14 באשכנז, בסוף המאה ה-15 בספרד ובתחילת המאה ה-16 בתפוצות יהדות ספרד ואשכנז:

מאפייני התקופה

ביחס לעולם פסיקת ההלכה מתאפיינת תקופה זו בדברים הבאים:

בעקבות השולחן ערוך

פירושים לשולחן ערוך

הגאון מווילנה, מהפוסקים האחרונים

לאורך התקופה נכתבו מספר רב של פירושים על השולחן ערוך[2]. מבין הספרים שנכתבו על כל חלקי השולחן ערוך:

ספרים שנכתבו על חלקים מתוך השולחן ערוך:

השלמות לשולחן ערוך

ביהדות אשכנז

רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז:

ביהדות ספרד

הבן איש חי, מהפוסקים הבולטים בארצות האסלאם

גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. לא כל הספרים נכתבו על פי מבנה השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם:

בארץ ישראל

כיום כשחלק גדול מהעם היהודי עלה לארץ ישראל, ובארץ חיים ולומדים יחד בני העדות השונות. נכתבו ספרי הלכה מתוך סקירה של מנהגי העדות השונות, לדוגמה:

ספרות השו"ת

לצד אלה המשיכה להיכתב ספרות השו"ת הענפה. בה פוסקי ההלכה התמודדו עם מקרים פרטיים מסובכים ותוך כך ביררו לעיתים קרובות את ההלכה באופן כללי לעניינים אחרים, תוך כדי צירוף מקורות הלכתיים מהש"ס והפוסקים המאוחרים. במאה ה-17 נדידת יהודים מפולין למערב אירופה עוררו שאלות הלכתיות רבות, בתקופה זו נכתבו ספרי שו"ת רבים, ביניהם ספרי הרב יואל סירקיש - הב"ח, והרב יאיר בכרך[4].

פרשנות התלמוד

ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, הפיץ את שיטת בריסק ללימוד הגמרא בדרך הלוגיקה

פרשנות התלמוד התמקדה בתחילת תקופת האחרונים בפלפול בסוגיות התלמוד. פלפול זה הגיע לעיתים לקיצוניות, שהתבטאה בעיסוק בפרטי פרטים וערימת תלי תלים של השערות והנחות שלא הייתה להן משמעות מלבד האתגר האינטלקטואלי. שיטת לימוד זו עוררה עליה ביקורת, גם מצד רבנים, והיא הוחלפה בלימוד בעל אופי חקרני יותר, שהתמקד בהבנה קונספטואלית של הרעיונות ההלכתיים ובפענוח הגורמים העקרוניים המשפיעים על מהלכי הסוגיה. דרך לימוד זו, שמופיעה כבר בפירוש קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, הגיעה למיצוי בשיטת בריסק שפותחה בידי רבי חיים מבריסק.

הגות: קבלה, חסידות ומוסר

תקופת האחרונים התאפיינה בעושר גדול של תורות הגותיות, חלקן בתחום הסוד והנסתר. למן הקבלה של האר"י ותורת המהר"ל והרמח"ל, דרך תנועת החסידות שיטת הגר"א ותנועת המוסר, ועד ההגות המודרנית של הרב קוק והרב יוסף דב סולובייצ'יק.

נכתבו גם פירושים חדשים למקרא, כגון פירושי הרא"ם, המהרש"ל, המהר"ל, הלבוש והט"ז על פירוש רש"י. כלי יקר, "אור החיים הקדוש" לרבי חיים בן עטר, ספרי חסידות על המקרא, "משך חכמה" לרבי מאיר שמחה מדווינסק, "העמק דבר" לנצי"ב ופירושו של רש"ר הירש לתורה.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ תקופת האחרונים, באתר דעת
  2. ^ גם על "ארבעה טורים" נכתבו פירושים אך הרבה פחות.
  3. ^ למשל קיצור שולחן ערוך של הרב טולדנו, קיצור שולחן ערוך מקור חיים של רבי חיים דוד הלוי, שולחן ערוך המקוצר של הרב יצחק רצאבי, קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף מאת הרב יצחק יוסף ועוד
  4. ^ ספרות השו"ת, באתר דעת


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35174183אחרונים