חסידות דינוב
חסידות דינוב הייתה חסידות גליציאנית. מקים החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, ה"בני יששכר". השושלת המרכזית נכחדה בשואה, אך משושלת זו הסתעפו חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום. כנהוג בחסידויות גליציה והונגריה, האדמו"רים שימשו בדרך כלל גם ברבנות העיר. כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה.
כמו כן, בחסידות צאנז קלויזנבורג נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, בחסידויות בית תולדות אהרן נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי אהרן ראטה, היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן בחסידות סטוטשין נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.
תולדות החסידות
- רבי צבי אלימלך שפירא, נולד לרבי פסח בשנת תקמ"ג. אמו הייתה אחיינית של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי. על פי הוראת רבי אלימלך מליז'נסק נקרא בשמו (אלימלך). היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב. כיהן ברבנות בעשר עיירות (רובן ברחבי גליציה) כשבכל מקום אליו הגיע היה מעמיד דיינים ומסדיר את ענייניה הרוחניים של העיירה. בשנת תקנ"ט בגיל 16 כיהן כבר כדיין בדינוב תחת בית דינו של רבי יהושע רבה של דינוב. בשנת ה'תק"ע החל לשמש בריבטיטש (פולנית:Rybotycze) ואחר עבר לסטריז'וב, לנצוט, קולומיאה, הולשיץ, בערטש, דז'ילבריץ(אנ'), דובצק ובשנת תקפ"ה במונקאץ'. לאחר מכן חזר לדינוב לכהן ברבנות. חיבר ספרים רבים ביניהם: "בני יששכר" "אגרא דפרקא", "דרך פיקודיך" ו"אגרא דכלה". נפטר בי"ח בטבת תר"א.
- רבי דוד שפירא (תקס"ד - י"ט באדר תרל"ד) בנו של רבי צבי אלימלך, מילא את מקומו. היה תלמידם של רבי ישראל מרוז'ין, רבי שלום מבעלז ורבי שמעון מירוסלב. בשנות האדמו"רות נסע גם לרבי חיים מצאנז. חיבר ספר "צמח דוד". חתנו רבי יהודה רוקח כיהן כאדמו"ר בדינוב. חתנים נוספים היו: רבי טוביה ממיידאן, רבי מנחם מנדל מרופשיץ ורבי אלתר משה חיים בן רבי יעקב יוסף מגלגוב.
- רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא בנו של רבי דוד מילא את מקומו. נולד בערך בשנת תקצ"ח. היה חתנו ותלמידו של דודו רבי אלעזר מלנצהוט. כמו כן נסע לרבי חיים מצאנז. חסידיו נמנו באלפים. התפלל בצעקות ובהתלהבות. חיבר ספר בשם "הנותן אמרי שפר" על התורה ועל המועדים, שני חלקים (פרמישלא תרמ"ח-תר"נ). הוא היה אדם חלוש וחולה ונפטר בגיל 47 בד' בסיוון תרמ"ה. הותיר שתי בנות, חנה מינדל אשת בן דודה רבי יוסף שפירא, ונחמה טילא אשת בן דודה רבי נחמיה מסאסוב-סטריזוב.
- רבי יוסף שפירא, חתנו של רבי ישעיה מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"כ. נפטר בי"ז באדר א' תרצ"ב. מחתניו היו רבי חיים בעריש מברדיוב ארצות הברית, רבי דוד משה הלברשטאם מדינוב ורבי אלעזר רוקח בן רבי בער מלובאטשוב.
- רבי דוד שפירא בנו של רבי יוסף מילא את מקומו, נולד בשנת תרל"ז, היה חתנו של רבי מאיר יהודה שפירא מבוקווסק, נפטר בכ"ו בתשרי ה'תרצ"ד.
החסידות כיום
כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה:
- הרב יקותיאל יהודה רובין המכהן במונסי, צאצא לשושלת דרך אדמו"רי גלגוב.
- הרב יצחק יעקב רבינוביץ המכהן בברוקלין, צאצא לשושלת דרך אדמו"רי מונקאטש.
