מתנות כהונה

מתנות כהונה
(מקורות עיקריים)

מקרא	במדבר, י"ח. דברים, י"ח, א'-ח'
משנה תורה	הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין. הלכות מעשה הקרבנות. הלכות ערכים וחרמים.

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים. חכמים חילקו את המתנות לפי מקום נתינתם: ישנן מתנות הניתנות רק בבית המקדש, יש מתנות המחולקות לכהנים רק בירושלים, יש מתנות הניתנות בארץ ויש מתנות שניתנות בכל מקום אפילו מחוץ לגבולות הארץ.

רקע וטעמים למצווה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בעת יציאת עם ישראל מן מצרים היה אז העבודות של הכהונה ובעיקר הקרבת קרבנות על במות, מסורה ביד בכורי בני ישראל. בעת חטא העגל העביר הקדוש ברוך הוא את עבודות הכהונה מן הבכורים ונתנם אל שבט לוי, ”וידבר ד' אל משה לאמר, ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים.”

התורה העניקה לאהרן ובניו הכהנים ולשבט לוי זכות קבלת מתנות מאת העם בתמידיות במטרה להחזיק ידיהם שיוכלו למסור את עצמם אל עבודות הקורבנות ואל הוראת התורה לעם, ולכן גם לא קיבלו נחלה בארץ. וכך מופיע בפסוקים

וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם. זֶה יִהְיֶה לְךָ... כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם... וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

— במדבר פרק יח

וכך כותב הרמב"ם במורה הנבוכים:

"כי אין לו חלק ונחלה עמך" וכבר ידעת סיבת זה כדי שיהיה זה השבט כולו מיוחד לעבודת האלוה ולידיעת התורה ולא יתעסק לא בחרישה ולא בזריעה רק יהיה לאלוה לבד - כמו שאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". ותמצא דברי התורה במקומות רבים "הלוי והגר והיתום והאלמנה" - ימנה אותו תמיד בכלל העניים בעבור שאין לו קנין:

— מורה נבוכים חלק ג פרק לט

רוב מתנות הכהונה נמנים בתורה בפרשת קורח, במדרש מופיע שקורח בעצמו לעג על המתנות כחלק מטענותיו על בחירת אהרון לכהן.

המדרש תולה את זכות קבלת מתנות כהונה הודות לאהרן הכהן שהערים והציל את בני ישראל מגזר דין כליה של הקדוש ברוך הוא בעת חטאתם בעשיית העגל

לפי הפרקי דרבי אליעזר, המלאך מיכאל טען לפני הקדוש ברוך הוא שמגיע לבני לוי - כמשרתים בפלטין המלך - מתנות עבור יגיעתם ועבודתם, והקדוש ברוך הוא הסכים עמו

העת שבו נצטוו בני ישראל

פרשני התורה מסבירים כי בהר סיני נתנו לבני ישראל הציווי לתת מתנות כהונה ברצונם הטוב, ואחר מעשה קורח ועדתו הוחל הנתינה אל הכהנים בתוקף של גזר דין וברית מלח.

פרטי דינים

הספרא, על הביטוי התורני ל"דורותיכם" מנמקת כי התורה חייבה את נתינת המתנות כהונה על אף שאין המקדש בנוי ואין הכהנים עוסקים בעבודת המקדש והקרבנות.

אף על פי שהתורה העניקה לכהנים את זכות קבלת מתנות למטרת החזקת ידי הכהנים להורות הלכות התורה, יש מסבירים שאפילו כהן שאינו עוסק בתלמוד תורה וגם כהן בעל תשובה, זוכה לקבלת מתנות כהונה^{[דרוש מקור]}.

רשימת המתנות

חז"ל מנו 24 מתנות כהונה, וחילקו אותן על פי מקום החיוב בנתינה - עשר במקדש, ארבע בירושלים, ועשר בגבולין. ישנן חלוקות נוספות, אך כולן שומרות על המספר עשרים וארבע.

מתנות הנאכלות לכהנים בתוך בית המקדש

1. בשר קרבן חטאת.
2. בשר קרבן אשם.
3. בשר קרבן שלמים של ציבור.
4. הנשאר מקרבן העומר המובא בתחילת ספירת העומר.
5. שיירי קרבן מנחה (להוציא מנחת כהן, הנשרפת כליל ואינה נאכלת)
6. קרבן שתי הלחם של חג השבועות.
7. לחם הפנים המוחלף מדי שבת על השולחן שבתוך ההיכל במקדש.
8. לוג שמן שהמצורע מביא עם הקורבנות שלו.
9. חטאת העוף
10. אשם תלוי

