שמאי הזקן
 | |||
| קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע | |||
| תקופת הפעילות | דור חמישי ואחרון של הזוגות תקופת שלטון הורדוס | ||
|---|---|---|---|
| השתייכות | בית שמאי | ||
| רבותיו | שמעיה ואבטליון | ||
| תלמידיו | בית שמאי | ||
| בני דורו | הלל הזקן, מנחם | ||
| |||
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה תנא, ואב בית דין. יחד עם הלל הזקן נשיא הסנהדרין באותה תקופה הם היוו את הדור החמישי והאחרון בתקופת הזוגות. תלמידיו "בית שמאי" היו אסכולה נגדית לתלמידי הבר פלוגתא שלו הלל הזקן "בית הלל".
ביוגרפיה
.JPG)
למד יחד עם חברו הלל הזקן משמעיה ואבטליון[1], ואף היה חבר הסנהדרין שבראשותם. בשנת 47 לפנה"ס, כאשר זימנו הסנהדרין לפניהם את הורדוס למשפט על שהרג ללא משפט את מנהיג המורדים בגליל, חזקיה הגלילי, בא הורדוס לפניהם כשהוא לבוש בגדי ארגמן וחגור בחרב, ועמו שומרי ראש שנועדו להטיל פחד על חברי הסנהדרין ועל המלך הורקנוס - שזימן את המשפט בלחץ העם. בראותו כן - פנה שמאי אל חבריו הדיינים והזהיר אותם שלא יישאו לו פנים, משום שסופם ליהרג בידיו. לאחר עלות הורדוס לשלטון, שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הוציא להורג את 21 מחברי הסנהדרין שהשתתפו במשפטו, חוץ משמאי שניבא על הריגת חבריו.
במשנה מובא שכשעלה הלל לכס הנשיאות, שימש מנחם כאב בית דין, ורק לאחר עזיבת מנחם, החליפו שמאי בתפקיד כבן זוגו של הלל[2]. יש שתארכו את זמן תחילת כהונת שמאי בראשית מלכות הורדוס[3], ויש שאיחרו תחילת כהונתו לשנים ספורות אחר כך[4]
כאשר הורדוס השביע את כל העם שיהיו נאמנים לו, הוא פטר את הלל ושמאי ותלמידיהם משבועה זאת, משום שידע שהם יסרבו לקחת חלק משלטונו ומלכותו[5]. הוא אף תיקן מספר תקנות בענייני טומאה, כדי להבדיל בין עם ישראל לשאר העמים שהחלו לעלות לארץ ישראל.
ישנם המשערים[6] שהיה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף ל"א עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.
על פי ספר הדורות[7], שמאי האריך ימים ונפטר ככל הנראה בגיל 120, ובעקבות זאת קראו לו בתואר "שמאי הזקן".
מקום קבורתו על פי מסורות שונות
לפי מסורת אחת שמאי הזקן נקבר באזור מירון, אך הדעות חלוקות בשאלה אם נטמן יחד עם הלל, או בהר שמולו - חורבת שמע. חלק מעולי הרגל מציינים את קבורתו יחד עם הלל, בית הלל ובית שמאי. יחד עם הלל, ללא בית הלל ובית שמאי. יחד עם בית שמאי, ללא הלל ובית הלל. יחד עם אשתו או שמאי לבדו.
מספר דעות למקום קברו של שמאי. האחת והיא המוקדמת ביותר, יחד עם הלל במירון, השנייה, בראש ההר של חורבת שמע, בתוך המאוזילאום. השלישית, במערה שמדרום-מזרח לאבן הזו, ומפלס אחד מתחתיה, מערת י"ב כוכין + 2 כוכים בכניסה (חלקם מנו גם את הכוכים שבפתח המערה למניין הכוכים של המערה), ליד מערת הכהנים. הרביעית, במערה שבאמצע העלייה לראש ההר, מה שכיום מצוין כמערת תלמידי שמאי, מערת י"א או י"ב כוכין נמוכים וחרבים (2 כוכים נראים כשלשה), והוא במרכז המערה תחת גל אבנים (גל האבנים פוזר ואיננו בנמצא כיום). כנראה שכיון שהוא נגרר אחר תלמידיו רבו הדעות, מאחר שלתלמידיו יש כמה מקומות בהם נקברו.
— מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל
מאידך רב אביתר גאון כותב כי נקבר באזור דלתון "לדלתן, ויקבר בראש ההר, אצל ר' יוסי הגלילי. וסביביו יונתן בן עוזיאל, והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה". אך כנראה התכוון במילה 'סביביו' לאזור הסובב את דלתון, הכולל את עמוקה (קבר יונתן בן עוזיאל), מירון (קברי הלל ושמאי), ועלמה (קברי רבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר בן עזריה).
מידותיו והתנהגותו
שמאי נחשב כקפדן ומחמיר גדול בנוגע לתורה ולהלכה. בתלמוד מובא מספר סיפורים המתארים את אופיו הקפדני, כך למשל מתואר כיצד הוא דחה נכריים שבאו להתגייר אצלו מסיבות חסרות חשיבות, בעוד הלל קיבל אותם. על קפדנותו של שמאי, התבטאו שלושת הגרים, ש"קפדנותו של שמאי ביקשה לטורדנו מן העולם. ענוותנותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה"[8]. על ההבדל בהתנהגות שמאי והלל, התבטאו חז"ל: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי"[9]. עם זאת, שמאי הדגיש שמבחינה חברתית יש להיות נעים פנים, כפי אמרתו הידועה, "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"[10].
