מדרש רבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר האמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה.

מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס לחיבורים המוסבים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות.

בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המגילות, הם החיבורים המוקדמים ביותר, ונערכו במתכונתם הנוכחית במאה השישית בערך. שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה מתוארכים לתקופה מאוחרת יותר וחלקם נערכו במתכונתם הנוכחית אחרי שנת 1000 לספירה.[1] הפורמט שהכניס את כל עשרת הספרים תחת הכותרת של "מדרש רבה" נוצר במאה השש עשרה, ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"ה (1545).

מדרשים אלו הם בדרך כלל רחבי ההיקף מבין החיבורים המדרשיים לחומשים ולמגילות, והדפסתם גרמה לדומיננטיות כמעט מוחלטת שלהם ב'שוק' ספרות האגדה הארץ-ישראלית; סדרת המדרשים הגדולה הנוספת, הנקראת מדרש תנחומא לתורה, נדפסו, נפוצו ונתפרשו פחות. רק במאתיים השנים האחרונות נדפסו קבצים מדרשיים אחרים - פסיקתאות ומדרשים קצרים אחרים.

מפרשי המדרש

למדרש רבה חוברו פירושים רבים, הידועים שבהם:

בתקופה האחרונה נדפסו מספר פירושים חדשים, בהם "המדרש המבואר", "מדרש רבה המפורש" ומהדורת שוטנשטיין[4].

ראו גם

מרכיבי מדרש רבה

קישורים חיצוניים

מהדורות של מדרש רבה

הערות שוליים

  1. ^ יום טוב ליפמן צונץ, הדרשות בישראל, מוסד ביאליק 1974, עמ' 122–125. חננאל מאק, "זמנו, מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה", תעודה יא, תשנ"ו, עמ' 91–106.
  2. ^ בהקדמת פירושו למסכת אבות.
  3. ^ שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת ש', אות ל"ה.
  4. ^ באנגלית, נכון ל-2024 תורגמו לעברית החלקים שמות ודברים.



ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35627321מדרש רבה