מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, בהקבלה ובהשפעה ההדדית בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין הפילוסופיה הכללית.
המונח מחשבת ישראל נטבע על ידי פרופ' אליעזר שביד שיזם שינוי רעיוני ומקצועי מקיף, שבמסגרתו אוחדו באוניברסיטה העברית "החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה" ו"החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. ביסוד שינוי זה עמדה ההכרה בצורך לחקור במכלול המחשבה היהודית מן המקרא ועד ימינו, בבחינת רצף (לעיתים שבור) אחד. הכרה זו מומשה רק בחלקה ומחשבת המקרא מעולם לא נכללה רשמית בתחומי עיסוקו של חוג זה. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.
הישיבה התיכונית מדרשית נעם הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי תוכנית לימודים שיצר הרב שאול ישראלי.[1] היום, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות תחום זה, ומשרד החינוך מכיר בו כמקצוע שאפשר להיבחן בו לתעודת בגרות כחלופה לספרות.
בישיבות הגבוהות בזרם הציוני דתי מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון הכוזרי וחובות הלבבות, לימוד ספרי המהר"ל וכתבי הרב קוק. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי הרב קוק כשהקים את ישיבת מרכז הרב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ענבר גלילי-שכטר, ענבר, הרמנויטיקה בהוראה: חקר מקרים בהוראת מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2009.
- אריה סטריקובסקי (עורך), מקראה במחשבת ישראל בעת החדשה, ירושלים: המכון התורני לעידוד יוזמות ויצירות מקוריות, תשנ"ז-1997.
- זאב גריס, בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות, בתוך: דרך הרוח, ספר היובל לאליעזר שביד. (עורך: יהוידע עמיר), א, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון מנדל למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית; מכון ון ליר, תשס"ה, עמ' 259-271.
- אבינועם רוזנק, הגיונות במחשבת ישראל: בעקבות שיעוריו של אביעזר רביצקי, זלמן שזר, ירושלים תשע"ה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כמבואר בספרו: פרקים במחשבת ישראל - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות
