פורטל:הציבור החרדי
עריכהפורטל הציבור החרדי
 היהדות החרדית או חרדים, הוא כינוי למגזר היהודי-אורתודוקסי השמרני, שאנשיו מקפידים לשמור על אורח חיים תורני שמרני ומתבדל, תוך הקפדה רבה על שמירת מצוות ומנהגים, לצד אפיונים קהילתיים ברורים. הכינוי "חרדי" נגזר מהמילה העברית חרדה המתפרשת כמסירות ודאגה. ומבוטאת בהקשר להקפדה רבה על שמירת המצוות, קיום ההלכה ודבקות בתורה. לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא מהפסוק ”שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ...” (ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק ה'). על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של המלה "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי". היהדות בבסיסה מחייבת אורח חיים קפדני הכולל קיום מצוות והלכות, אותו מקיים אורח החיים החרדי. בעבר מי שפרש מאורח חיים זה, התנתק מן היהדות לחלוטין. בעקבות רוחות האמנציפציה והמודרניזציה שהחלו לנשב באירופה בשלהי המאה ה-18 ושבעקבותיהן נולדו תנועות ההשכלה והרפורמה, שאיימו על הישרדותו של העם היהודי בכלל ועל שומרי המסורת בפרט, נולד הצורך להגדיר ולייחד את הדבקים בתורת השם כממשיכי המסורת העתיקה. תחילה הוגדרו שומרי מצוות אורתודוקסים, והמחדשים, ניאולוגים. עם השנים במאה ה-19 החל לשמש הביטוי "חרדים", ככינוי ליהודים והקהילות שהקפידו על אורח חיים לפי ההלכה. ישנן קהילות חרדיות אורתודוקסיות במגוון מדינות וערים. הריכוזים החרדיים העיקריים הם בארץ ישראל, בארצות הברית (בפרט באזור ניו יורק וניו ג'רזי), בבלגיה ובבריטניה. קהילות לא קטנות ישנן גם בצרפת, בקנדה, בבלגיה, ועוד. נכון ל-2022, מונה הציבור החרדי כ-1,285,000 איש, המהווים קרוב ל-14% מהאוכלוסייה היהודית בישראל - על פי הגדרה עצמית. עריכהערכים מומלצים
עריכהערך נבחר
השקפה (מקובל להגות בהגייה ליטאית: הַשְקָפֶה) היא משנה רעיונית ותפיסת עולם תורנית, הנובעת מאסופת רעיונות ותפיסות עולם דתיות. השקפה היא צורת הסתכלות כוללת, המתייחסת למציאות ההיסטורית הנוכחית והעתידית, כאשר מטרתה היא ליצור מסגרת רעיונית המאפשרת ליחיד או לקבוצה דתית להבין את העולם בו הם חיים ולחיות בו בצורה העולה בקנה אחד עם רצון ה'. השקפה כוללת בתוכה תחומים רבים. בכתבי גדולי הדורות ניתן למצוא תחת הכותרת "השקפה" את העיסוק באמונה, אקטואליה, חובת האדם בעולמו ועוד. לפעמים המונח השקפה משמש כשם כולל לכל תחומי היהדות שאינם הלכה או מוסר. כך ניתן למצוא את העיסוק בתנ"ך ארץ ישראל ונושאים מגוונים אחרים במסגרת ההשקפה. בספרות ההשקפה מוקדש נתח נרחב להבעת עמדה תורנית על מאורעות התקופה בעבר ובהווה. קשה להגדיר במדויק מחלוקת השקפתית, כיון שבדרך כלל מחלוקת השקפתית נוגעת גם בסוגיות הלכתיות שונות. ניתן להגדיר כי מחלוקת השקפתית היא מחלוקת ששורשיה אינם הוויכוח ההלכתי, אלא ויכוח רעיוני, וכן ויכוח בין שתי קבוצות השקפה שונות. במהלך ההיסטוריה היו מחלוקות השקפתיות רבות, ובמקרים רבים גרמה מחלוקת השקפתית לפילוג קהילתי ולהיווצרות קהילות חדשות. כך לדוגמה מחלוקת השקפתית בנושאי היחס לאתחלתא דגאולה והתחברות לרשעים גרמה לפילוג הציבור החרדי והציבור הדתי לאומי. מחלוקת השקפתית בצורת ההתייחסות לצדיק ולחלקים שונים בעבודת ה' גרמה לפילוג הציבור האשכנזי ולהיווצרות הציבור החסידי וכן לפילוגים שונים בין החסידויות השונות. ניתן למנות גם את שאלת היחס לתורה ועבודה מדינת ישראל שלוש השבועות הגיוס לצה"ל ועוד, כמחלוקות השקפתיות בעלות השלכות נרחבות. עריכהפרוייקט שיפור ערכים
עריכהתמונה נבחרת
עריכההידעת?
 בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו ב־1950 (ה'תש"י). כ־6000 בתי חב"ד פועלים בכ־1000 ערים השוכנות בכמאה מדינות בעולם. מטרת בית חב"ד, כפי שהוגדרה על ידי יוזם הרעיון, רבי מנחם מנדל שניאורסון "הרבי מלובביץ'", היא שיהיה "בית שמגדלים בו תורה, תפילה, וגמילות-חסדים", לסייע לכל יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, הן בענייני דת ורוחניות והן בצרכים שונים בגשמיות. את בית חב"ד מנהל ברמה הארגונית והפיננסית שליח חב"ד המקומי. פעמים רבות פועלים תחת בית חב"ד המקומי בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר ומדרשיות, חנויות תשמישי קדושה ומזון כשר, מרכזי הזנה, גני ילדים ועוד. ארגון הגג של בתי חב"ד בישראל הוא צעירי אגודת חב"ד. הארגון דואג לשליחת השלוחים למקומות חדשים, ובנוסף, מסייע לשלוחים בפעילות השוטפת. באופן פורמלי, הגוף העליון שתחתיו פועלים בתי חב"ד בארצות הברית ובשאר העולם הוא המרכז לענייני חינוך. |
.png)
בציבור החרדי כיום משמש המונח "רב" כתואר כבוד למורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינים ושאר נושאי משרה תורנית. מלבד זאת נהוג להוסיף תואר רב לכל חרדי נשוי.
על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא.
נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. בכינוי זה כונו כל היהודים השייכים לרבניים, (כבר לפני 700 שנה) בניגוד להולכים אחרי הקראים כפי שהסביר זאת הרשב"ץ בפירושו לפרקי אבות.
רבנים מוכרים
- הרב דוב לנדו
- הרב משה הלל הירש
- הרב משה שטרנבוך
- הרב יצחק יוסף
- הרב אשר דויטש
- רבי ישראל מאיר לאו
- הרב ברוך דב פוברסקי
- הרב דוד חי אבוחצירא
- הרב מרדכי גרוס
- הרב ראובן אלבז
- הרב דוד יוסף
- הרב בן ציון מוצפי
- הרב דב קוק
- הרב מאיר צבי ברגמן
- הרב משה שאול קליין
- הרב שלמה ידידיה זעפראני
- הרב זושא הורביץ
- הרב יצחק זילברשטיין
- הרב אברהם יצחק קוק
- הרב אביגדר נבנצל
- הרב שריאל רוזנברג
- הרב שאול אלתר
ישיבה היא מסגרת ללימוד תורה על כל תחומיה. הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי. הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית ללימוד ולביאור ההלכה בשיטת "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" - הכרעת ההלכה מהלימוד: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במהלך הלימוד, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. כל הישיבות שהתקיימו עד לתחילת המאה ה-19 היו שונות מדגם הישיבה המקובל בימינו. דגם זה נוצר עם הקמת ראשונת הישיבות והחשובה שבהן, ישיבת וולוז'ין, על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה. כיום בציבור החרדי הישיבה היא מסגרת המשך לתלמוד תורה והיא נהוגה בכל שכבות הציבור.
עריכהסופר נבחר
|
עולם ספרות החול החרדית בעידן המודרני החל את דרכו כבר באמצע המאה ה-18. בין חלוצי הספרות של תקופה זו ניתן למנות את הרב מאיר להמן, רב וסופר ספרות נוער מפורסם בשפה הגרמנית (כשלאחר מכן תורגמו ספריו אף ליידיש וללשון-הקודש).
הספרות החרדית נועדה למלא את הצורך הגובר בחברה החרדית ובנוער החרדי באפיקי בידור, מחשבה ותרבות חדשים, ועוזרת במניעת צריכת תוכן אחר אשר אינו מותאם לערכי החברה החרדית בפרט, וליהדות בכלל.
