פורטל:הציבור החרדי

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהפורטל הציבור החרדי pngpng היהדות החרדית או חרדים, הוא כינוי למגזר היהודי-אורתודוקסי השמרני, שאנשיו מקפידים לשמור על אורח חיים תורני שמרני ומתבדל, תוך הקפדה רבה על שמירת מצוות ומנהגים, לצד אפיונים קהילתיים ברורים. הכינוי "חרדי" נגזר מהמילה העברית חרדה המתפרשת כמסירות ודאגה. ומבוטאת בהקשר להקפדה רבה על שמירת המצוות, קיום ההלכה ודבקות בתורה. לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא מהפסוק ”שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ...” (ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק ה'). על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של המלה "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי". היהדות בבסיסה מחייבת אורח חיים קפדני הכולל קיום מצוות והלכות, אותו מקיים אורח החיים החרדי. בעבר מי שפרש מאורח חיים זה, התנתק מן היהדות לחלוטין. בעקבות רוחות האמנציפציה והמודרניזציה שהחלו לנשב באירופה בשלהי המאה ה-18 ושבעקבותיהן נולדו תנועות ההשכלה והרפורמה, שאיימו על הישרדותו של העם היהודי בכלל ועל שומרי המסורת בפרט, נולד הצורך להגדיר ולייחד את הדבקים בתורת השם כממשיכי המסורת העתיקה. תחילה הוגדרו שומרי מצוות אורתודוקסים, והמחדשים, ניאולוגים. עם השנים במאה ה-19 החל לשמש הביטוי "חרדים", ככינוי ליהודים והקהילות שהקפידו על אורח חיים לפי ההלכה. ישנן קהילות חרדיות אורתודוקסיות במגוון מדינות וערים. הריכוזים החרדיים העיקריים הם בארץ ישראל, בארצות הברית (בפרט באזור ניו יורק וניו ג'רזי), בבלגיה ובבריטניה. קהילות לא קטנות ישנן גם בצרפת, בקנדה, בבלגיה, ועוד. נכון ל-2022, מונה הציבור החרדי כ-1,285,000 איש, המהווים קרוב ל-14% מהאוכלוסייה היהודית בישראל - על פי הגדרה עצמית. לערך המלא למכלול העולם החרדי עריכהערכים מומלצים קו מהדרין ● פרשת עמנואל ● סידור מלא לערכים מומלצים נוספים עריכהערך נבחר מודעה בירושלים מסוף 2007, המבשרת כי הוקצו מספר אוטובוסים עירוניים ל"מתכונת מהדרין" שבה קיימת הפרדה מגדרית קו מהדרין הוא קו אוטובוס שבו נהוגים כללי התנהגות חרדיים, בעיקר בצניעות, שבמרכזם הפרדה מגדרית לפיה הגברים יושבים במחציתו הקדמית של האוטובוס והנשים במחציתו האחורית. ברוב המקרים שבהם נהוגה הפרדה, הנשים עולות ויורדות מהאוטובוס דרך הדלת האחורית והגברים - דרך הדלת הקדמית. כללים נוספים הנהוגים בקווים מסוג זה הם הקפדה על לבוש צנוע, והימנעות מהשמעת רדיו או מוזיקה באוטובוס, להוציא מוזיקה יהודית ושירים חסידיים. בינואר 2011 קבע בג"ץ שהפרדה מגדרית באוטובוס מותרת רק כאשר היא נעשית ברצון כל הנוסעים. הפרדה בעלת אופי דומה לזו שבישראל מתבצעת גם בקו אוטובוס הנוסע בברוקלין, בין ריכוזי החרדים בוויליאמסבורג ובבורו פארק. קו האוטובוס פועל בזיכיון מטעם העירייה, ועניין ציבורי בו בשנת 2011 הוביל לביקורת שמתח על הפעלת הקו במתכונת זו ראש העירייה, מייקל בלומברג. ב-1986 עקב תלונות שהועלו בנושא החליטו מספר פוסקי הלכה חסידיים מבני ברק, ובהם רבי שמואל הלוי וואזנר ורבי משה יהודה ליב לנדא, להורות על הפרדה מגדרית בקו 54ב משני צדי האוטובוס. ב-1991 פרסם בד"ץ העדה החרדית בירושלים אזהרה מפני נסיעה מעורבת לרחצה במעיינות מרפא, תוך שהוא מתיר בלית ברירה נסיעה שכזו כאשר גברים יישבו מלפנים ונשים מאחור. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 התקיימו בישראל מערכי היסעים פרטיים ומקומיים, ללא רישיון להפעלת תחבורה ציבורית, שהפעיל הסדר הפרדה מגדרי תחת השם "קווי מהדרין" עבור הציבור החרדי. במטרה לעודד שימוש של חרדים בתחבורה ציבורית, הוקמה ועדת לנגנטל, שהמליצה בשנת 1997 על ניסוי בשני קווים בבני ברק שיסומנו בכיתוב "מהדרין", ועליהם ניתן יהיה לעלות מכל הדלתות, ציבור הנוסעים יקיים הפרדה בין גברים לנשים באופן התנדבותי והנהגים לא ייטלו חלק בהנהגת ההפרדה. הניסוי לא יצא אל הפועל, אולם קווי מהדרין הופעלו בקווים בינעירוניים ששימשו בעיקר נוסעים חרדים ומספר קווים עירוניים בירושלים, העיר היחידה בה הונהגו קווי מהדרין עירוניים. לערך המלא לרשימת הערכים הנבחרים המלאה עריכהפרוייקט שיפור ערכים ערך נבחר לשיפור מגפת הקורונה בחברה החרדית בעיות לתיקון חסר תוכן מהותי ⏪למעבר לעריכת הערך לערכים נוספים לשיפור עריכהתמונה נבחרת גיליון שנת ה-20 של עלון שיחת השבוע, אחד מעלוני השבת הותיקים ביותר לגלריית התמונות המלאה עריכההידעת? האנציקלופדיה לבית ישראל (המהדורה הישנה) אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, שנכתבה תוך התאמה מיוחדת לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו. ייחודה של האנציקלופדיה טמון בכך שהיא משלבת בין ערכים תורניים רבים לערכים מדעיים וכלליים. עם זאת, בכתיבת האנציקלופדיה הושם דגש על ערכים תורניים יותר מעל כאלה שאינם, ורוב הערכים הכלליים קצרים יחסית ולא ממצים את הנושא. מאידך, אנשים רבים בציבור החרדי רכשו את האנציקלופדיה, ואין לה אלטרנטיבה ראויה בציבור זה. בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו מדענים רבים, בין השאר פרופסור נתן אביעזר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר משה רוטשילד, הבלשן יונתן שונרי וכן רבנים ואנשי דת. לאנציקלופדיה הייתה "ועדת ביקורת" בראשות הרב עובדיה יוסף, שקבעה אילו ערכים יוכלו להיכנס לאנציקלופדיה ואילו לא, והשתתפה בניסוח הערכים כך שיתאימו לרוח היהדות החרדית והתורה. הכרך הראשון במהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יצא בשנת תשנ"ג. ובשנת תשס"ט יצאה מהדורה חדשה ומעודכנת, שנראה "אנציקלופדיה לבית ישראל החדשה". עד להדפסת אותה מהדורה, נמכרו בסך הכל 400,000 עותקי כרכים. לקטעי "הידעת" נוספים

