משלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר מִשְלֵי
מגילת ספר מִשְלֵי
מגילת ספר מִשְלֵי
מספר פרקים 31
מספר פסוקים 915
סדרת ספרים כתובים
הספר הקודם תהילים
הספר הבא ספר איוב

ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים[2] ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

עיקר התוכן בספר זה הוא פתגמים ואמרי מוסר הנאמרים בדרך שירית, ובצורות תחביריות הנקראות במקרא "משל". השם ניתן לו בשל התיבה הראשונה בפתח הספר: "משלי שלמה בן-דוד מלך ישראל". נקרא גם 'ממשלות' בלשון חז"ל.[3]

יהודי מרוקו נוהגים לחלקו לשישה חלקים ולאומרו לפני מנחה בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות, תקופה שהקיץ בפתח והצניעות נשמרת פחות. יהודי עיראק נוהגים לקראו בשלוש שבתות, לפני תחילת מנחה בחודש אדר ובחודש ניסן.[4] חלק מיהודי לוב ויהודי האי ג'רבה נוהגים לקרוא את הספר לפני מנחה בחג השבועות.[5]

מהות הספר וסידורו

ספר משלי נחלק בין דברי מוסר וחכמה הנאמרים באופן כללי, לבין משלים המצווים על השומע להישמע להם, ודוחקים בו לנהוג בדרך מסוימת. המשלים הכלליים נוטים להיות קצרים יותר ובעלי חרוז אחד, בעוד משלי הציווי נוטים להיות ארוכים יותר ואפילו דומים לנאום שלם.

המשלים בספר אינם מסודרים לפי נושאים: ניתן למצוא פסוקים סמוכים העוסקים בנושאים שונים, וכן פסוקים מרוחקים העוסקים בנושאים דומים. עם זאת, ניתן להבחין בכמה נושאים מרכזיים שהספר עוסק בהם.

בשל אופיו המורכב של הספר, אין הוא מכיל משנה סדורה, אלא אוסף נרחב של רעיונות, לעיתים אף סותרים.[6] ביטוי לדבר זה ניתן למצוא בדיון של חז"ל בתלמוד הבבלי במסכת שבת[7], האם לקבלו, בדומה למגילת קהלת, כספר הראוי לתנ"ך. מסקנתם הייתה להכניסו אך להתמודד עם הפערים, על מנת ליצור תפיסה אחידה.

חלקי הספר

הספר נחלק למספר חלקים השונים זה מזה בתוכן, בסגנון ובמבנה החרוזים:

  • "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל" (א - ט). הוא כולל משלים ארוכים וסיפוריים, רובם של כמה פסוקים ואף של פרקים שלמים.
  • "משלי שלמה" (י - כב פסוק טז). הוא כולל משלים קצרים, רובם בני פסוק אחד.
  • הקובץ השלישי, המכונה "דברי חכמים", על שם כותרתו: "הט אזנך ושמע דברי חכמים" (פרק כב פסוק יז, עד פרק כד). הוא כולל משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בספרו.[8]
  • יש אומרים שהקטע האחרון של פרק כד (הפסוקים כג - לד) מהווה קובץ בפני עצמו, שכותרתו "גם אלה לחכמים", וגם הוא כולל משלים של חכמים אחרים. הקובץ כולל משלים באורך בינוני, בממוצע 2–3 פסוקים כל אחד.
  • הקובץ הרביעי, שכותרתו "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה" (כה - כט). הוא כולל משלים של 1 - 2 פסוקים, המקובצים לפי נושאים.
  • "דברי אגור בן יקה המשא" (פרק ל). כולל כמה משלים ארוכים יחסית על טבע העולם וטבע האדם.
  • "לעלוקה" (פרק ל). מספר משלים ממוספרים על טבע העולם.
  • "דברי למואל מלך משא" (פרק לא). הוא כולל שני משלים ארוכים על מלכים, יין ונשים.
  • מזמור אשת חיל (לא, י-לא).

יש 915 פסוקים בספר משלי.

בספר שולטת צורת "התקבולת הנרדפת", אך הצורך להציג את הטוב מול הרע הביא למשלים רבים בעלי "תקבולת ניגודית". כמו כן מופיעה בספר צורת "התקבולת המשלימה".

