אברך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַבְרֵךְ הוא כינוי מקובל בעולם הכוללים (הן החרדי והן הציוני דתי) למי שמקדיש אחר חתונתו חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בכולל.

מקור השם

בספר בראשית (מא, לט-מה) מסופר כי פרעה התרשם מחכמתו של יוסף, לאחר שזה הצליח לפתור את חלומו. על פי הכתוב, פרעה מינה אותו למשנה למלך והוא זכה לכינוי "אברך", כינוי יחידאי הקשור ככל הנראה למעמד המלכותי שקיבל:

וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

במקביל לפירושים שניתנו למונח זה על דרך הפשט[1], בבראשית רבה (פרשה צ', ג) מצוי פירוש על דרך הדרש[2] הרואה במילה זו הלחם: "אברך – אב בחכמה ורך בשנים", כלומר: בחכמתו הוא כאב (איש בוגר וזקן) ומצד גילו הוא רך בשנים (צעיר), ובניגוד למצופה כבר בגיל צעיר יחסית יש בו חכמה כשל איש מבוגר.[3]

מעמד האברכים

מעמדם של תלמידי חכמים נחשב לגבוה במיוחד בחברה היהודית עד שנאמר כי "אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" (משנה, מסכת הוריות, פרק ג', משנה ח'). בעת החדשה, לומד שהתבלט מנעוריו בחריפות שכלו וזכרונו ובכח לימודו כונה "עילוי" ונחשב ל"שידוך" הרצוי ביותר, גם אם משפחתו הייתה ענייה.

לימוד ופרנסה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרנסה מלימוד תורה

עיסוק בלעדי בלימוד תורה היה מקובל פחות בעבר, ובמספר מקומות בתלמוד מופיע גינוי לאנשים שאינם מתפרנסים מיגיע כפם. אך הפוסקים הסבירו מדוע הדבר מותר, ואף מצוה, בעיקר בדורנו.

המובחרים שבתלמידי החכמים המשיכו לעיתים במסלול תורני של רבנות, דיינות או הוראה אך עד המאה ה-20, מרבית האברכים פרנסו את משפחתם ונאלצו לחלק את זמנם בין לימוד תורה לעבודה. חריגים מעטים לכך היו אברכים בקהילות לומדים קטנות ובישיבות אשר נתמכו במידה כזו או אחרת על ידי תורמים חיצוניים.

במאות ה-19 וה-20 החל גידול בשיעורם של בחורי ישיבה ואברכים אשר מקדישים את כל זמנם ללימוד התורה.

בסוף המאה ה-20 התפרנסו האברכים בישראל גם מקצבאות ילדים גבוהות, קצבאות שקוצצו באופן ניכר ב-2003 והקשו על חיי האברכות, במקביל לעלייה המתמשכת במחירי הדיור בישראל.

בישראל

בישראל של ראשית המאה ה-21 מצויים אברכים בעיקר במגזר החרדי, אך גם בישיבות הציוניות, כאשר בישיבות החרדיות גבוה בהרבה יותר שיעורם של האברכים שאינם עובדים כלל לפרנסתם. הבדל נוסף בין שני סוגי האברכים נוגע לסוגיית חובת השירות בצה"ל. מרבית האברכים בישיבות הציוניות שירתו שירות פעיל קודם נישואיהם או אחריהם (בדרך כלל קצר מאד מזה של חייל רגיל בשירות סדיר). במגזר החרדי, לעומת זאת, מרבית האברכים דוחים את שירותם באמצעות הסדר "תורתו אומנותו" ובשלב מאוחר יותר זוכים לפטור מלא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אבן עזרא, ספורנו ורש"י קושרים מונח זה לברך וסבורים כי הכינוי מתאר את החובה המוטלת על האנשים לכרוע ברך לפניו.
  2. בתרגום אונקלוס, תרגום יהונתן, רש"י ורשב"ם מצוי פירוש בדמיון ל-Rex הלטינית שמשמעה מלך, ולפיו "אברך" פירושו "אב למלך".
  3. תרגום ירושלמי, רבינו בחיי, רש"י.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0