- הרב מאיר לייפר משושלת טמשוואר, המכהן בביתר עילית, צאצא לרבי צבי אלימלך ה"בני יששכר", דרך בנו רבי שמואל מפרמישלא, שלא כיהן באדמו"רות.
- הרב פסח שטרן מנתניה, צאצא דרך אדמו"רי דינוב משושלת בעלז.
בנים נוספים של רבי דוד הראשון מדינוב היו רבי צבי אלימלך אבי חסידות בלאז'וב ורבי מאיר יהודה מבוקווסק.
בלאז'וב
רבי צבי אלימלך נולד בשנת תר"א, היה תלמידם של רבי שלום מבעלז, ורבי חיים מצאנז, נשא את שרה בת רבי משה הורוויץ מרוזבדוב, אכל קעסט אצל רבי חיים מצאנז ונמנה עם חבורת תלמידים מובחרים שלמדו עמו ואף קיבל ממנו היתר הוראה[דרוש מקור]. לאחר מכן שימש כרב בעיר ריבטיטש בה כיהן גם סבו כרב, עם פטירת אביו בי"ט באדר ה'תרל"ד החל לנהוג באדמו"רות, וכתשע שנים לאחר מכן בשנת ה'תרמ"ג נתמנה לרב בעיר בלאז'וב וייסד בה את חצרו.
בעת מלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט בירת הונגריה, ולאחר סיום המלחמה חזר לגליציה, בשנת ה'תרפ"ג התיישב בעיר ריישא, שם נפטר בה' בניסן תרפ"ד, תלמידו המפורסם ביותר הוא רבי אהרן ראטה.
ילדיו היו, רבי יהושע שפירא רב בריבטיטש וממלא מקום אביו באדמו"רות בלאז'וב, אלטע מלכה אשת רבי ברכיה טייטלבוים בן רבי משה יוסף טייטלבוים מאויהל, רבי יוסף שפירא נשא את חיה מינדל בת רבי מאיר משולם שפירא.
בוקווסק
רבי מאיר יהודה נולד בשנת תר"ו. היה חתנו של רבי יוסף אלתר מרדוביץ ובזיווג שני נשא את מרים בתו של רבי ישראל מקרמניץ (גיסו של חותנו הראשון). לאחר פטירת דודו הרב משה שיינפלד נקרא למלא את מקומו בדז'ילברץ. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות בוקווסק. חיבר ספר בשם "אור למאיר" וכן הודפס ממנו (בשנת תשנ"ה) "ילקוט אמרי דוד". נפטר בי"ט בתשרי תרס"ט. חתניו היו אחיינו הרב חיים זיידא מרדוביץ, רבי אלעזר מגרודז'יסק, אחיינו רבי דוד שפירא מסאנוק והרב פנחס יוסף קנר רבה של זגורש.
בנו רבי דוד מילא את מקומו. נולד בה' בשבט תרל"ז[1]. נשא את בינה בתו של רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב ובזיווג שני את שרה בתו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה. לאחר המלחמה חזר לפולין והתיישב בסאנוק והיה ידידו של רבי מאיר שפירא, על אף חילוקי הדעות ביניהם לגבי אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בשבט תרפ"ד.
בנו רבי אלתר ראובן מילא את מקומו. נולד בא' בתמוז תרס"ה. היה חתנו של דודו הרב פנחס יוסף קנר. מילא בסאנוק את מקום אביו בגיל 19. בזמנו גדלה החסידות. נרצח בי"ח באייר (י"ט?) תש"ב בסמבור.
לנצהוט
בנו השני של רבי צבי אלימלך היה רבי אלעזר מלנצוט. נולד בשנת תקס"ח בריבטיטש. נישא לטויבא חוה בתו של רבי יהושע השיל הולס מדוקלה. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש מזידיטשוב. בשנת תקפ"ט נקרא לכהן ברבנות ריבטיטש. בשנת תקצ"ח הגיע לסטריז'וב. לאחר פטירת אביו החל לנהוג באדמו"רות. בשנת תרי"ז התמנה לרבה של לנצוט בה נפטר בי"ב באלול תרכ"ה. חיבר ספר בשם "דברי בינה". בניו היו רבי שלמה, אבי חסידות מונקאטש, רבי מנחם מנדל (בערך תקצ"ח - בערך תרע"ב) ורבי שמחה (בערך ת"ר - תרע"ב, חתן רבי ישראל לייב מוואהרמן) ממלאי מקומו בלנצוט[2]. ורבי צבי אלימלך שהחל לכהן אחרי פטירת אביו בבירטש (אחת מערי כהונתו של סבו רבי צבי אלימלך).
