משכן שילה
משכן שילֹה (או מקדש שילה[1]) הוא מקום להשראת השכינה ולעבודת ה' (בעיקר בהקרבת קרבנות) ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך. המשכן נזכר במקרא, בספר יהושע, בספר שופטים ובספר שמואל, ומספר אזכורים שלו מופיעים גם בספרים מאוחרים יותר. עקב חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר, משוער כי האתר שימש כמקום פולחן החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לחורבן שילה באמצע תקופת הברזל, אם כן, משכן שילה שכן באתר שנלוותה לו מסורת פולחן עתיקה עוד מהתקופה הכנענית בארץ ישראל, טרם החלה ההתיישבות הישראלית באתר.
לפי המסורת משכן שילה עמד בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס).
תיאורו במקרא
האתר מתואר במקרא בספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל, כמו כן מופיע שילה בהקשר של אופן אכילת הקרבנות במסכת מגילה ואין בידינו תיאורים מקבילים ממקורות חיצוניים.
שמו
הכינוי הנפוץ "משכן שילה", מופיע בתנ"ך רק בספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק ס', שם הוא מוזכר על מנת להנגיד את ארעיותו של משכן שילה שחרב מול המקדש בירושלים. בספר שמואל הוא מוזכר כבית ה'[2] או כהיכל ה'[3] ובספר שופטים כבית האלהים[4] בספר ירמיהו הוא מוזכר כ"מקומי אשר בשילו, אשר שיכנתי שמי שם"[5].
הקמתו
ארבע עשרה שנים לאחר כניסת שבטי ישראל לארץ ישראל לאחר כיבוש רוב הארץ, שבמהלכן נדד ארון הברית מחזית לחזית עם אנשי הצבא מתוך תקוה שה' יעזור לבני ישראל לנצח במלחמה, התאסף כל העם בעיר שילה שבנחלת אפרים במטרה לבנות משכן קבע לארון הברית (יהושע יח 1), ולייחד מקום לעבודת הקרבנות[6]. המבנה שהוקם היה בית אבנים מחופה ביריעות, ובתוכו הונחו ארון ברית ה' וכלי המקדש. כדי לקדש את המשכן הרכיב יהושע מחדש את הסנהדרין שכלל שבעים זקנים, וזאת על מנת לעמוד בכלל ההלכתי הדורש נוכחות סנהדרין במעמד קידוש מקום להשראת השכינה.
באותו מעמד הושלמה גם חלוקת הארץ באמצעות הטלת גורל על פי ה' באמצעות אלעזר הכהן ויהושע בן נון, בגורל זו זכו הכהנים ושאר בני לוי ב48 ערים ומגרשיהן. כמו כן, השבטים שעדיין לא קיבלו את חלקם בארץ זכו לנחלה באותו מעמד.
קדושתו
קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים ולפיכך הייתה זהות גם בכל ההלכות שנהגו בהם. לבד מהלכת מקום אכילת קדשים קלים שבירושלים הותרה אכילתם רק בין החומות, ובמשכן שילה הותרה אכילתם בכל מקום שממנו ניתן היה לראות את המשכן ואפילו אם היה מיקומו מרוחק מאוד מהעיר.
בזמן משכן שילה היו אסורים ישראל להקריב קרבנות בכל מקום אחר לבד מן המזבח שבמשכן. המשנה במסכת מגילה מדגישה את ההבדל בין משכן שילה לבית המקדש בירושלים בכך שלאחר חורבן שילה הותרה הקרבת קרבנות לאו דווקא במזבח המשכן, ואילו לאחר חורבן ירושלים לא הותרה הקרבה פרטית.
זמן היות המשכן בשילה קרוי בפי הנביאים 'זמן מנוחה', לאמור זמן מנוחה מן המלחמות אולם עדיין לא 'זמן נחלה' דהיינו בניית בית המקדש במיקומו הקבוע, המסמל את גמר התהוות שבטי ישראל לעם ישראל.
החורבן
בשלהי תקופת משכן שילה בעת זקנת עלי הכהן שלטו בניו חפני ופנחס בבית ה'. הכתוב מתארם כ"בני בליעל – אשר לא ידעו את ה'". מעשיהם הרעים עוררו את כעסו של ה' שבנבואה יוצאת דופן בחריפותה הודיע לעלי באמצעות שמואל הנביא שהיה אז נער הגדל בבית ה', ואביו אלקנה, כי חורבן ממשמש לבוא. ואכן בהתפרצות הבאה של גל האלימות שהתקיים במחזוריות עם הפלשתים השכנים, לאחר שנחלו ישראל תבוסה בקרב הראשון, יצאו חפני ופנחס עם ארון הברית לקרב השני באפק, בחדשם בכך את המנהג הקדום שהיה נהוג בראשית התיישבות העם בארץ. דבר שלא הועיל. חפני ופנחס מתו, וארון ברית ה' נלקח בשבי הפלשתים. בשמוע עלי את הבשורה, נפל מכיסאו, שַׁבַר את מפרקתו ומת.