עריכהרבנים ראשי ישיבות ואדמו"רים

בציבור החרדי כיום משמש המונח "רב" כתואר כבוד למורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינים ושאר נושאי משרה תורנית. מלבד זאת נהוג להוסיף תואר רב לכל חרדי נשוי.

על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא. נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. בכינוי זה כונו כל היהודים השייכים לרבניים, (כבר לפני 700 שנה) בניגוד להולכים אחרי הקראים כפי שהסביר זאת הרשב"ץ בפירושו לפרקי אבות.

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען אדמו"רים • רבנים מוכרים • ראשי ישיבות • משפיעים

---

רבנים מוכרים

• הרב דוב לנדו
• הרב משה הלל הירש
• הרב משה שטרנבוך
• הרב יצחק יוסף
• הרב אשר דויטש
• רבי ישראל מאיר לאו
• הרב ברוך דב פוברסקי
• הרב דוד חי אבוחצירא
• הרב מרדכי גרוס
• הרב ראובן אלבז
• הרב דוד יוסף
• הרב בן ציון מוצפי
• הרב דב קוק
• הרב מאיר צבי ברגמן
• הרב משה שאול קליין
• הרב שלמה ידידיה זעפראני
• הרב זושא הורביץ
• הרב יצחק זילברשטיין
• הרב אברהם יצחק קוק
• הרב אביגדר נבנצל
• הרב שריאל רוזנברג
• הרב שאול אלתר

