תפילת שמונה עשרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה

תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו. בספרות חז"ל מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.

התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה לה ברכת המינים, אולם שם התפילה כבר השתרש ולפיכך לא שונה.

תיקון התפילה

על פי המסורת תוקנה תפילת שמונה עשרה בידי אנשי כנסת הגדולה כנגד הקרבנות, ועברה עריכה מחודשת ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני, על ידי שמעון הפקולי[1].

הילקוט שמעוני מביא שזה כנגד שמונה עשרה פעמים שמוזכרים האבות בתורה,[2][3] או כנגד שמונה עשרה ציווים בפרשת משכן שני,[4] בגמרא מובאות מספר דעות לסיבה שבגללה תוקנו דווקא שמונה עשרה ברכות[5]. על פי הרמב״ם, קביעת נוסח קבוע לתפילה נועדה לסייע למי שלא יודע להביע עצמו כראוי[6]. לפני גישה זו, לפני תיקון התפילה, התפלל כל אחד בנוסח אישי[7].

התפתחות התפילה ביבנה

בתקופת ישיבת הסנהדרין ביבנה, דעות החכמים היו חלוקות בנוגע לתפילת שמונה עשרה. רבן גמליאל דיבנה סבר כי יש להתפלל את התפילה כפי שהיא - שמונה עשרה ברכות. רבי יהושע סבר כי יש לקצר את התפילה ולהתפלל בכל יום רק מעין שמונה עשרה - תפילה הכוללת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן תמצות ברכות הבקשה לברכה אחת, ולבסוף שלוש הברכות האחרונות של תפילת שמונה עשרה המקורית [סה"כ שבע ברכות]. רבי עקיבא הביא דעת ביניים - אם האדם בקיא בתפילה הארוכה מתפלל שמונה עשרה ברכות, ואם הוא אינו בקיא בה מסתפק בתפילת מעין שמונה עשרה. להלכה נפסק כי מתפללים שמונה עשרה ברכות, כרבן גמליאל, מלבד בשעת הדחק.

בתקופת זו נוספה ברכה נוספת, ברכת המינים, שהייתה מכוונת, ככל הנראה, כנגד הנוצרים הראשונים. הברכה תוקנה על ידי שמואל הקטן[8].

מבנה התפילה

תפילת שמונה עשרה מורכבת מ-19 ברכות המחולקות לשלוש קטגוריות:

כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל עם ישראל. בתפילות שחרית ומנחה נאמרת חזרת הש"ץ בה החזן חוזר על התפילה בקול, לאחר שהיא נאמרה בלחש על ידי כל הקהל. התפילה הייתה במקורה תפילת ציבור, ונאמרה רק חזרת הש"ץ, ובעניית אמן נחשב לציבור כאילו התפלל גם הוא. רבן גמליאל השני תיקן את אמירת התפילה בלחש, וכזכר למקור התפילה כתפילת ציבור משותפת נתקנה חזרת הש"ץ[9].

זמני התפילה

תפילת שמונה עשרה נאמרת שלוש פעמים בכל ימי החול.

  • בתפילת שחרית תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר קריאת שמע וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית ותיקין, וסומכים גאולה לתפילה מיד בהנץ החמה - בזמן שהשמש מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית תחנון - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת אשרי יושבי ביתך, או בקריאה בתורה. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 שעות זמניות לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.
  • בתפילת מנחה מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת אשרי יושבי ביתך (יש הנוהגים לומר גם את פרשת הקרבנות) וחצי קדיש. בתענית ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת עלינו לשבח. מותר להתפלל מנחה החל מחצות היום ועד לחשכה.
  • בתפילת ערבית מתפללים שמונה עשרה לאחר קריאת שמע וברכותיה ואמירת חצי קדיש. במוצאי שבת מוסיפים לאחר תפילת שמונה עשרה אמירת תוספות שונות. בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה עלינו לשבח ומסיימים את התפילה. זמנה של תפילת ערבית הוא לכתחילה מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, אך ניתן להתפלל גם בדיעבד עד עלות השחר גם בתפילה זו יש לסמוך גאולה לתפילה, אך בשונה מתפילת שחרית, אומרים קדיש לפני התפילה, ובחלק מהקהילות אומרים גם פסוקים מסוימים.

מי שהחסיר תפילה בשוגג או באונס חייב בתפילת תשלומים בזמן התפילה העוקבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים:

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד ב' - דף י"ח עמוד א'
  2. ^ ילקוט שמעוני על הפסוק בבראשית כח' יג'
  3. ^ אם יאמר לך אדם: י"ט הן, אמור לו: הנה ה' נצב עליו לית הוא מנהון; ואם יאמר לך אדם: י"ז הן, אמור לו: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק" הוא חד מנהון.
  4. ^ ילקוט שמעוני הנ""ל ורבי שמואל בר נחמני אמר: כנגד י"ח ציוויין שכתובים בפרשה משכן שני, מן "ואתו אהליאב" עד סיפיה דספרא.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח עמוד ב'
  6. ^ ”כדי שיהיו [התפילות] ערוכות בפי הכל וילמדו אותן, ותהיה תפִלת אלו העִלגים תפִלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני עניין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל, כדי שיהא עניין כל ברכה ערוך בפי העִלג” (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ד')
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ג'
  8. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות כח, ב
  9. ^ יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, בפרק "העמידה: הרכבה ומבנה", הוצאת דביר: תל אביב 1988


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0