כנראה בעקבות מלחמה זו, עקב איבוד עלי ובניו ששמשו במשכן, והגלית ארון הברית - משכן שילה חרב.
לאחר החורבן
התלמוד[7] דורש את הביטוי המקראי "תאנת שילה"[8], שמקום המשכן היה נקרא כך, משום שכל העובר שם היה נאנח על החורבן.
לאחר החורבן חודש היתר הקרבת קורבנות בבמות, ועד הקמת בית המקדש בירושלים בימי שלמה המלך היה מותר לכל אדם להקריב קורבנות נדבה בכל מקום שרצה[9].
בספר ירמיהו, בפרק כ"ו פסוק ט', מופיע המשכן בשילה כסמל לחורבן.
כיום יש בתל שילה מרכז מבקרים ובו דגם מוקטן של המשכן.
ממצאים ארכאולוגיים
חוקרים בימינו מציעים שלוש אפשרויות לזיהוי מקום המשכן בשילה.
ישראל פינקלשטיין סבור שיש לאתר את המשכן בפסגת תל שילה. זאת בדומה למקדשים כנעניים באתרים אחרים שהיו ממוקמים במקום הגבוה ביישוב. בנוסף, המשלחת שחפרה בשילה בראשותו בראשית שנות ה-80 חשפה במערב התל חומה כנענית ושני מגדלים. המרחק בין שני המגדלים הוא כ-25 מטרים, הרומזים ל-50 אמה, רוחב המשכן. על כן סבר פינקלשטיין שאותה חומה מהווה, אולי, הקיר המערבי של המשכן שעמד בשילה.
בנוסף לכך על הגבעות הצופות למקום המשכן המשוער נמצאו שברי חרסים רבים, אך רק מהגבעות מהן ניתן לראות את המקום, בגבעות מהן לא ניתן לראות את מקום המשכן לא נמצאו כלל חרסים[דרוש מקור]. ממצאים אלו תואמים את ההלכה שניתן לאכול קודשים קלים מכל מקום בו ניתן לראות את המשכן.
השערה נוספת של פרופ' פינקלשטיין היא שהמקדש הקדום בשילה שימש תחילה כמרכז פולחני של אל, ראש הפנתיאון הכנעני, ננטש ומאוחר יותר אומץ מחדש כמקדש של ה'. השערה זו נתמכת גם במיקומו של התל - מצפון לבית-אל, ממזרח לפדו-אל וממערב לפצ-אל; ונרמז בתנך (למשל בירמיהו ז' יב).
ראו גם
לקריאה נוספת
- הארכאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1986.
- ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון, דניאל אלדר ויוסף ירושלמי, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, תשס"ט 2009
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: משכן שילה |
- אתר האינטרנט הרשמי של "שילה הקדומה"
- תל שילה באתר עידן התנ"ך
- משכן שילה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יהודה איזנברג, משכן שילה, באתר "דעת"
- מנשה יוסף מילר, מצוות עלייה למשכן שילה, באתר "דעת"
- רשימת מאמרים על משכן שילה באתר רמב"י
- ישראל פינקלשטיין, שילה - מרכז מקודש לשבטי ישראל, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- דן חנסוב, נחל עדניך - משכן שילה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ כך מנסח הרמב"ם בפירוש המשנה, מסכת זבחים פרק יד, ז (מהדורת מוסד הרב קוק, תורגם מערבית ע״י הרב יוסף קאפח). בהלכה הקודמת מבאר הרמב"ם כי שילה נקראת בית במקרא (ספר שמואל א', פרק א', פסוק כ"ד) וכן נקראת בשם משכן (ספר תהלים, פרק ע"ח, פסוק ס').
- ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק ז'.
- ^ ספר שמואל א', פרק ג', פסוק ג', לא ברור בפסוק מה בדיוק הכוונה במילים היכל ה'
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק ל"א.
- ^ ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק י"ב.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח עמוד ב'
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ו'
- ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י"ד, משנה ז'
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
|---|---|---|
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון • הבמות | 
|
| בתי מקדש | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני - מקדש הורדוס • בית המקדש השלישי | |
| מקדשים חיצוניים | מקדשי ממלכת ישראל: תל דן ובית אל • מקדש חוניו • מקדש יב | |
| אחרים | מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש של יוליאנוס | |
38165439משכן שילה