לרבנים חרדים נוספים

עריכהישיבות

ישיבה היא מסגרת ללימוד תורה על כל תחומיה. הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי. הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית ללימוד ולביאור ההלכה בשיטת "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" - הכרעת ההלכה מהלימוד: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במהלך הלימוד, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. כל הישיבות שהתקיימו עד לתחילת המאה ה-19 היו שונות מדגם הישיבה המקובל בימינו. דגם זה נוצר עם הקמת ראשונת הישיבות והחשובה שבהן, ישיבת וולוז'ין, על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה. כיום בציבור החרדי הישיבה היא מסגרת המשך לתלמוד תורה והיא נהוגה בכל שכבות הציבור.

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען ישיבות ליטאיות • ישיבות חסידיות • ישיבות ספרדיות

---

===ישיבות ליטאיות===

היכל ישיבת בריסק

ישיבת אבן ישראל - מהרי"ל (ירושלים) • ישיבת אדרת אליהו (ירושלים) • ישיבת אופקים (אופקים) • ישיבת אור אלחנן (ירושלים) • ישיבת אור ישראל (פתח תקוה) • ישיבת איתרי (ירושלים) • ישיבת ארחות תורה (בני ברק) • ישיבת באר יעקב (באר יעקב) • ישיבת באר מרדכי (מודיעין עילית) • ישיבת בית מאיר (בני ברק) • ישיבת בית מדרש עליון (בני ברק) • ישיבת בית מדרש גבוה (ירושלים) • ישיבת בית מתתיהו (בני ברק) • ישיבת בית שמואל (ירושלים) • ישיבת בריסק (ירושלים) • ישיבת ברכת יצחק (אור יהודה) • ישיבת גאון יעקב (בני ברק) • ישיבת גבעת שאול (ירושלים) • ישיבת גרודנא (אשדוד) • ישיבת גרודנא באר יעקב (באר יעקב) • ישיבת דרך השם (ירושלים) • ישיבת דרך חכמה (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת היכל יצחק(ירושלים) • ישיבת חברון החדשה (ירושלים) • ישיבת חברון כנסת הגדולה(מודיעין עילית) • ישיבת חברון כנסת ישראל (ירושלים) • ישיבת יד אהרן (ירושלים) • ישיבת כנסת חזקיהו (רכסים) • ישיבת כנסת יחזקאל (אלעד) • ישיבת כנסת יצחק (חדרה) • ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית) • ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה (בני ברק) • ישיבת מאור התלמוד (רחובות) • ישיבת מאירת שמועה (אשדוד) • ישיבת מיר-ברכפלד (מודיעין עילית) • ישיבת מיר (ירושלים) • ישיבת מעלות התורה (ירושלים) • ישיבת נחלת בנימין (מודיעין עילית) • ישיבת נחלת דוד (פתח תקוה) • ישיבת נחלת הלויים (חיפה) • ישיבת נחלת יאיר (מיצד) • ישיבת נחלת שלמה (בני ברק) • ישיבת נר זרח (מושב עוצם) • ישיבת נתיב הדעת (ירושלים) • ישיבת נתיבות חכמה (ירושלים) • ישיבת עטרת ישראל (ירושלים) • ישיבת עטרת שלמה (כפר הנוער שדה חמד, ראשון לציון) • ישיבת פוניבז' (בני ברק) • ישיבת פחד יצחק (ירושלים) • ישיבת קהילות יעקב (מודיעין עילית) • ישיבת קול תורה (ירושלים) • ישיבת קמניץ (ירושלים) • ישיבת קריית מלך (בני ברק) • ישיבת ראדין (נתניה) •ישיבת תפארת ישראל (ירושלים) • ישיבת רבינו חיים עוזר (בני ברק) • ישיבת רינה של תורה (כרמיאל) • ישיבת רש"י (ירושלים, פתח תקווה, תפרח) • ישיבת שכר שכיר - הנגב (נתיבות) • ישיבת שערי יושר (ירושלים) • ישיבת שערי שמועות (בית חלקיה) • ישיבת תורה אור (ירושלים) • ישיבת תורה בתפארתה (אלעד) • ישיבת תורת זאב (ירושלים) • ישיבת תושיה (תפרח)

