יהדות אוסטרליה
 | |
| בית הכנסת הגדול בסידני | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
| מלבורן, סידני, קנברה, אדלייד, פרת', בריסביין, הוברט | |
| שפות | |
| אנגלית אוסטרלית, עברית | |
| דת | |
| יהדות |
יהדות אוסטרליה היא קהילה יהודית גדולה וצעירה יחסית באוסטרליה.
נכון למפקד האוכלוסין ב-2022, יש באוסטרליה כ-118 אלף יהודים, המהווים כ-0.4% מאוכלוסיית המדינה.
היסטוריה
הקהילה הוקמה ככל הנראה עם הגעת גלי ההגירה של האירופאים הראשונים לאוסטרליה בשנת 1788. אוסטרליה הייתה כל השנים קהילה לא גדולה במיוחד שחיה בתנאים דתיים ורוחניים טובים. יהודי אוסטרליה כמעט שלא סבלו מאנטישמיות, שאמנם הייתה קיימת אך במידה מועטה בלבד.
עד שנת 1901 הייתה אוסטרליה מושבה של בריטניה, אך ההשפעה הבריטית לא חלפה ממנה עוד שנים רבות. יהודים רבים אף שימשו במשרות שונות באוסטרליה מטעם הממשל הבריטי. דוגמה לכך היא הברון שמואל זאמואל, שכיהן לאורך חייו כשופט, שר, וציר של ניו סאות' ווילס בלונדון.[1] השפה באוסטרליה וכן השפה המדוברת על ידי יהודי המדינה היא אנגלית, והיהודים התייחדו בניב כלשהו בלמעלה ממאתיים שנות קיום הקהילה.
במשך שנים היוותה אוסטרליה יעד להגירה יהודית, הן בגלל הבריחה מהאנטישמיות ממנה סבלו באירופה, והן מסיבה כלכלית שהחלה עם הבהלה לזהב שהחלה במאה ה-19 ותרמה רבות לכלכלת המדינה שרק צמחה מאז. במשך השנים היגרו לאוסטרליה יהודים ממזרח אירופה, וכן מבריטניה ואירלנד שמהן יצאו באופן כללי גלי הגירה גדולים לאוסטרליה, וביניהם גם יהודים. לפני השואה, במהלכה ולאחריה היגרו יהודים רבים מאירופה לאוסטרליה, וכיום אלו מהווים כ-50 אחוזים מבני הקהילה היהודית באוסטרליה. בשנות ה-80 היגרו לאוסטרליה רבים מיהודי דרום אפריקה שחששו מפני התערערות המשטר במדינתם באותה תקופה.
הקהילה כיום
הקהילה היהודית באוסטרליה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזורי אוקיאניה ואסיה (למעט ישראל ורוסיה). הקהילה מתנהלת כמעט לגמרי כקהילה אחת עם הקהילה היהודית בניו זילנד בגלל הקרבה הגאוגרפית. ישנן כיום קהילות יהודיות בערים מלבורן, סידני, קנברה, אדלייד, פרת', בריסביין והוברט. הקהילה כיום מונה כ-120,000 יהודים.
קהילה יהודית נוספת באוסטרליה, קטנה מאוד, קיימת גם במדינת טסמניה ובשנת 1900 היו באי זה כ-190 יהודים. ב-2006 היו בטסמניה 236 יהודים.
בעיר מלבורן יש קהילה חרדית בשם ׳עדת ישראל׳ הנאמדת בכ-300 משפחות. רב הקהילה הראשון היה רבי יעקב יצחק ניימן אחריו היה רבי בצלאל שטרן, עד שנות ה-80 של המאה ה-20 היה רב הקהילה רבי אלימלך אשכנזי (מגזע חסידות אלעסק). בין השנים תשמ"ח-תשע"ח היה רב הקהילה רבי אברהם צבי בעק, חסיד ויז'ניץ. כיום מכהן ברבנות הקהילה הרב שלמה קאהן, חסיד בעלז. בית הכנסת המרכזי של הקהילה עומד בראשותו והוא בית כנסת בנוסח אשכנז, אבל בחדרי הספח והשטיבלאך מתפללים בנוסח ספרד. בית כנסת נוסף, שהוקם על ידי ישיבת לייקווד ככולל אברכים, מתנהל בנוסח אשכנז, בית כנסת נוסף הוא של חסידי סאטמר. הקהילה מאופיינת באחדות ובאחווה, כך למשל, הייקים, חסידי סאטמר, וחסידי בעלז (המונים עשרות מבני הקהילה) מתפללים בבית כנסת אחד, לקהילה יש תלמוד תורה וישיבה קטנה 'עדת ישראל' ויש גם תלמוד תורה עצמאי בשם 'דברי אמונה' לקהל החסידי, לקהילה יש גם את מערכת הכשרות היחידה באוסטרליה, ורב הקהילה הוא גם אחראי על כשרות המקוואות. מלבד קהילה זו, ישנה קהילה חב"דית מתפתחת עם מוסדות חינוך רבים וכן ישנם שלוחי חב"ד ברחבי אוסטרליה, בעיקר בסידני.