מכיוון שהסופר החרדי מוגבל באופן מובנה בתוכן כתיבתו ואינו יכול להתייחס בכתיבתו לנושאים מסוימים, כמו אלימות פיזית ומילולית, בוטות לשונית, ודעות העלולות לפגוע ברגשותיו של הקורא, כתיבתו מאופיינת באלמנטים רבים הנלקחים מהעולם היהודי והחרדי בלבד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בספרים המתארים את חיי החברה החילונית והגויית.
סופרים
• מנחם מנדל משי זהב • שמואל ארגמן • חיים ולדר • קובי לוי • משה גוטמן • שלום מאיר ולך • מרדכי גרליץ • נחמן גרשונוביץ • יעקב ב. פרידמן • אהרן סורסקי • יאיר וינשטוק • גדי פולק • נפתלי צבי גוטליב • מנחם מנדל גרליץ • הרב ארז משה דורון • רבי אליהו כי טוב • יהודה אריה לייב לוין • בנימין ליפקין • בצלאל לנדוי • רבי בנציון פירר • מאיר למברסקי • מרדכי חלמיש • נתן שטרנפלד (רבי מנדל) • נחמן סלצר • שמואל אורבך
סופרות
• חנה רגב • רוחמה שיין • פרל בניש • מנוחה בקרמן • ר. פרידמן • חני וינרוט • רותי קפלר • דבורי רנד • הניה שוורץ • נעמי צוובנר • לאה פריד • שרה קיסנר • חנה ובר • מיה קינן • חוה רוזנברג • רותי טננולד • אסתר טוקר • חיה הרצברג • ליבי קליין • שירי כהן • דבורה בנדיקט • רות רפפורט • אסתר קווין • יוכבד לוונשטיין • מנוחה פוקס • חסיה ברטלר • רחל פומרנץ • יעל רועי
יצירות בולטות
• מרגל להשכרה (סדרה) • ממלכה במבחן (סדרה) • ילדי שי • ילדים מספרים על עצמם • צוואה • משפחת שיקופיצקי • אלי וגולד קומיקס • א אידישע קאפ • 22 נדרים • מידע גורלי • הכל לאדון הכל • כה עשו חכמינו • קוראים לי צביקי גרין • ספריית מחניים • עשרים ואחד בבית אחד • קומיקסבא • בלתי הפיך (ספר)
קירוב רחוקים והחזרה בתשובה של יהודים לא דתיים הם דבר מקובל בציבור החרדי בישראל. תנועת החזרה בתשובה צברה תאוצה בשנות השמונים.
המצווה לקרב רחוקים נלמדת מהפסוק ”ואהבת את ה' אלקיך” - הגמרא במסכת יומא דורשת על כך ”שיהיה שם שמים מתאהב על ידך”.
ארגוני החזרה בתשובה
• ערכים • הידברות • לב לאחים • שופר • אחינו • שלום לעם • אל המעיין • יד לאחים • שלוחי חב"ד • הנני • יהודים למען יהדות • תולדות ישורון
ישיבות לחוזרים בתשובה
ישיבת אור שמח • אש התורה • ישיבת אש קודש • ישיבת דבר ירושלים • ישיבת אור החיים • ישיבת התפוצות • ישיבת כף החיים • מוסדות חוט של חסד • ישיבת נזר ישראל • ישיבת נתיבות עולם • ישיבת קריית מלאכי • ישיבת שובו בנים • ישיבת תפארת בחורים במכללה הרבנית של אמריקה • ישיבת תורת החיים
חוזרים בתשובה מוכרים
• הרב אורי זוהר • הרב עדין שטיינזלץ • הרב יצחק פנגר • הרב ליאור גלזר • קובי לוי • הלל צייטלין • הרב אמנון יצחק • הרב שלום ארוש
רוב מוחלט של הציבור החרדי ומיעוט בקרב הציבור הדתי אינו סומך על פיקוח הכשרות הממלכתי של רוב הרבנויות המקומית, ואוכל רק מזון שניתנה לו כשרות מטעם גופים פרטיים מסוימים ("בד"צים") שכשרותם נחשבת מהודרת יותר.
במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר מההכשר שמספקת הרבנות. גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג בד"ץ, על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל הבד"ץ של העדה החרדית.