לפורטל עולם הישיבות

עריכהספרות חרדית

עריכהסופר נבחר מנוחה בקרמן (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ועורכת דין ישראלית חרדית. פרסמה סיפורים גם בשם העט ב. מנוחה. בשנת 1981 הוציאה לאור את ספרה הראשון, "ילדי שי מגלים תושיה", הספר הראשון בסדרת "ילדי שי". הספר היה יוצא דופן בספרות החרדית, שקהל קוראיה לא היה רגיל לסוגה הזאת, והפך לרב-מכר בציבור החרדי. מאז הוציאה עשרות ספרים לכל הגילאים. בנוסף כתבה גם ארבעה ספרים למבוגרים. לרשימת הסופרים הנבחרים המלאה

עולם ספרות החול החרדית בעידן המודרני החל את דרכו כבר באמצע המאה ה-18. בין חלוצי הספרות של תקופה זו ניתן למנות את הרב מאיר להמן, רב וסופר ספרות נוער מפורסם בשפה הגרמנית (כשלאחר מכן תורגמו ספריו אף ליידיש וללשון-הקודש).

הספרות החרדית נועדה למלא את הצורך הגובר בחברה החרדית ובנוער החרדי באפיקי בידור, מחשבה ותרבות חדשים, ועוזרת במניעת צריכת תוכן אחר אשר אינו מותאם לערכי החברה החרדית בפרט, וליהדות בכלל.

מכיוון שהסופר החרדי מוגבל באופן מובנה בתוכן כתיבתו ואינו יכול להתייחס בכתיבתו לנושאים מסוימים, כמו אלימות פיזית ומילולית, בוטות לשונית, ודעות העלולות לפגוע ברגשותיו של הקורא, כתיבתו מאופיינת באלמנטים רבים הנלקחים מהעולם היהודי והחרדי בלבד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בספרים המתארים את חיי החברה החילונית והגויית.

סופרים

• מנחם מנדל משי זהב • שמואל ארגמן • חיים ולדר • קובי לוי • משה גוטמן • שלום מאיר ולך • מרדכי גרליץ • נחמן גרשונוביץ • יעקב ב. פרידמן • אהרן סורסקי • יאיר וינשטוק • גדי פולק • נפתלי צבי גוטליב • מנחם מנדל גרליץ • הרב ארז משה דורון • רבי אליהו כי טוב • יהודה אריה לייב לוין • בנימין ליפקין • בצלאל לנדוי • רבי בנציון פירר • מאיר למברסקי • מרדכי חלמיש • נתן שטרנפלד (רבי מנדל) • נחמן סלצר • שמואל אורבך • אברהם אוחיון

סופרות

• חנה רגב • רוחמה שיין • פרל בניש • מנוחה בקרמן • ר. פרידמן • חני וינרוט • רותי קפלר • דבורי רנד • הניה שוורץ • נעמי צוובנר • לאה פריד • שרה קיסנר • חנה ובר • מיה קינן • חוה רוזנברג • רותי טננולד • אסתר טוקר • חיה הרצברג • ליבי קליין • שירי כהן • דבורה בנדיקט • רות רפפורט • אסתר קווין • יוכבד לוונשטיין • מנוחה פוקס • חסיה ברטלר • רחל פומרנץ • יעל רועי

יצירות בולטות

• מרגל להשכרה (סדרה) • ממלכה במבחן (סדרה) • ילדי שי • ילדים מספרים על עצמם • צוואה • משפחת שיקופיצקי • אלי וגולד קומיקס • א אידישע קאפ • 22 נדרים • מידע גורלי • הכל לאדון הכל • כה עשו חכמינו • קוראים לי צביקי גרין • ספריית מחניים • עשרים ואחד בבית אחד • קומיקסבא • בלתי הפיך (ספר)

לרשימת סופרים וסופרות נוספים

לרשימת ספרים נוספים

עריכהקירוב רחוקים

קירוב רחוקים והחזרה בתשובה של יהודים לא דתיים הם דבר מקובל בציבור החרדי בישראל. תנועת החזרה בתשובה צברה תאוצה בשנות השמונים.

המצווה לקרב רחוקים נלמדת מהפסוק ”ואהבת את ה' אלקיך” - הגמרא במסכת יומא דורשת על כך ”שיהיה שם שמים מתאהב על ידך”.