מתנות שנאכלות רק בירושלים

1. בכור בהמה טהורה.
2. ביכורים של פירות משבעת המינים.
3. "עורות קדשים" -עור בהמות קדשי קדשים שנקרבו על המזבח
4. המורם מתודה ואיל נזיר (חזה ושוק של קורבן תודה והלחם הבא עמו, חזה ושוק וזרוע של איל השלמים שמקריב הנזיר בסיום ימי נזירותו והלחם הבא עמו, וכן חזה ושוק של קורבן שלמים רגיל)

מתנות הניתנות בגבולין

1. תרומה גדולה
2. תרומת מעשר
3. הפרשת חלה
4. ראשית הגז - חלק מכובד מצמר גזיזת כבשים.
5. שדה אחוזה - שדה שאדם מקדיש ואינו פודה אותו לפני היובל.
6. זרוע לחיים וקיבה של כל בהמת חולין שאיננה קודש. נקראות גם סתם "מתנות".
7. פדיון הבן
8. פדיון פטר חמור - כבש הניתן לכהן תמורת חמור שהוא בכור לאמו האתון.
9. חרמי כהן - דברים שאדם מחרים ניתנים לכהן
10. גזל הגר - דבר שאדם גזל ומוחזר עתה לאחר שהנגזל מת ואין לו יורשים. הגזילה מועברת לכהן.

יחס הכהנים כלפי המתנות

פרשני התורה והמדרש ביארו את מעמד הרצוי של הכהנים כלפי המתנות. מפרשי התורה הסבירו שאל לכהן להרגיש את עצמו כמוכלם עבור קבלת מתנת "חינם" אלא להבין שהמתן אינו ניתן לו -אלא להקדוש ברוך הוא, והשם מזכה את הכהן לקבלת פרס זו. כמו כן, על כהן להראות חביבות בקבלתו את המתנות כהונה -מפני שהוא ניתן לו מאת הקדוש ברוך הוא- אף על פי שהמתן הניתן לו אינו שווה סכום כספי חשוב. מאידך, לאשר גאות הכהן על קבלת הרבה מתנות חשובות, הבטיח התורה ברכה מיוחדת לכהן שלא יבוא לידי גאווה וחטאים למיניהם שבדרך כלל עשירים נכשלים בהם.

על ביטוי התורני "מאת בני ישראל", אומר המדרש שישנם שלש מדרגות בקבלת המתנות; הראשון הוא שלא יטול הכהן את המתן ביד חזקה ובתקיפות, השני שלא יסייע הכהן בעבודת השדה כדי לזכות למתנותיו ("כהן המסייע בבית הגרנות"), והשלישי שהכהן ימשוך את ידו מלקחת מתן אלא ימתין עד שיתנוהו בדרך של כבוד.

על סמך הפסוק ”שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת” (מלאכי ב ח), יש מבעלי התוספות שכתבו שאל לכהן ליטול את המתנות על מנת להחזירם לנותן. כמו כן, יש מסבירים שאל לכהן לסרב מלקבל מתנות כשבאים לתת לו.

ההבדלים בין מתנות כהונה למתנות לויים, עניים, ומס המלך

פרשני התורה הסבירו שיש חילוקים יסודיים בין מתנות כהונה לבין מתנות עניים.

למרות שמפרשי התנ"ך מנמקים את מתנות הכהונה והלויה כחלף עבודתם בקודש, מתנות הכהונה שונות ממתנות שזוכים בהן הלויים בזה שאינן דווקא תמורת עבודה מסוימת שהכהן מבצע בבית המקדש, וכעיקר, גם כהן שאינו עובד בכלל זוכה לקבלת מתנות.

עוד הבדל הוא שמתנות כהונה ניתנות ממובחר היבול ומראשיתו. פרשני התורה אף הסבירו שאל לבעלים ליהנות מיבולם עד נתינת המתנות, וגם שהמתנות יינתנו בדרך של כבוד ושמחה רבה.^{[דרוש מקור]}

בימינו

כיום לא ניתן לתת את כל מתנות הכהונה. חלק מן המתנות היה קשור ישירות לבית המקדש (כמו חלקים מן הקורבנות, למשל). מתנות אחרות אסורות לאכילה בטומאה (למשל תרומה וחלה) ומכיוון שההלכה קובעת שכאשר אין אפר פרה אדומה כל הכוהנים בחזקת טמאי מתים אין באפשרות הכהנים לאכול אותן, אך עדיין יש חובה להפרישם.

בימינו, אף על פי שבית המקדש אינו בנוי, יש חוב לתת חלק ממתנות הכהונה אל הכוהנים.