בד"צ העדה החרדית • OK • בד"ץ בית יוסף • בד"ץ יורה דעה • בד"ץ מהדרין • בד"ץ מחזיקי הדת • בד"ץ שארית ישראל • בד"צ אגודת ישראל • הכשר הרב לנדא • הרבנות הראשית לרוסיה • התאחדות הרבנים • התאחדות קהילות החרדים • התאחדות קהילות החרדים בארץ הקודש • התאחדות קהלות החרדים • ועדת מהדרין תנובה • חוג חת"ם סופר • כשרות OU • כשרות למהדרין (הרב אפרתי) • משולש K • בד"ץ פעולת צדיק • בד"ץ קהילות • בד"ץ בני ציון
החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית בעם ישראל שהתעוררה בשנות ה'ת"ק. מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה. הגותה של החסידות, מתאפיינת בשאיפה ל"דבקות" בה', עבודת ה' בשמחה, אהבת ישראל והקישור אל הצדיק. בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות גם בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים. החסידים מאוגדים ב"חצרות" שבראש כל אחת מהן ניצב אדמו"ר, המקבל בדרך כלל את תוארו בירושה. במהלך הדורות נוצרו מאות חצרות עצמאיות, גדולות וקטנות, ולכל אחת מסורותיה ודגשיה. החסידים מחויבים להידבק באדמו"ר שבראש החצר שלהם ולציית לו. הוא נחשב לסמכות רוחנית שיש להיעזר בה כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא. ההשתייכות לחצר נשמרת בדרך כלל בתוך המשפחה במשך דורות, והחסיד נולד על פי רוב בחצר מסוימת וגדל על מורשתה.
שושלת מייסדי החסידות
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
מוזיקאים חרדים
זמרים
• אברהם פריד • מרדכי בן דוד • יעקב שוואקי • חיים ישראל • מוטי שטיינמץ • מידד טסה • איציק אשל • אהרן רזאל • נפתלי קמפה • יידל ורדיגר • אהרל'ה סמט • מוטי וייס • יוסף קרדונר • קובי ברומר • אוהד מושקוביץ • יונתן שיינפלד • מוטי גרינבוים • משה פלד • מנדי וייס • ארי היל • מיכאל שטרייכר • רולי דיקמן • ליפא שמעלצר • דודי קאליש • אלי הרצליך • שמחה פרידמן • יונתן רזאל • לוי פולקוביץ • אלי מרקוס • בני פרידמן • זאנוויל ויינברגר
מלחינים ומעבדים
• יוסי גרין • משה לאופר • יואלי דיקמן • חיים בנט • יובל סטופל • פינקי ובר • איצי וולדנר • משה גולדמן • בן ציון שנקר • מונה רוזנבלום • רובי בנט • יוסף משה כהנא • פינחס ביכלר
יצירות בולטות
• אוצרות יהודיים • יש אמונה • משיח משיח
אמנים וציירים
• גדי פולק • דוד ביכמן • מנחם תעיזי • דבורה בנדיקט • בת שבע הבלין • רות בייפוס • הנריק הכטקופף • יוני גרשטיין • מוטי הלר • בת שבע ראב"ד • אוריאל פלד • אברהם זמורה • שירי כהן • רחלי דויד
תרבות חרדית
עיתונים וכלי תקשורת חרדיים, נועדו ליצור תחליף נקי ומסונן לציבור החרדי, הנמנע משימוש במדיה ומקריאת תוכן חילוני. התקשורת החרדית מתייחדת בשימוש בפשקווילים, כרוזים על גבי רכבים, קוי נייעס ועתונים חרדיים. בנוסף קיימים גם אתרי חדשות ורדיו חרדיים.
עיתונים
• משפחה • הדרך • יום ליום • בקהילה • יתד נאמן • המודיע • המבשר • הפלס • שחרית • המחנה החרדי • קהלא קדישא • כפר חב"ד • מרווה לצמא • שעה טובה • זרקור
רדיו
• קול חי • קול ברמה • קול פליי • קול חי מיוזיק
אתרי חדשות
• כיכר השבת • בחדרי חרדים • חדשות JDN • המחדש • חרדים10
קווי נייעס
עיתונאים חרדים בולטים
• יעקב ריבלין • אריה ארליך • שלמה קוק • אליעזר שולמן • מתי טוכפלד • יצחק רוט • ישראל יוסקוביץ • שמעון ברייטקופף • יצחק נחשוני • קובי אריאלי • יעקב אייכלר • משה ויסברג • אבי בלום • אבי רבינא • דוד דמן • ישראל גרובייס • משה גרילק • יעקב ב. פרידמן
ראו גם
• ועדת הרבנים לענייני תקשורת • סלולרי כשר • נזקי הטכנולוגיה • אינטרנט מסונן • אאוטנט • ימות המשיח פתרונות תקשורת • הדרן • זמן (מגזין) • נטפרי
בציבור החרדי כיום, בולטת במיוחד פעילות החסד והצדקה ללא תמורה. בין על ידי עמותות מסודרות ובין באופן פרטי. התמיכה מתבטאת בגמ"ח להלוואת כספים, עזרה רפואית, תמיכה כספית בנזקקים, ביטחון תזונתי ועוד.