נושאים בספר

  • התמודדות עם פיתויים: החכם-המחבר מזהיר את התלמידים-הקוראים שלא יתפתו להתחבר עם אנשים רעים, רוצחים וגנבים: אם יפתוך חטאים - אל תבא, ועם נשים רעות, זונות ונואפות: הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה. החכם מתאר את דרכי התנהגותם של האנשים והנשים המסוכנים, ונותן עצות איך להישמר מפניהם.
  • חשיבות החכמה, התבונה והדעת: החכם-המחבר קורא לתלמידים-הקוראים להשקיע בלימודי החכמה, לחשוב ולהתעמק, ולא להסתפק במסקנות שטחיות: "חכמות בחוץ תרנה... עד מתי פתיים תאהבו פתי... אודיעה דבריי אתכם..."', "אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה". החכם מדגיש את חשיבותם של התוכחות ודברי המוסר - האדם צריך להיות פתוח לקבל ביקורת על-מנת שיוכל להתקדם ולהשתפר: אוהב מוסר - אוהב דעת, ושונא תוכחת - בער.
  • דיבור ושתיקה: החכם קורא לשימוש נכון בכוח הדיבור, לחשוב לפני שמדברים - "פי צדיק יהגה לענות", "משיב דבר בטרם ישמע איוולת היא לו וכלימה", לשמור סוד - "הולך רכיל - מגלה סוד, ונאמן רוח - מכסה דבר", וכשלא יודעים מה להגיד - עדיף לשתוק: "חושך אמריו - יודע דעת... גם אויל מחריש - חכם ייחשב...".
  • כסף ועבודה: החכם מוביל את הקורא לנהוג בחריצות, יושר וחכמה על מנת להצליח מבחינה כלכלית: "לך אל הנמלה עצל - ראה דרכיה וחכם", "עד מתי עצל תשכב", "ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים". מצד שני, הוא לא מטיף להתעשרות אלא דווקא להסתפקות ברמת חיים ממוצעת: "ריש ועושר אל תתן לי, הטריפני לחם חקי".
  • יחס לעניים: החכם קורא להתייחס בכבוד לעניים ולחלשים - לא לגזול ולבזות אותם, לעזור להם, ולא לקחת מהם ריבית: "עושק דל - חירף עושהו", "לועג לרש - חירף עושהו", "וצדיק יתן ולא יחסוך", "מרבה הונו בנשך ותרבית - לחונן דלים יקבצנו". עם זאת, החכם מזהיר מאוד מפני ערבות: "אדם חסר לב תוקע כף, עורב ערובה לפני רעהו".
  • קשר עם ה', שמירת מצוות: החכם קורא לשמירת מצוות ונאמנות לה', שהן הבסיס לחכמה - "יראת ה' ראשית דעת", "פי צדיק ינוב חכמה", "כי נר - מצווה, ותורה - אור, ודרך חיים - תוכחות מוסר".
  • שלום ושלוה: החכם נותן עצות לחיים רגועים ותקינים חברתית, להימנעות ממריבות: "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב", "פוטר מים - ראשית מדון, ולפני התגלע - הריב נטוש". הוא מזהיר מאוד מפני "איש מדיינים" - שמתחיל במריבות, איש "נרגן" שמלבה את המריבות, ו"אשת מדיינים" שאוהבת לריב וממררת את חיי משפחתה.
  • משפחה: החכם ממליץ על משפחה הבנויה בצורה היררכית, שבה ההורים - האב והאם יחד - הם מקור הסמכות, הם צריכים לחנך את ילדיהם ולהיות מוכנים אף להשתמש בעונשים גופניים כשיש צורך בכך: חושך שבטו - שונא בנו, ואוהבו - שיחרו מוסר. ההצלחה החינוכית היא מקור האושר העיקרי של ההורים: בן חכם - ישמח אב, ובן כסיל - תוגת אמו.

מחבר הספר

ספר משלי חיברו שלמה המלך[9] אולם הספר נכתב רק בתקופת המלך חזקיהו, כפי שנאמר במשנה: "חזקיהו וסיעתן כתבו ישעיהו, משלי, שיר השירים וקהלת"[10]. וכן נאמר בראש פרק כה: "גם אלו משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה". היו מבין הרבנים שאף פירשו את "העתקת המשלים" בימי חזקיה (המופיע בחלקו השני של הספר), כתרגום משלים עתיקים משפה זרה[11][דרושה הבהרה]. המפרשים על משלי חלוקים עם חלק מהספר נכתב על ידי השמות הנזכרים בספר כגון 'גם אלה לחכמים'[12], 'אגור בן יקא'[13] ושמות נוספים.

ניבים וביטויים שמקורם בספר משלי

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • Crawford H. Toy, Proverbs (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1899. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'
  2. ^ זהו הסדר המקובל בימינו על פי בעלי כתבי יד האשכנזים ובעלי המסורה, אמנם בסדר המופיע בברייתא[1] ספר איוב סודר אחרי ספר תהילים, ורק אחריו ספר משלי.
  3. ^ תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ל"ה עמוד א' ע"פ פירוש רש"י במקום.
  4. ^ טוביה פרשל, המנהג לקרוא משלי בשבתות
  5. ^ ynet, המדריך: מנהגי עדות בשבועות, באתר ynet, 7 ביוני 2011
  6. ^ הדוגמה המובהקת להוראות סותרות, נמצאת במשלי שלמה שהעתיקם חזקיה: אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ! - פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. ובפסוק שלאחריו: עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ! - פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל' עמוד ב'
  8. ^ אראל סגל הלוי ספר משלי
  9. ^ ספר משלי, פרק א', פסוק א', וכן מופיע בפרק י', ופרק כ"ה.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו
  11. ^ ר' עמר השכחה לרבי אברהם גבישון, ממגורשי קטלוניה. אחד מרבני גרמניה הרחיב על כך בספר, ובו חרוזים רבים בשפות זרות ובעיקר בערבית, המביעות אמרי שפר הנמצאים במשלי באופן שאינו מתחרז (דוגמת: טוב שכן קרוב מאח רחוק - ג'ארך לקריב, ולא אחוך לבעיד).
  12. ^ ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק כ"ג
  13. ^ ספר משלי, פרק ל', פסוק א'
  14. ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק ו'
  15. ^ ספר משלי, פרק ט', פסוק י"ז
  16. ^ ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ב'
  17. ^ ספר משלי, פרק י"ג, פסוק כ"ד
  18. ^ ספר משלי, פרק י"ד, פסוק ט"ו
  19. ^ ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ד
  20. ^ ספר משלי, פרק כ"ו, פסוקים ד'-ה'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0