ארגוני החזרה בתשובה

• ערכים • הידברות • לב לאחים • שופר • אחינו • שלום לעם • אל המעיין • יד לאחים • שלוחי חב"ד • הנני • יהודים למען יהדות • תולדות ישורון

ישיבות לחוזרים בתשובה

ישיבת אור שמח • אש התורה • ישיבת אש קודש • ישיבת דבר ירושלים • ישיבת אור החיים • ישיבת התפוצות • ישיבת כף החיים • מוסדות חוט של חסד • ישיבת נזר ישראל • ישיבת נתיבות עולם • ישיבת קריית מלאכי • ישיבת שובו בנים • ישיבת תפארת בחורים במכללה הרבנית של אמריקה • ישיבת תורת החיים

חוזרים בתשובה מוכרים

• הרב אורי זוהר • הרב עדין שטיינזלץ • הרב יצחק פנגר • הרב ליאור גלזר • קובי לוי • הלל צייטלין • הרב אמנון יצחק • הרב שלום ארוש

לרשימת חוזרים בתשובה

עריכהכשרויות

רוב מוחלט של הציבור החרדי ומיעוט בקרב הציבור הדתי אינו סומך על פיקוח הכשרות הממלכתי של רוב הרבנויות המקומית, ואוכל רק מזון שניתנה לו כשרות מטעם גופים פרטיים מסוימים ("בד"צים") שכשרותם נחשבת מהודרת יותר.

במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר מההכשר שמספקת הרבנות. גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג בד"ץ, על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל הבד"ץ של העדה החרדית.

בד"צ העדה החרדית • OK • בד"ץ בית יוסף • בד"ץ יורה דעה • בד"ץ מהדרין • בד"ץ מחזיקי הדת • בד"ץ שארית ישראל • בד"צ אגודת ישראל • הכשר הרב לנדא • הרבנות הראשית לרוסיה • התאחדות הרבנים • התאחדות קהילות החרדים • התאחדות קהילות החרדים בארץ הקודש • התאחדות קהלות החרדים • ועדת מהדרין תנובה • חוג חת"ם סופר • כשרות OU • כשרות למהדרין (הרב אפרתי) • משולש K • בד"ץ פעולת צדיק • בד"ץ קהילות • בד"ץ בני ציון

לכל ענייני הכשרות

עריכהחסידויות

החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית בעם ישראל שהתעוררה בשנות ה'ת"ק. מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה. הגותה של החסידות, מתאפיינת בשאיפה ל"דבקות" בה', עבודת ה' בשמחה, אהבת ישראל והקישור אל הצדיק. בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות גם בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים. החסידים מאוגדים ב"חצרות" שבראש כל אחת מהן ניצב אדמו"ר, המקבל בדרך כלל את תוארו בירושה. במהלך הדורות נוצרו מאות חצרות עצמאיות, גדולות וקטנות, ולכל אחת מסורותיה ודגשיה. החסידים מחויבים להידבק באדמו"ר שבראש החצר שלהם ולציית לו. הוא נחשב לסמכות רוחנית שיש להיעזר בה כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא. ההשתייכות לחצר נשמרת בדרך כלל בתוך המשפחה במשך דורות, והחסיד נולד על פי רוב בחצר מסוימת וגדל על מורשתה.

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען שושלת מייסדי החסידות • חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי • חסידויות מזרח גליציה • חסידויות מערב גליציה • חסידויות פולין • חסידויות רומניה • חסידויות הונגריה • חסידויות ארץ ישראל • חסידויות ארצות הברית

---

תמונת בית הכנסת הבעש"ט זי"ע, מלפני ה'תרע"ה

שושלת מייסדי החסידות

הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש

לפורטל תנועת החסידות

עריכהתרבות ופנאי

מוזיקאים חרדים

קובץ:מרדכי בן דוד-03.jpg

זמרים

• אברהם פריד • מרדכי בן דוד • יעקב שוואקי • חיים ישראל • מוטי שטיינמץ • מידד טסה • איציק אשל • אהרן רזאל • נפתלי קמפה • יידל ורדיגר • אהרל'ה סמט • מוטי וייס • יוסף קרדונר • קובי ברומר • אוהד מושקוביץ • יונתן שיינפלד • מוטי גרינבוים • משה פלד • מנדי וייס • ארי היל • מיכאל שטרייכר • רולי דיקמן • ליפא שמעלצר • דודי קאליש • אלי הרצליך • שמחה פרידמן • יונתן רזאל • לוי פולקוביץ • אלי מרקוס • בני פרידמן • זאנוויל ויינברגר • שמוליק סוכות