• חזקו • חסדי נעמי • קופת העיר בני ברק • ועד הרבנים לענייני צדקה • עזרה למרפא • מתנת חיים • רפואה וישועה • עזר מציון • רפואה ושמחה • רפואה וישועה • יד שרה • יד אליעזר • בוני עולם • פרי חיים • בית לחם יהודה • אהל שרה • משען לחולה • מגן לחולה • A TIME • הגמ"ח המרכזי • מגן לחולה • ידידים - סיוע בדרכים • חסדי עמרם • עלה • שתילים • שלווה • כולל שומרי החומות
בית דין הוא המוסד השיפוטי היהודי, שבסמכותו לפסוק לפי ההלכה היהודית ולשפוט בין מתדיינים בדיני ממונות ואישות. בימי חז"ל שימש בית הדין כמוסד המנהלי הדתי העליון שדאג לכל הצרכים הדתיים והרוחניים בארץ, ותפקידו היה גם לאכוף את קיום ההלכות בחיי המעשה. כיום מהווים בתי הדין בעיקר מוסדות שיפוטיים, שבהם דנים דיני ממונות לפי ההלכה.
בד"צ של העדה החרדית • בית דין מחזיקי הדת • בית דין אגודת ישראל • בית דין צדק בני ברק • בית הדין דרכי תורה
יהדות התורה (ג')
ישראל אייכלר • יעקב אשר • אליהו ברוכי • יצחק גולדקנופף • משה גפני • שמואל הלפרט • אברהם ורדיגר • אליהו חסיד • יעקב טסלר • אברהם לייזרזון • יעקב ליצמן • מנחם אליעזר מוזס • אורי מקלב • יהושע פולק • יצחק פינדרוס • מאיר פרוש • מנחם פרוש • אברהם רביץ • אברהם יוסף שפירא • יעקב כהן • משה רוט
ש"ס
יצחק כהן (חבר הכנסת) • יאיר לוי • הרב משה מאיה • אברהם מיכאלי • רחמים מלול • מיכאל מלכיאלי • יעקב מרגי • משולם נהרי • אליהו סויסה • דני סיידה • הרב יוסף עזרן • רפאל פנחסי • יאיר פרץ • פנחס צברי • ליאור אדרי • דוד אזולאי • ינון אזולאי • אריאל אטיאס • משה ארבל • הרב מזור בהיינה • אוריאל בוסו • יואב בן צור • שמעון בן-שלמה • שלמה בניזרי • יצחק גאגולה • הרב אריה גמליאל • נסים דהן • שלמה דיין • אריה דרעי • יצחק וקנין • נסים זאב • עופר חוגי • יוסי טייב • דוד טל • רבי יעקב יוסף • אלי ישי • אמנון כהן
אחר
בני ברק
• יששכר פרנקנטהל • אברהם רובינשטין • יעקב אשר • מרדכי קרליץ
ירושלים
אלעד
• צביקה כהן • ישראל פרוש • צוריאל קריספל • יצחק עידן • יהודה בוטבול
בית שמש
ביתר עילית
• יהודה גרליץ • משה ליבוביץ • יצחק פינדרוס • מאיר רובינשטיין
מודיעין עילית
טלזסטון
עמנואל
רחובות
רכסים
|
|
|
|
|
|
| פורטל התנ"ך | פורטל הלכה | שבת ומועדי ישראל | פורטל תולדות עם ישראל | פורטל עולם הישיבות | פורטל תנועת החסידות |
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו למטה.
| רשימת טיוטות ערכים על העולם החרדי | |
|---|---|
|
| רשימת הערכים הדרושים בתחום הציבור החרדי | |
|---|---|
|
| רשימת הערכים דורשי השיפור בתחום הציבור החרדי | |
|---|---|
|
