אמרכל
אֲמַרְכָּל (או אֲמַרְכֹּל) הוא כינוי בלשון חז"ל לאדם הממונה על צורכי בית המקדש[1]. בעברית החדשה משמש הכינוי גם לבעל תפקיד ציבורי בכיר.
הסברים לשם
לשם אמרכל ניתנו מספר הסברים.
הסבר אחד הוא שהמילה היא שילוב של המילים "אמר ו"כל", כפי שכותב רש"י: "אמרכלים - אמר כולו, על פיו נחתך כל צורך הקדש".[2]
הסבר שני הוא שהמילה היא שילוב של "מר" ו"כל"[3], כלומר אדון על הכל (עושה הכל דרך הוראות). ואכן, בתלמוד הירושלמי נקרא האמרכל "מרכל"[4], זאת על פי דרכה של העברית בתלמוד הירושלמי להשמיט את האות א' מראש מילים מסוימות, כגון "פרסמון" במקום "אפרסמון".
הסבר שלישי למקור השם הוא מהשורש "אמר" במשמעות של גובה וגדולה.[5]
בספר 'ערוך השלם' נכתב שמקור המילה הוא מהשפה הפרסית, שמשמעותה - מחשב, סוכן וגזבר.
תוספות רמ"ק: שהיו משיבים על כל עניין ודבר כשנשאלו ואף שלא.
תפקידו
תפקיד האמרכל היה ניהולי, אחריותו הייתה על צורכי המקדש.[2] תחזוקתו, הימצאות מלאי חומרי הגלם וקורבנות הציבור וזמינות כלי הקודש. כמו כן היו האמרכלים אחראים, בנוסף, גם על כל אוצרות המקדש. הדרגה מעל האמרכל נקראת קתיקול[6], והדרגה מתחתיו נקראת גזבר.[7] כאשר היו רוצים לנעול את לשכת האוצרות, היה הגזבר חותם את הלשכה, אחריו באו האמרכל והקתיקול. כשהיו פותחים היו עושים זאת בסדר הפוך - מהגדול לקטן.[8]
בכל זמן נתון היו ממונים לפחות שבעה אמרכלים.[8] הגמרא סומכת זאת על הפסוק שמונה את האחראים על קבלת תרומות ומעשרות וחלוקתן לכהנים וללויים, ועל הקדשות ונדבות למקדש בזמן חזקיהו: "וַעֲשָׂהאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וְיִסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ"[9]
שבעת המפתחות העזרה (ויש גורסים: מאה[10]) היו בידי האמרכלים, ורק כאשר שבעתם היו מסכימים על פתיחתה היו יכולים לפתוח.[11] יש אומרים שהיו אלו המפתחות של שבעת השערים של העזרה[12], ויש אומרים שהיו אלו המפתחות לחדרי אוצרות המקדש.[13] בכל אופן, לא היה צורך לכל שבעת האמרכלים בכל פתיחה של העזרה לעבודת המקדש, אלא רק לצורך הוצאה או הכנסה של חפצים.[14]
תפקיד האמרכל היה פתוח בפני כהנים, לויים וישראלים[11], אך נראה שבפועל הוא היה ניתן לכהנים. התפקיד היה עובר בירושה כמו הנחלות, ובתנאי שהיורש היה ראוי לתפקיד כמו אבותיו.[11] ישנה דעה שמינוי האמרכל אינו מהתורה אלא הוא כעין מינוי מטעם הכהנים.[15]
בתקופת בית שני שימש אוצר המקדש גם כבנק המרכזי בו היו רבים מפקידים את פקדונותיהם, אף ניהול אוצר זה הופקד בידי האמרכלים.
אמרכלים בהיסטוריה
- את הפסוק "וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"[17] תרגם אונקלוס "וַאֲמַרְכְּלָא דִמְמַנָא עַל רַבְרְבֵי לֵוָאֵי"[18], על פי זה, היה אלעזר בן אהרן האמרכל במשכן.
- על הפסוק "וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'"[19], מפרש רש"י על פי תרגום יונתן ששומרי הסף הם אמרכלים. (סף במשמעות כלי, ולא במשמעות פתח הבית כפי שרגילים לפרש כיום) על פי אותה דרך הוא מפרש את הפסוק שמופיע בהמשך הפרק "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים"[20] כך: האמרכלים היו נותנים לגזברים שממונים תחתם כסף לתת לבעלי מלאכה, ולא היו עורכים ביקורת על ההוצאות כי לא חשדו בגזברים שייקחו את הכסף לעצמם. גם בפסוק "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם..."[21] מפרש רש"י ששומרי הסף הם האמרכלים שממונים על כל צורכי הבית ומפתחות העזרה בידם. כך מזהה רש"י בין שומר הסף לאמרכל לאורך פירושו לתנ"ך, ובמקום אחד הוא אף מתרגם לצרפתית "טרשורי"ר" (treasurer, מה שהיינו מכנים כיום גזבר).
- על הפסוק "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם"[22] מפרש תרגום יונתן שכוונת הכתוב לשלוח כל נשיא בהם- הוא לאמרכולים, 'תשלחון מן קדם כל אמרכול דבהון'.
- על נבואת ישעיהו על שבנא אשר על הבית[23], סובר ר' יהודה ששבנא היה אמרכל, וחטאו היה שנהנה מן ההקדש.[24]
- על פי תרגום יונתן, היה ירמיהו הנביא אמרכל[25].
במהלך השנים קיבל התואר "אמרכל" גם משמעות של חול, במובן של תפקיד ציבורי. ועד הפקידים והאמרכלים באמסטרדם היה אחראי על גיוס תרומות לתושבי ארץ ישראל, סייע למימון שכונת בתי מחסה בירושלים, ועל שמו נקרא רחוב האמרכלים בירושלים. כיום הכינוי אמרכל מתייחס לאדם בעל תפקיד אדמיניסטרטיבי בכיר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אמרכל |
- אמרכל באתר מכון המקדש.
- מיקרופדיה תלמודית:אמרכל באתר ויקישיבה.
הערות שוליים
- ^ ראה משנה, מסכת שקלים, פרק ה', משנה ב', רש"י מסכת פסחים, דף נ"ז עמוד א'
- ^ 2.0 2.1 רש"י על פסחים נז, א
- ^ תוספתא שקלים ב, טו; ירושלמי שבת פ"י ה"ג
- ^ ירושלמי שם
- ^ פירוש רבי עובדיה מברטנורא על המשנה שקלים ה, ב; משנה למלך על הרמב"ם, הלכות עבודת הקרבנות פ"א הי"ח
- ^ שני הקתיקולים היו עוזריו של סגן הכהנים, מעין "סגני משנה".
- ^ רמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ד הי"ט
- ^ 8.0 8.1 תוספתא שקלים ב, טו
- ^ דברי הימים ב' לא, יג
- ^ פסקי תוספות, תמיד פ"א ס"ט
- ^ 11.0 11.1 11.2 תוספתא שקלים ב, טו
- ^ רש"י על מלכים ב' יב, י; משנה למלך על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש פ"ד הי"ז
- ^ באר שבע על מסכת תמיד כה, ב
- ^ משנה למלך שם
- ^ תוספות על סוטה מב, א ד"ה סגן לאו ממונה הוא
- ^ שו"ת רב פעלים חלק ד' יורה דעה סימן כו
- ^ במדבר ג, לב
- ^ ראה גם ירושלמי שבת שם
- ^ מלכים ב' יב, י
- ^ שם, טז
- ^ מלכים ב' כג, ד
- ^ במדבר פרק י"ג פסוק ב'
- ^ ישעיהו כב, טו-כה
- ^ ויקרא רבה פרשה ה' ד"ה אם
- ^ תרגום יונתן לירמיה א, א
34566278אמרכל