בט' בסיון תשע"ח (23 במאי 2018) הודיע רבי אברהם צבי בעק, ראש במכתב לבני הקהילה על עלייתו הקרובה לישראל מחמת מצבו הבריאותי.[2] הוא עלה לישראל בכ"ה בסיון (8 ביוני) והתיישב בבית שמש, שם הקימו לו בית מדרש 'ויצב אברהם' אולם כעבור עשרה ימים בלבד בה' בתמוז (18 ביוני) נפטר, ונקבר בהר הזיתים.
ישראלים באוסטרליה
אוסטרליה מהווה יעד מרכזי להגירה של ישראלים, במידה רבה בשל איכות החיים הגבוהה יחסית במדינה, וכן בשל מדיניות ההגירה האוסטרלית אשר מעודדת הגירת בעלי מקצועות נדרשים. בכל שנה מקבלים כמה מאות ישראלים מעמד של תושבות קבע אוסטרלית,[3] שמהווה למעשה את השלב העיקרי הראשון בתהליך ההגירה לאוסטרליה.
על פי הדוקטורט של חוקר הגירת הישראלים לאוסטרליה, רן פורת, באוניברסיטת מונאש, בראשית העשור השני של המאה ה-21 מונים הישראלים באוסטרליה כ-15 אלף נפש. מרביתם מתגוררים בערי הראשה, מלבורן וסידני. במדינת ויקטוריה יש את הריכוז הגאוגרפי הגבוה ביותר של ישראלים בפרברים המזרחים של מלבורן, הסמוכים לשכונות היהודיות ("הגטו") קרי הפרברים תחת סמכות עיריית Glen Eira. אם כי קהילות קטנות של ישראלים קיימות גם בערים אחרות כגון אדלייד, פרת, ביירון ביי ובבריסביין. מהגרים אלה מצטרפים לקהילה של כמה אלפי ישראלים החיים באוסטרליה, ומרוכזים בעיקר בערים.[4][5]
קהילה זו משמרת במידה רבה את עצמאותה ואת זהותה הישראלית תוך שימוש יומיומי בשפה העברית, קשרים הדוקים עם ישראל, וקיום של ארגונים מקומיים של ישראלים באוסטרליה. בראשית 2011 הוקם ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה (אי"א) שבין היתר מסייע לפעילות תרבות, עמד מאחורי הקמת מועדון עצמאי לעסקים ישראלים באוסטרליה ופעיל מול ממשלת ישראל וארגוני ישראלים אחרים בעולם.[6]
האינטרנט מהווה כר פעילות נרחב ותוסס לישראלים באוסטרליה ומאפשר חיבור בין אלפי ישראלים במדינה לבין חברים ומכרים בארץ. למשל, אתר הבית של הישראלים באוסטרליה "אוסראלים",[7] פורומים מקוונים דוגמת "אוזים" ותחת אתר האינטרנט של תפוז וקבוצות רבות ברשתות חברתיות (כדוגמת פייסבוק) ומקצועיות.[8][9] מספר מרכזים קהילתיים פועלים בערים הגדולות כיוזמות של גורמים יהודיים (חב"ד, המועצה הציונית), עסקים ישראלים (מסעדות, בתי קפה ועסקים אחרים בעלי זיקה ישראלית מובהקת). בתחום התקשורת ניתן להזכיר את שידורי הרדיו של הרשת הממלכתית SBS בעברית בהובלת השדרנית הוותיקה ניצה לווינשטיין הנקלטים במלבורן ובסידני, כמה תחנות רדיו מקומיות במלבורן ודרך האינטרנט (3ZZZ ו-J-AIR) עם שידורים גם בעברית. מזה כמה שנים מודפס עיתון בעברית בשם Eתון שמופעל על ידי מתנדבים.
