וידוי (יהדות)
| מקרא | במדבר, ה', ז' |
|---|---|
| משנה תורה | ספר המדע, הלכות תשובה, פרק א', הלכה א' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ע"ג ספר החינוך, מצווה שס"ד |
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה[1] להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
מהות הווידוי
הווידוי על חטא בין אדם למקום נעשה בין האדם לבין ה'. וידוי על עבירה שבין אדם למקום בפני אדם אחר מוגדר בגמרא [2] כחוצפה, אולם במקום אחר בגמרא[3] נאמר שעל חטא שבין אדם לחברו רצוי להתוודות בציבור, וכך פסק הרמב"ם[4] ומציין שוידוי כזה הוא "שבח גדול".
הווידוי כשלעצמו אינו מכפר על החטא, אלא מהווה חלק מתהליך שכולל גם עזיבת החטא (צריך להפסיק לעשותו בפועל, ולנקוט פעולות כדי להתרחק ממנו אם אפשר), התחרטות עליו, וקבלה לעתיד - שלא יחטא (הכרה, חרטה וקבלה לעתיד).[5] הווידוי צריך להיעשות דווקא בדיבור ולא במחשבה. על פי רבי נחמן מברסלב, יש חשיבות לווידוי דברים לפני תלמיד חכם[6]. בהמשך נטש רבי נחמן עמדה זו, כפי שהראתה עדה רפפורט-אלברט[7].
ככלל, אין נוסח אחיד לווידוי והמטרה פשוט להודות על חטאו. בזמן חז"ל נהגו כמה נוסחי וידוי ששמותיהם הובאו בתלמוד. עוד נאמר שם שעיקר הוידוי הוא אמירת "חטאנו", ולכן היא צריכה להאמר בעמידה[8].
בתלמוד ירושלמי נמסר נוסח מפורט הכולל גם קבלה לעתיד[9], וכן כותב הרמב"ם בספר משנה תורה:
"כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".
בתפילה
בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי רגיל (לפעמים נקרא "ווידוי קטן" או "ווידוי זוטא"). בחלק מנוסחאות התפילה, הווידוי נאמר כחלק מהתחנון, ונאמר בלחש ברוב ימי החול בתפילת שחרית ובתפילת מנחה לאחר חזרת הש"ץ (ויש נוהגים לאומרו רק בתחנון הארוך של ימי שני וחמישי); במנהגים אחרים, הוא נאמר רק במקרים מיוחדים, כגון בסליחות (גם בימים נוראים וגם בתענית) ובכל תפילות יום כיפור[10]. במשך חזרת הש"ץ ביום הכיפורים נוהגים לומר אותו בקול רם, ובחלק מהקהילות אף לשיר אותו.
בנוסף, יש נוסח "ווידוי הגדול" או "ווידוי רבא" - "על חטא שחטאנו לפניך ב...", הנאמר רק בתפילת יום הכיפורים ובמנחה של ערב יום כיפור.
הווידויים נאמרים בעמידה, ועל פי האר"י נהוג לאומרם תוך כדי הכאה על החזה מול הלב (ומכאן הביטוי "מכה על חטא").[11] גם נוהגים על פי השל"ה לאומרם תוך התכופפות קדימה.
בנוסחים רבים, הווידויים כוללים רשימה של חטאים המסודרים בסדר אלפביתי; הווידוי הרגיל מונה חטא אחד לכל אות, ואילו קטע "על חטא" מונה שני חטאים לכל אות בנוסחאות מסוימות.[12]
מעבר לנוסחים הכלליים יצאו לאור רשימות שונות של חטאים לאמירה בווידוי כהרחבה לנוסח הרשמי. אחד מווידויים אלו הוכן על ידי רבי שמשון מאוסטרופולי.[13]
נוסח וידוי הרגיל
נוסח הספרדים ועדות המזרח:
אנא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו. תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מלכנו מתחינתנו. שאין אנו (נ"א: אנחנו) עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל חטאנו, עוינו, פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו (נ"א: אבל חטאנו, אנחנו ואבותינו).
אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי ולשון הרע.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר ומרמה. יעצנו עצות רעות. כיזבנו. לצנו. (נ"א (בנוסף): לוצצנו.)
מרדנו. מרינו דבריך. ניאצנו. ניאפנו. סררנו. עווינו.
פשענו. פגמנו. צררנו. צערנו אב ואם. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו ותעתענו.
נוסח ספרד ונוסח האשכנזים:
אלוקינו ואלוקי אבותינו (נ"א אנא) תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחינתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.
אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר. יעצנו רע. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. ניאצנו. סררנו. עווינו.
פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו. תעתענו.
נוסח בבל
נוסח הווידוי הגדול של מנהג בבל העתיק היה קצר ביותר וכלל בסך הכל כ-144 מילים. הוא מתחיל בקטע "אתה יודע רזי עולם ...", ממשיך במניית קטגוריות כלליות של עבירות, ומסיים באמירה: "הגלויים לנו כבר אמרנו לפניך ושאינם גלויים לנו לפניך הם גלויים ... ומלפניך סליחה ומחילה". הנוסח הבבלי אפילו לא כלל את נוסח וידוי הקטן המופיע כמעט בכל שאר הנוסחים כחלק מהוידוי הגדול.[14][15]
בנוסחי אשכנז וספרד מתחיל וידוי הגדול בווידוי הקטן, ממשיך ב"אתה יודע", "על חטא" לפי סדר הא"ב כפול, "על חטא" של קבוצות חטאים ומסתיים ב"את שגלויים לנו ...".[16] בנוסח איטליה ומנהגים אחרים אומרים ווידוי הקטן, ואחר כך אומרים וידוי הגדול לפי סדר א"ב יחיד.[17]
לפני המיתה
ערך מורחב – וידוי שכיב מרע
נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו. יסוד הדין הוא במסכת שבת ובמסכת שמחות. קיימים מספר נוסחים שנתקנו לעת זו, בין החשובים הוא נוסח אשר מביא הרמב"ן בספרו תורת האדם.
ראו גם
לקריאה נוספת
דניאל גולדשמידט, וידוי, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 369-371. המאמר מביא נוסח ווידוי מפויט מאת רב סעדיה גאון, המקשר בין נוסח אשמנו לעשרת הדיברות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: וידוי ונפילת אפיים |
- הרב אליעזר מלמד, מצוות הווידוי באתר פניני הלכה
הערות שוליים
- ^ לדעת הרמב"ם וידוי הוא אחד מתרי"ג מצוות. ספר המצוות, עשה ע"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ה'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ג'
- ^ לקוטי עצות/וידוי דברים
- ^ Ada Rapoport-Albert, "Confession in the circle of R. Nahman of Braslav", Bulletin of the Institute of Jewish Studies 1, 1973, 65ff.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ז עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ח', הלכה ז'
- ^ לווידוי חוברו פיוטים רבים. מביניהם השתמר הפיוט הקדום אשמנו מכל עם שנאמר בסליחות ברוב עדות ישראל.
- ^ שער הכוונות סוף דרוש ה
- ^ לאמתו של דבר, מדובר בסדרי א"ב שונים שנתחברו ביחד להגיע לסדר א"ב כפול. בנוסח איטליה ומנהגים אחרים אומרים רק סדר א"ב אחד, ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנואים, כרך ב (יום כפור) עמ' יא בהקדמה.
- ^ שמשון מאוסטרופולי, וידוי הגדול, ירושלים, תרנ"א, באתר היברובוקס
- ^ נפתלי וידר, לחקר מנהג בבל הקדמון, תרביץ, טבת תשכ"ח, עמ' 136, 140-142
- ^ סעדיה גאון, סדור רב סעדיה גאון, מקיצי נרדמים, ראובן מס, ירושלים, תשכ"ג, עמ' רנט-רס, באתר היברובוקס
- ^ שמשון הענא, מחזור חלק ראשון כמנהג ק"ק אשכנזים, הומבורג, תפ"א, עמ' פ:-פא:, באתר היברובוקס
- ^ ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנואים, כרך ב (יום כפור) עמ' יא בהקדמה.
| יום הכיפורים | ||
|---|---|---|
| ערב יום הכיפורים | כפרות • סעודה מפסקת | 
|
| מצוות היום | חמשת העינויים • שעיר לעזאזל • יום הכיפורים בבית המקדש | |
| תפילות ופיוטים | סדר תפילות יום הכיפורים • לך אלי תשוקתי • תפילה זכה • כל נדרי • וידוי • סליחות • י"ג מידות • אבינו מלכנו • הנני העני ממעש • ונתנה תוקף • סדר העבודה • מראה כהן • תפילת נעילה | |
| מנהגים | ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם • קיטל • תקיעת שופר • ספר יונה | |
| שונות | מסכת יומא • יום הכיפורים בבית המקדש • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • יום כיפור קטן | |
| תפילת העמידה | ||
|---|---|---|
| שלוש הברכות הראשונות | ||
| ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | 
|
| הברכות האמצעיות | ||
| בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
| בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
| בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
| בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
| שלוש הברכות האחרונות | ||
| ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
| תוספות | ||
| הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • שאלת גשמים | |
| בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
| בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
| תפילות העמידה השונות | ||
| בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
| בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
| ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
35029936וידוי (יהדות)