• פדיון הבן נוהג גם היום.
• זרוע לחיים וקיבה נוהג גם היום (ראה הערך).
• ראשית הגז נוהג גם היום.
• פדיון פטר חמור היא מצווה די נדירה, מכיוון שאין אנשים רבים המגדלים חמורים. על כן, מדי פעם מתארגנת קבוצה של חובבי מצווה הקונים ביחד אתון שעדיין לא ילדה על מנת לזכות לקיים את המצווה. הקבוצה מקפידה שלא לצרף כהנים ולויים שכן אם יש כהן או לוי בשותפות העיר הנולד פטור מפדיון. הפדיון נעשה לעיתים בטקס רב רושם כאשר החמור מקושט בזרי פרחים.
• לעומת פדיון פטר חמור, אדם שמגדל בהמות טהורות, בקר, כבשים או עיזים מקפיד לשתף איתו גוי כדי להפטר ממצוות בכור בהמה טהורה. זאת מכיוון שהבכור חייב להיות מוקרב בבית המקדש ואינו נפטר מכך אלא אם נופל בו מום בלי כוונה.
• את התרומה גדולה ותרומת המעשר מפרישים בדרך כלל ביחד. בכמויות קטנות (לדוגמה במטבח הביתי), מצניעים את הפרשת התרומה בצורה מכובדת (בדרך כלל על ידי הנחתן בשתי שקיות בפח האשפה). כאשר מדובר בכמויות גדולות, יש הנוהגים לתת את התרומה לאכילה לבהמה של כהן. על כן נוהגים למכור את החיות בגני חיות לכהנים בשותפות ולתת לבהמות שבגן החיות לאכול את התרומה, וכך גם מספר בעלי עדרים פרטיים עושים. כאשר מדובר בתרומה משמן זית, יש הנוהגים לתת את השמן לכהנים כשמן להדלקה. ויש המסתייגים מכך בשל טענת כהן מבורר.
• את החלה מפרישים בכמות מינימלית וזורקים לפח באופן מכובד, ויש הנוהגים לשרוף בדווקא. וישנם מקומות בחוץ לארץ בהם נותנים לכהן קטן לאכול את החלה.

כהן מוחזק

ערך מורחב – כהן מוחזק

טענת כהן מוחזק (או "כהן מבורר") הוא טענה שלפיה מטילים ספק בייחוסם של הכהנים, היות שמפאת מרחק השנים לא נשמרה מסורת ייחוסם בדייקנות, ולכן יש להימנע מלהתחייב בנתינת מתנות מסוימות לכהנים. לעומת טענה זו, יש מחזיקים כי הכהנים בימינו להם חזקה הלכתית המאפשרת ומחייבת נתינת המתנות אליהם. כנוסף לחזקה האמורה, יש גם מתנות מסוימות שההלכה לא מחייבת לתתם לכהן מיוחס אלא די בכהן מוחזק.

דרשה על אי-נתינת המתנות

במדרש מובא שלעתיד לבוא ה' ידון את הכהנים ואת עם ישראל על אי-נתינת המתנות:

• יוסף מעונא תרגם בכנישתהון דמעונאי שמעו זאת הכהנים עתיד הקב"ה ליטול את הכהנים ולהעמידם בדין..למה הייתם יגעים בתורה ולא הייתם נהנין מבני כ"ד מתנות כהונה? ואינון אמרין בני ישראל לא יהבין לן כלום!. ..שאל ה' לבנ"י, אומרים (בני ישראל) בית הנשיא לקח ממנו! אמר ה' בית המלך האזינו כי לכם המשפט לכם היה משפט הכהנים, לכם ועליכם מדת הדין נהפכת

דרשה זו הובא בגרסה קצת אחרת בתלמוד ירושלמי אבל מכיל רעיון דומה:

• תרגם יוסי מעוני בכנישתא בטיבריה שמעו זאת הכהנים למא לית אתון לעין (יגעים) באורייתא? לא יהבית לכון כ"ד מתנתא? א"ל לא יהבין לן כלום! והקשיבו בית ישראל למה לית אתון יהבין כ"ד מתנתא דפקידת יתכון בסיני? א"ל מלכא נסיב כולא! ובית המלך האזינו כי לכם המשפט לכם אמרתי וזה משפט הכהנים! עתיד אני לישב עמהן בדין ולפסקן ולאבדן מן העולם

קישורים חיצוניים

• מתנות כהונה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הרב אליעזר מלמד, ‏הלכות מתנות כהונה - תרומות ומעשרות, באתר פניני הלכה
• הרב אליעזר מלמד, ‏הלכות מתנות כהונה - מתנות מן החי, באתר פניני הלכה
• מתנות כהונה, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
• רוחמה וייס, הפריווילגיות של הכהנים: כך נולדו יחסי הון-שלטון, באתר ynet, מרץ 2019
• אסופת מאמרים בנושא מתנות כהונה, באתר אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36501684מתנות כהונה