כיום ניתן למנות כבר דור המשך של ילידי אוסטרליה שהם ילדים ואף נכדים למהגרים ישראלים. בשנת 2003 נולדו באוסטרליה 53 תינוקות לאב ואם ילידי ישראל, 91 תינוקות לאם ישראלית ואב יליד אוסטרליה, ו-158 תינוקות לאב ישראלי ואם ילידת אוסטרליה.[10] נתונים אלה מלמדים שהקהילה הישראלית באוסטרליה אינה מתבדלת - מרבית ילידי ישראל באוסטרליה מתערים במידה רבה באוכלוסייה המקומית, ובעיקר בקרב הקהילה היהודית. רבים מהישראלים באוסטרליה מקיימים קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית המקומית הוותיקה, על אף אורח החיים השונה לעיתים.
מאפיינים דמוגרפיים
בשנת 1954 נרשמו לראשונה במפקד האוכלוסין האוסטרלי 1,526 ילידי ישראל שחיים במדינת ויקטוריה, מתוכם 40% נוצרים ו-37% יהודים. תוך 7 שנים הקהילה הישראלית בוויקטוריה גדלה ל-2,023, ומאז חלה האטה משמעותית בקצב הגידול שלה. בשנת 2001 נרשמו 2,716 ילידי ישראל בוויקטוריה, מתוכם 70% יהודים ו-13% נוצרים. חצי מילידי ישראל דיווחו כי הם מדברים עברית בבית, שליש דיווחו כי הם מדברים אנגלית ועוד 7% ערבית.
בעוד ב-1971, המקצועות העיקריים בקרב ילידי ישראל בוויקטוריה היו עבודות מלאכה ומסחר (14%) ומיעוטם עסקו באדמיניסטרציה וניהול (7%), בשנת 2001 נרשם כי המקצועות העיקריים היו מקצועות חופשיים, ניהול ואדמיניסטרציה, בעיקר בתחומי הנדל"ן והעסקים (26%), ומיעוט מקרב ילידי ישראל עסקו בעבודות מלאכה ומסחר (6%).
הגיל הממוצע של ילידי ישראל בוויקטוריה נשמר בסביבות ה-40 לאורך השנים 1954–2001. אולם במהלך השנים חלו שינויים במבנה הגילאים: בשנת 1954 קבוצת הגיל הגדולה ביותר הייתה של בני 15-19; בשנת 2001, לעומת זאת, קבוצת הגיל הדומיננטית הייתה של בני 50–54. נתון זה עשוי להצביע על כך שישראלים רבים יותר מהגרים כיום לוויקטוריה ללא ילדים. כמו כן, בעוד בשנת 1954 היה יחס שווה בין גברים ונשים, בשנת 2001 55% מילידי ישראל בוויקטוריה היו גברים.
ארגונים מרכזיים
הארגונים המרכזיים שקשורים בקהילת הישראלים בוויקטוריה הם "המרכז הישראלי", "המרכז שלנו" ו"בית ויצמן". כמו כן, הקהילה קשורה גם בארגוני-גג יהודיים בוויקטוריה כמו Jewish Community Council of Victoria, State Zionist Council, Woman International Zionist Organization (WIZO).
ליהדות אוסטרליה יש קשר עם מועצה אזורית הערבה התיכונה דרך שותפות ביחד של הסוכנות היהודית.
קישורים חיצוניים
- Ausraelim - אתר הבית של הישראלים באוסטרליה
- Australian Bureau of Statistics
- Department of Immigration and Multicultural Affairs
- פורום ישראלים באוסטרליה וניו זילנד בתפוז
- Ozim - פורום בנושא הגירה לאוסטרליה והחיים בה
- אריאל שנבל, הבומרנג היהודי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 23 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ סיר שמואל זאמועל ז"ל, המגיד, 13 בספטמבר 1900
- ^ ראו- https://www.jdn.co.il/breakingnews/998765
- ^ בשנת 4–2003 קיבלו מעמד תושבות קבע באוסטרליה 438 ישראלים, בשנת 5–2004 510, בשנת 6–2005 444.
- ^ Porat, Ran (2013-01-01). "Ausraelis - the diasporic identity of Israelis in Australia". אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2014-10-23.
- ^ [1]
- ^ AIA (ארכיון)
- ^ אוסראלים – אתר הבית לישראלים באוסטרליה (ארכיון)
- ^ Ozim - פורום בנושא הגירה לאוסטרליה והחיים בה, באתר ozim.co.il
- ^ קבוצת AUSRAEL בלינקדין
- ^ Australian Bureau of Statistics
| יהדות אוקיאניה | |
|---|---|
|
33775205יהדות אוסטרליה