לרשימת זמרים חרדים (חלקית)

מלחינים ומעבדים

• יוסי גרין • משה לאופר • יואלי דיקמן • חיים בנט • יובל סטופל • פינקי ובר • איצי וולדנר • משה גולדמן • בן ציון שנקר • מונה רוזנבלום • רובי בנט • יוסף משה כהנא • פינחס ביכלר

לרשימת מלחינים חרדיים

יצירות בולטות

• אוצרות יהודיים • יש אמונה • משיח משיח

לרשימת אלבומי מוזיקה חסידית

אמנים וציירים

• גדי פולק • דוד ביכמן • מנחם תעיזי • דבורה בנדיקט • בת שבע הבלין • רות בייפוס • הנריק הכטקופף • יוני גרשטיין • מוטי הלר • בת שבע ראב"ד • אוריאל פלד • אברהם זמורה • שירי כהן • רחלי דויד

לרשימת מאיירים חרדיים

תרבות חרדית

• קולנוע חרדי • האחים גרובייס • ברדק (הרכב קומי)

לרשימת ערכי תרבות חרדית

עריכהתקשורת חרדית

עיתונים וכלי תקשורת חרדיים, נועדו ליצור תחליף נקי ומסונן לציבור החרדי, הנמנע משימוש במדיה ומקריאת תוכן חילוני. התקשורת החרדית מתייחדת בשימוש בפשקווילים, כרוזים על גבי רכבים, קוי נייעס ועתונים חרדיים. בנוסף קיימים גם אתרי חדשות ורדיו חרדיים.

עיתונים

• משפחה • הדרך • יום ליום • בקהילה • יתד נאמן • המודיע • המבשר • הפלס • שחרית • המחנה החרדי • קהלא קדישא • כפר חב"ד • מרווה לצמא • שעה טובה • זרקור

רדיו

• קול חי • קול ברמה • קול פליי • קול חי מיוזיק

אתרי חדשות

• כיכר השבת • בחדרי חרדים • חדשות JDN • המחדש • חרדים10

קווי נייעס

• חדשות הסקופים

עיתונאים חרדים בולטים

• יעקב ריבלין • אריה ארליך • שלמה קוק • אליעזר שולמן • מתי טוכפלד • יצחק רוט • ישראל יוסקוביץ • שמעון ברייטקופף • יצחק נחשוני • קובי אריאלי • יעקב אייכלר • משה ויסברג • אבי בלום • אבי רבינא • דוד דמן • ישראל גרובייס • משה גרילק • יעקב ב. פרידמן

ראו גם

• ועדת הרבנים לענייני תקשורת • סלולרי כשר • נזקי הטכנולוגיה • אינטרנט מסונן • אאוטנט • ימות המשיח פתרונות תקשורת • הדרן • זמן (מגזין) • נטפרי

לרשימת כלי תקשורת חרדיים

לרשימת עיתונאים חרדים

עריכהארגוני חסד וצדקה

בציבור החרדי כיום, בולטת במיוחד פעילות החסד והצדקה ללא תמורה. בין על ידי עמותות מסודרות ובין באופן פרטי. התמיכה מתבטאת בגמ"ח להלוואת כספים, עזרה רפואית, תמיכה כספית בנזקקים, ביטחון תזונתי ועוד.

• חזקו • חסדי נעמי • קופת העיר בני ברק • ועד הרבנים לענייני צדקה • עזרה למרפא • מתנת חיים • רפואה וישועה • עזר מציון • רפואה ושמחה • רפואה וישועה • יד שרה • יד אליעזר • בוני עולם • פרי חיים • בית לחם יהודה • אהל שרה • משען לחולה • מגן לחולה • A TIME • הגמ"ח המרכזי • מגן לחולה • ידידים - סיוע בדרכים • חסדי עמרם • עלה • שתילים • שלווה • כולל שומרי החומות

לרשימת עמותות חרדיות

עריכהארגונים תורניים

בקרב הציבור החרדי פועלים ארגונים רבים העורכים פעילות תורנית מגוונת.

זכרון רבינו חיים • איגוד בני הישיבות • ישיבה על קברו • לב לאחים • אבות ובנים • קול הלשון • דרשו • קול הדף • שיננא • ושננתם • ארגון שיעורי תורה • בנות בתיה • בינינו • וכתבתם • דר וסוחרת • יששכר באהליך • מאורות הדף היומי • פרדס שלמה • קול דודי • בצוותא • מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית • אש החסידות • מפעל הש"ס העולמי • Torah any time

לרשימת ארגונים תורניים

עריכהבתי דינים ובתי הוראה

מושב בית דין של רבי ניסים קרליץ

בית דין הוא המוסד השיפוטי היהודי, שבסמכותו לפסוק לפי ההלכה היהודית ולשפוט בין מתדיינים בדיני ממונות ואישות. בימי חז"ל שימש בית הדין כמוסד המנהלי הדתי העליון שדאג לכל הצרכים הדתיים והרוחניים בארץ, ותפקידו היה גם לאכוף את קיום ההלכות בחיי המעשה. כיום מהווים בתי הדין בעיקר מוסדות שיפוטיים, שבהם דנים דיני ממונות לפי ההלכה.

בד"צ של העדה החרדית • בית דין מחזיקי הדת • בית דין אגודת ישראל • בית דין צדק בני ברק • בית הדין דרכי תורה

לרשימת בתי דין

עריכהנושאי משרות ציבוריות (בעבר ובהווה)

טוען את הלשוניות...

לרשימת חברי המועצה החרדים

יהדות התורה (ג')

שלמה לורנץ • ישראל אייכלר • יעקב אשר • אליהו ברוכי • יצחק גולדקנופף • משה גפני • שמואל הלפרט • אברהם ורדיגר • אליהו חסיד • יעקב טסלר • אברהם לייזרזון • יעקב ליצמן • מנחם אליעזר מוזס • אורי מקלב • יהושע פולק • יצחק פינדרוס • מאיר פרוש • מנחם פרוש • אברהם רביץ • אברהם יוסף שפירא • יעקב כהן • משה רוט • יעקב טסלר

ש"ס

יצחק כהן (חבר הכנסת) • יאיר לוי • הרב משה מאיה • אברהם מיכאלי • רחמים מלול • מיכאל מלכיאלי • יעקב מרגי • משולם נהרי • אליהו סויסה • דני סיידה • הרב יוסף עזרן • רפאל פנחסי • יאיר פרץ • פנחס צברי • ליאור אדרי • דוד אזולאי • ינון אזולאי • אריאל אטיאס • משה ארבל • הרב מזור בהיינה • אוריאל בוסו • יואב בן צור • שמעון בן-שלמה • שלמה בניזרי • יצחק גאגולה • הרב אריה גמליאל • נסים דהן • שלמה דיין • אריה דרעי • יצחק וקנין • נסים זאב • עופר חוגי • יוסי טייב • דוד טל • רבי יעקב יוסף • אלי ישי • אמנון כהן

אחר

הרב יצחק חיים פרץ

לרשימת חברי כנסת חרדים

בני ברק

• משה אירנשטיין • ירחמיאל בויאר • יששכר פרנקנטהל • יעקב אשר • מרדכי קרליץ • אברהם רובינשטיין • חנוך זייברט

ירושלים

• אורי לופוליאנסקי

אלעד

• צביקה כהן • יצחק עידן • ישראל פרוש • יהודה בוטבול

בית שמש

• משה אבוטבול • שמואל גרינברג

ביתר עילית

• יהודה גרליץ • משה ליבוביץ • יצחק פינדרוס • מאיר רובינשטיין

מודיעין עילית

• יוסף שווינגר • יעקב גוטרמן

טלזסטון

• אברהם רוזנטל • יצחק רביץ

עמנואל

• אליהו גפני • שמואל זייבלד • עזרא גרשי

רכסים

• יצחק רייך • דן כהן • עזרא גרשי

צפת

• יוסי קקון

לרשימת ראשי ערים חרדיות

2

100%

#116611

#539AD6

עריכהפורטלים קרובים

פורטל התנ"ך	פורטל הלכה	שבת ומועדי ישראל	פורטל תולדות עם ישראל	פורטל עולם הישיבות	פורטל תנועת החסידות

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו למטה.

לרשימת הערכים הנצרכים המלאה

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים