קיבוץ גלויות
קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת כלל היהודים מרחבי העולם לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה. בחז"ל משמש המושג בדרך כלל לתהליך סיום הגלות כחלק מחזון אחרית הימים.
קיבוץ גליות כבר נזכר בתנ"ך, כשמשה רבינו מבשר לבני ישראל לפני מותו, בטרם הכניסה לארץ ישראל, שעם ישראל יחטא בארץ מולדתו ויגלה ממנה, אך הם ישובו למולדתם ואפילו יהיה להם יותר טוב מאשר לאבותיהם.
הנביאים ישעיהו ויחזקאל מבטיחים לעם הגולה לבבל בכך שיהיה קיבוץ גלויות לארץ ישראל. השאיפה לשוב עם ישראל על ידי קיבוץ הגלויות נשמרה ברציפות מאז חורבן הבית השני. הרמב"ם כותב כי קיבוץ הגלויות יעשה על ידי המשיח.
בתנ"ך
הבטחת משה
בסוף ספר דברים, כאשר משה עומד להפרד מעם ישראל לפני הכניסה לארץ ישראל הוא מתנבא על גורל העם. גורלו לא יהיה טוב, יבואו עליו הקללות והוא ייצא לגלות אך בהמשך הוא יישוב לארצו ואז יהיה מצבו טוב כמו שהיה בעבר. וכך אומר משה:
וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.
— פרק ל',א'-ו'
משה מדגיש בתהליך קיבוץ הגלויות את הדברים הבאים:
- תנאי לכל וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ.
- גם הגולים בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם ישובו.
- לאחר קיבוץ הגלויות המצב ישתפר: וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ
הבטחות הנביאים
הבטחות הנביאים אשר ניבאו בתקופת הבית הראשון עודדו את יושבי גלות בבל בחזרתם על דברי משה.
ישעיהו הנביא בפרק י"א אומר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. (פסוקים י"א-י"ב)
ירמיהו הנביא בפרק כ"ט אומר: "וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.(פסוק י"ד)
ויחזקאל הנביא שחי כבר בגלות בבל בפרק כ' אומר: "בְּרֵיחַ נִיחֹחַ, אֶרְצֶה אֶתְכֶם, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם." (פסוק מ"א)
בחז"ל ובראשונים
בספר הזוהר
בזוהר, מופיע הרעיון של קיבוץ גלויות, עם קביעת הזמן של סדר הגאולה: בניית המקדש, קיבוץ גלויות ולאחר ארבעים שנה תחיית המתים:
תנן ארבע רוחות העולם מנשבן, ועתיד קודשא בריך הוא להתעורר רוח אחד לקיים הגוף, שיהא כלול מד' רוחות... ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואין בין העולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר, ואריכות ימים, אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא, אמר ליה לא, דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות, קבוץ גליות קודם לתחיית המתים, ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם... תנן ארבעים שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים... אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא, מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל, ואשרי הנמלט מהם.
— מדרש הנעלם, פרשת תולדות, חלק א, דף קלט, א
ברכת קיבוץ גלויות
ערך מורחב – ברכת קיבוץ גלויות
חז"ל חברו ברכה מיוחדת "ברכת קיבוץ גלויות" בתפילת שמונה עשרה. הברכה היא אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין הבקשות הנוגעות לצרכי הכלל ולהשבת קיומה של האומה היהודית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).
בזהותו של מקבץ הגלות, וזמנה
הרמב"ם כותב בהלכות מלכים, כי תהליך זה של קיבוץ הגלויות יעשה על ידי מלך המשיח:
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם - מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל נביאים....
— משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה א'
הציונות הדתית מצביעה על השיבה לארץ בזמננו כ"קיבוץ גלויות" המסמל את אתחלתא דגאולה, דבר המעניק לתקופה יחס אחר מקודמותיה. הרצי"ה היה נוהג לצטט את דברי ה"ישועות מלכו" ביחס לעליה לארץ (יו"ד ס"ו):"”ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים”."
היהדות החרדית ברובה נזהרת מתסיסה משיחית טרם זמנה, ובפרט מתנגדת לייחוס מעמד משיחי לתנועת הציונות. את קיבוץ הגלויות היא רואה כחלק מהגאולה השלמה שתתבצע, כדברי הרמב"ם, על ידי המשיח. לפי משנתו של רבי יואל טייטלבוים שליטת מדינת ישראל בשטחי ארץ ישראל היא מכח הסטרא אחרא[1], ולכן אין בזה אתחלתא דגאולה אלא עומק נוסף בגלות.
קישורים חיצוניים
- חיה רגב - ד"ר אביגיל אורן, עלייה וקליטה- קיבוץ גלויות, אתר "מט"ח" -המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- גאולה בידי אדם – על קיבוץ הגלויות והתחדשות ההלכה, באתר "ארץ העברים"
הערות שוליים
- ^ על הגאולה ועל התמורה, סימן פו עמ' קלז.
37372624קיבוץ גלויות