תלמיד חכם

ביהדות, תלמיד חכם או תלמיד חכמים הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית. כינוי זה מותנה ביראת השמים של האדם. כיום, נוהגים לכנות כך אדם שבקיא היטב בתלמוד ובהלכה.

הביטוי

צורתו המקורית של הביטוי, המופיעה בכתבי יד, היא "תלמיד חכמים". במקורו שימש הביטוי לכינוי אדם שעבר את שלב לימודו הראשוני ("צורבא מרבנן") אך עדיין לא הגיע לדרגת 'חכם', והוא עדיין רק "תלמידם של חכמים". לאחר מכן התרחב הביטוי, והוא שימש לתיאור כל אדם שנחשב לבן-תורה מובהק.

כפי שמציין אליקים ויסברג מקור הצירוף "תלמיד חכם" הוא גזירה לאחור של הצירוף "תלמידי חכמים", כלומר תלמידים של חכמים. המילה חכם משמשת כסומך ולא כשם תואר.

על דרך דרש, יש שפירשו את הביטוי "תלמיד חכם", על סמך כינויה של התורה כ"חכמה", כאדם שלמד תורה עד שיכול להיקרא תלמיד של התורה עצמה.^{[דרוש מקור]}

הגדרתו

בנוגע למי מוגדר כתלמיד חכם, מופיעים בדברי חז"ל גדרים שונים.

בתלמוד הבבלי נאמר (שבת קיד עמוד א):

"ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור? זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה.

ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין, זהו המקפיד על חלוקו להפכו.

ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו? זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים...

ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם - כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה. למאי נפקא מינה? למנוייה פרנס על הציבור: אי בחדא מסכתא, באתריה (במקומו), אי בכוליה תנויה (אם בכל ששה סדרי המשנה): בריש מתיבתא (בראשות הישיבה)".

ואילו בתלמוד הירושלמי נכתב בענין קריעה על תלמיד חכם שמת (מועד קטן פרק ג הלכה ז):

"אי זהו תלמיד חכם? חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועוד תורה ( ששנה כל כך עד שהבין להלכות מן התורה והיאך הן נדרשות מן הכתוב שבתורה - פירוש פני משה). אמר לו ר' יוסי הדא דאת אמר (במה דברים אמורים), בראשונה אבל עכשיו אפילו הלכות. ר' אבהו בשם רבי יוחנן (אמר) כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני (בברייתא) כל ששואלין אותו והוא משיב. אמר רבי הושעיא כגון אנן דרבבינן משגחין עלינן ואנן מתיבין לו (כגון אנחנו שרבותינו שואלים אותנו ואנחנו משיבים להם) אמר רבי בא בר ממל כל שהוא יודע לבאר משנתו".

לגבי פטור תלמיד חכם ממיסים (ראה להלן בפסקה: זכויותיו) כתב רא"ש שכל שתורתו אומנותו פטור ממיסים. ואפילו עם עוסק מעט במסחר או בעבודת כפיו כדי חייו - נחשב כתלמיד חכם כיוון שבשעותיו הפניות עוסק בתורה. וכך פסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמג סעיף ב, ובחושן משפט סימן קסג סעיף ד). אך הרמ"א בספרו 'המפה' במקום, מחמיר יותר ומצריך ש: "יודע לישא וליתן בתורה, ומבין ברוב מקומות התלמוד ובפירושיו ובפסקי הגאונים".

כיום

פוסקי הלכה רבים טענו כי ביחס להלכות מסוימות כיום אין דין תלמיד חכם.

זכויותיו

ערכים מורחבים – והדרת פני זקן, כבוד תלמידי חכמים

ערכים מורחבים - והדרת פני זקן, כבוד תלמידי חכמים.

• בספר ויקרא (פרק יט פסוק לב) נכתב: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. וחז"ל בתלמוד הבבלי (קידושין לב ב) דרשו שכוונת הכתוב לצוות לכבד את החכמים ולקום מפניהם. אך הש"ך הגביל זאת (על פי דברי התוספות) רק "לחכם המופלג בחכמה משאר העם".
• בתלמוד הבבלי (בבא בתרא ז ב) נקבע כי החכמים לומדי התורה אינם צריכם שמירה, ולכן אינם צריכים להשתתף בדמי שמירת העיר.

חובותיו

בתלמוד נאמרו מספר דברים שעל התלמיד חכם להיזהר בהם:

• "ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד עמוד א').
• "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק".
• ת"ר ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם: אל יצא כשהוא מבושם לשוק, ואל יצא יחידי בלילה, ואל יצא במנעלים המטולאים, ואל יספר עם אשה בשוק, ואל יסב בחבורה של עמי הארץ, ואל יכנס באחרונה לבית המדרש, ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך בקומה זקופה.

כמן על התלמיד חכם להישמר בהנהגותיו ומעשיו שלא יתפרשו כחילול השם.

בתלמוד מתאר רבי בנאה מאפיינים אחדים לדרכיו של תלמיד חכם:

• חלוקו צריך להסתיר את כל בשרו, ושטליתו צריכה להסתיר את חלוקו, עד שלא נראה אלא טפח בלבד.
• 2/3 משולחנו צריך להיות מכוסה במפה, ועל השליש הנותר חשוף מגישים קערות וירק.
• מתחת למיטתו נמצאים אך ורק סנדלים בקיץ, ואך ורק נעליים בחורף.

באמנות

המושג תלמיד חכם הגיע אף לאמנות. כך לדוגמה, צייר הצייר יוסף ישראלס ציור שכונה "תלמיד חכם", ש"י עגנון כתב סיפור בשם שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו.

ראו גם

• שימוש תלמידי חכמים
• דבקות בתלמידי חכמים
• תלמיד חכם שסרח
• רב

קישורים חיצוניים

• "תַּלְמִיד חָכָם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 268–269, באתר HebrewBooks
• איזהו תלמיד חכם?, באתר כיפה
• אליעזר מלמד, מי מתאים להיות תלמיד חכם, באתר "ישיבה"
• אליקים וייסברג, תלמיד חכם - תלמיד או חכם?, לשוננו לעם, כרך מב חוברת ה (תשנ"א), עמ' 191–193, באתר האקדמיה ללשון העברית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34718293תלמיד חכם