בנו של רבי מנדל מלנצהוט, רבי שמואל, (תרכ"ב- י"ז בשבט תרצ"ז בערך) היה חתנו של רבי יעקב יוסף מגלגוב, משנת תרמ"ה כיהן בגלגוב ומשנת תרס"ד בראדום. חתניו היו הרב מנחם מנדל קלינגברג (שושלת קומרנה), רבי יוסף דוד משאץ רדוביץ, רבי יחזקאל שרגא מגורליץ ארצות הברית ורבי יקותיאל יהודה מצאנז-שינאווא.
בניו של רבי שמחה, רבי אלעזר (תרכ"ה - י"ח בתמוז תרצ"ז, חתן רבי בנימין וולף מאוזריאן) ורבי צבי אלימלך (חתן רבי יצחק מטיסמניץ) מילאו את מקומו בלנצהוט. מחתניו של רבי שמחה היה רבי שמעון מירוסלב. בנו של רבי צבי אלימלך, רבי יצחק קטן-שפירא (תר"ע - י"א באייר תרנ"ט) כיהן כאדמו"ר מטיסמניץ בבורו פארק. היה חתנו של רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.
בירטש
רבי צבי אלימלך (תר"א-כ' באדר תרס"ד) בנו של רבי אלעזר מלנצהוט, נישא לפריידא בתו של רבי יהודה ממעליץ ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לבתו של רבי יהושע אלעזר חודורוב (חתן רבי חיים הגר מקוסוב).
בניו של רבי צבי אלימלך מבירטש היו רבי יוסף חתנו וממלא מקומו של רבי ישעיה נפתל הירץ מדינוב ורבי מרדכי ממלא מקום אביו. רבי מרדכי (תר"ל - ג' בסיוון תש"ד) היה חתנו של רבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה מפורסם בצדקותו ובגדלותו בתורה. נרצח בשואה.
בנו של רבי מרדכי, רבי אלעזר (תרמ"ט - כ"ד באייר תשל"ג) כיהן ברבנות קיוויאשד (כיום בסלובקיה). היה חתנו של קרובו רבי חיים זיידא הגר בנו של רבי משה הגר מרדוביץ ובזיווג שני של הרב יוסף אייכנשטיין מטרנופול (בנו של רבי אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין מזידיטשוב). ניצל מהשואה בנס והיגר לניו יורק שם הקים בית מדרש וישיבה וכיהן בשם אדמו"ר ממקיוויאשד. חתנו רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין (בן רבי אהרן מאיר משושלת זידיטשוב. נפטר א' באדר תשס"ד[3]) כיהן כרב בית הכנסת קיוושאד בפורסט הילס שברובע קווינס, ניו יורק וחתנו רבי משה הלברשטאם (משושלת קשאנוב-צאנז) כיהן כאדמו"ר מקיווישאד בוויליאמסבורג[4].
בניו של רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין הם רבי אהרן מאיר (חתן רבי אברהם דוד הורביץ) המכהן כאדמו"ר מקיוויאשד ורב בית מדרש "זיכרון אלעזר" במונסי, רבי יוסף מרדכי המכהן כרב בבורו פארק, ורבי לייבוש המכהן כאב״ד בערטש במונסי. חתניו של רי״א אייכנשטיין הם הרב שלמה מייזליש (נכד הרב מסארוואש) - מכהן כרב שכונת טוטנהם בלונדון ורב דקהל חברה ש״ס. והרב יוסף וינברג - רב בבורו פארק.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 147-150.
הערות שוליים
- ^ אלפסי-תרל"ח.
- ^ הייתה מחלוקת בין בני העיר את מי לקחת.
- ^ תולדותיו באתר קברים.
- ^ מאמר על פטירתו של רבי אלעזר בקובץ "המאור", אתר היברו בוקס. תולדותיו בפורום "אידישע וועלט פארומס".