היה ידוע בחיבתו המיוחדת לשבת, ומסופר שכל מוצר שהיה קונה במשך השבוע, היה מצהיר כי הוא מוקדש לשבת[11]. על התנהגות זו חלק הלל, שסבר שעל האדם לדאוג ולחשוב על אותו היום[12].
מפסקיו
בתלמוד מובא בשם רב הונא, ששמאי והלל נחלקו שלושה פעמים בהלכה: בכמות המינימלית בכדי לחייב הפרשת חלה פסק שיש צורך בקב חלה בשביל לחייב הפרשה, לעומת הלל שפסק שיש צורך בשני קבים, ובכמות מים שאובים, לפסילת מקווה, אז פסק שמאי שתשעה קבין מים שאובים פוסלים, לעומת הלל שפסק שכמות של מלא הין פוסל. בנוסף, פסק שמאי שאישה הרואה דם נידה נטמאת טומאת נידה מהזמן בו היא רואה את הדם, לעומת הלל שפסק שבשל הספק היא נחשבת טמאה למפרע מהפעם האחרונה בה בדקה את עצמה.
בהמשך התלמוד מובא עוד מחלוקת בין שמאי והלל, אודות אדם הבוצר ענבים בכדי לדרוך עליהם בגת: לדעת שמאי, הענבים מוכשרים לטומאה, בעוד לדעת הלל הענבים אינם מוכשרים לטומאה. הלל הקשה על פסק זה של שמאי: "מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה"? ושמאי השיב לו בתגובה, כי "אם תקניטני, גוזרני טומאה אף על המסיקה". בדיון שנערך בין החכמים שהיו במקום, נפסקה ההלכה כשמאי על פי הרוב. הלל קיבל את הדין, וישב בהכנעה לפני שמאי, על אף שהיה הנשיא. על יום זה התבטאו בהמשך שהיה קשה לישראל, כיום שנעשה בו העגל[13]. בעקבות הודאת הלל בפני שמאי בדין זה, לא מנה אותו רב הונא מבין שלושת המחלוקות בהם נחלקו הלל ושמאי[13]. מחלוקת נוספת בין שמאי להלל, היא במחלוקת על הסמיכה ביום טוב, שם אחז שמאי בדעה שאין לסמוך בעוד הלל אחז בדעה שיש לסמוך[2]. עם זאת, היו תקנות בהם אחזו שמאי והלל בדעה אחידה, כדוגמת גזירת טומאה על הידיים[14].
תלמידיו
ערך מורחב – בית שמאי
תלמידיו של שמאי כונו בשם "בית שמאי" והם שמשו הבר פלוגתא של תלמידי הלל שכונו "בית הלל". בתלמוד מובא שהסיבה שרבו המחלוקות בין בית שמאי לבית הלל, הייתה משום שהם לא היו משמשים את רבותיהם הלל ושמאי[15]. בית שמאי התאפיינו בשיטה הקפדנית והמחמירה בעוד בית הלל בשיטה המקלה. ברוב המחלוקות נפסקה ההלכה כדעת בית הלל. בגמרא מובא שהסיבה לכך היא שבית הלל "נוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן"[16].
על אף המחלוקות הרבות, בית שמאי ובית הלל לא היו נמנעים מלקיים קשרים שונים, כקשרי נישואין[17] וכדומה. בשונה ממחלוקות אחרות, מחלוקות בית שמאי ובית הלל מצוינות במשנה כמחלוקת "לשם שמים"[18].
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "שער שלישי: שמאי, הלל ותלמידיהם", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 202-151.
- אלי ויזל בספרו הנשמה התלמודית. בית שמאי ובית הלל.ידיעות ספרים 2014, עמוד 19-46.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שמאי הזקן |
- הרב אהרן הימן, "שמאי הזקן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1120-1118, באתר היברובוקס
- שמאי הזקן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אבי רט והרב בני לאו, מדברים חכמים: שמאי- אליטיזם מאהבה, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית"
- שמאי, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- שמאי הזקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שמאי הזקן, תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב.
- ^ 2.0 2.1 משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'.
- ^ רבי ישראל ליפשיץ מסביר ב"תפארת ישראל" על המשנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב' בסעיף י"ז, לפי הזיהוי של מנחם האב-בית-דין עם מנחם המופיע בקדמוניות היהודים (ספר טו, פרק י) שניבא להורדוס בילדותו שהוא יהיה מלך, על אף שאינו מבית חשמונאי, וכשאכן מלך הורדוס קרא למנחם לשמש בעבודת המלך, ולכן יצא מנחם.
- ^ הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק ראשון כרך שלישי, עמ' כד.
- ^ קדמוניות היהודים, הובא בתולדות תנאים ואמוראים, ח"ב, עמ' 285.
- ^ תולדות תנאים ואמוראים, ח"ב, עמ' 286.
- ^ ספר הדורות, שמאי הזקן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל' עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו.
- ^ מכילתא דרשב"י, כ, ח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט"ז עמוד א'.
- ^ 13.0 13.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת יבמות, פרק א', משנה ד'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ח'.
| שלשלת הקבלה | ||
|---|---|---|
| נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
| אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
| תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
| תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
| אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
| הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. | ||
35934790שמאי הזקן