גמילות חסדים
גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מצוה מן התורה לסייע ולהיטיב עם הזולת ללא כל חשבון ולפנים משורת הדין בכל אמצעי אפשרי: בממונו (צדקה, השאלת חפצים), בגופו (עזרה פיזית, ביקור חולים, השתתפות בשמחות וחסד של אמת) ובדיבורו (עצה טובה, עידוד וניחום).
גמילות חסדים במקורות
מקור החיוב בתורה הוא מהפסוקים:
- "והלכת בדרכיו"[2]
- "אחרי ה' אלקיכם תלכו"[3]
- "והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה"[4]
התורה מרחיבה בסיפור מעשי החסד של אברהם אבינו בהכנסת אורחים,[5] בתפילתו על אנשי סדום[6] ובמסירות נפשו למען לוט אחיינו[7].
במקומות רבים בתנ"ך מודגשת החשיבות הרבה של מצוות חסד בעיני ה':
כי חסד חפצתי ולא זבח
ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך
מלבד זאת ישנן מצוות מיוחדות לגמילות חסדים ספציפית:
- מצות צדקה
- מתנות עניים.
- "והחזקת בו" (סיוע כלכלי).
- מצות הלואה.
- איסור נטילת ריבית.
- מצוות פריקה וטעינה.
- מצות השבת אבידה.
- "וחי אחיך עמך" (הצלה בפיקוח נפש).
- "לא תעמוד על דם רעך".
- מצות אהבת הגר.
- מצות יבום.
גמילות חסד בגופו היא מן המצוות שאין להן שיעור מינימום, וכל המרבה הרי זה משובח[8] לגמילות חסד בממונו ניתן שיעור עד חומש נכסיו[9].
חז"ל קבעו גדרים ופרטים מיוחדים למצוות חסד שונות:
- ביקור חולים
- פדיון שבויים
- הכנסת אורחים
- הכנסת כלה לחופה
- שמחת חתן וכלה
- הלוויה הספד וקבורת המת.
- ניחום אבלים
הבה"ג[10] מנה ארבע מצוות עשה מיוחדות: א. להלביש ערומים. ב. לקבור מתים. ג. לנחם אבלים. ד. לבקר חולים. ברמב"ם[11] הגדירן כמצוות עשה מדברי סופרים.
העוסקים במצוות אלו נחשבים כעוסקים במצוה, ופטורים ממצוה אחרת[12].
מעלה מיוחדת יש בקבורת מתים בהתנדבות הנקראת חסד של אמת מפני שאין בה ציפיית שכר[13].
חז"ל תקנו ברכה מיוחדת למנחמי אבלים:”אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה ה' משלם הגמול.” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח' עמוד ב')
עוד מכלל מצות חסד
- לדבר על לב העני ולהראות לו רצון טוב[16].
- לחשוב על עצה טובה עבור הזולת[19].
מאמרות חז"ל
- "אלמלא גמילות חסדים אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת"[21].
- "רבי עקיבא אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה"[22].
- "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שגמילות חסדים בין בגופו בין בממונו בין לעניים ובין לעשירים בין לחיים ובין למתים"[23].
- "שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים"[24].
- "תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים"[25].
חסיד על פי הפשט הוא אדם המרבה בגמילות חסדים ובנתינה[26] וכן אמרו חז"ל:”האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד” (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י').
מוסדות גמ"ח
מפעלים רבים של ייעוץ משפטי, קבוצות תמיכה, מתן סעד רפואי או נפשי ודומיהם ניתנים לסיווג תחת הכותרת של גמילות חסדים. בנוסף ישנן עמותות רבות העוסקות בעזרה לחלשים ולנזקקים, כגון בחלוקת בגדים ומזון, בהפעלת בתי תמחוי ובמתן סיוע למשפחות מרובות ילדים. ארגונים אלה נקראים לרוב גמ"חים.
הקיצור גמ"ח הוא ראשי תיבות של גמילות חסדים, שקנה לעצמו משמעות ספציפית של מתן הלוואות ללא ריבית ללא מטרות רווח. קיימים בעולם היהודי אלפי מוסדות גמ"ח (הקרויים גמ"חים), קטנים וגדולים, רובם פועלים במגזר החרדי. גמ"חים מתלווים לרבים מבתי הכנסת ולמוסדות אחרים ובראש ובראשונה מלווים כסף לחברי הקהילה של המוסד או בית הכנסת. חלק מהגמ"חים מלווים כסף השייך לגמ"ח והמתקבל מתרומות. גמ"חים אחרים מקבלים הפקדות ופועלים כמעין בנק ללא מטרות רווח.
המושג גמ"ח התרחב גם למוסדות המשאילים ציוד ללא כוונות רווח. קיימים גמ"חים רבים, לדוגמה השאלת שמלות כלה, כלי אוכל לשמחות, ציוד רפואי (גמ"ח תרופות), ריהוט לתינוק, סידורים וחומשים.
כמו כן קיימים גמ"חים בדמות מוקדים להשבת ילדים אובדים[27], שפועלים בשכונות חרדיות, שמסייעים להורים במקרים שילדם הקטן אבד באזור מגוריהם[28], לרוב מתקיימת הפעילות בשבתות וחגים בהם נמנעים ההורים להשתמש מיד בשירותי ההצלה הרגילים כדי להימנע מחילול שבת.
יש גמ"חים שמחלקים ציוד מתכלה כמו מוצצים ותרופות, במיוחד כשהחנויות סגורות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"), אהבת חסד, ספר המפרט את דיני המצווה וחשיבותה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גמילות חסדים |
- גמ"ח ברשת, פרויקט אגורה
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, ספר המצוות מצווה רו.
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ט', תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ד עמוד א' ספר המצוות מצווה ח'. ספר החינוך מצווה תרי"א. על טעם הכללת המצווה בספר המצוות ראו תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם סימן ס"ג.
- ^ ספר דברים, פרק י"ג, פסוק ה', ספרי שם, ספר יראים קנ"ג-קנ"ד.
- ^ ספר שמות, פרק י"ח, פסוק כ',תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ט עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל' עמוד ב'. בספר המצוות היא לא נמנית, על פי כללו של הרמב"ם שאינו מונה מצוות כלליות. הבה"ג, רבינו יונה (שערי תשובה, שער ג' אות י"ג) והריטב"א (בבא מציעא שם) מונים זאת כמצוות עשה, וכן הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות, שורש א' ובספר חרדים.
- ^ ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק א'
- ^ ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק כ"ג
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד
- ^ משנה, מסכת פאה, פרק א', משנה א'
- ^ ירושלמי שם
- ^ (מצוות עשה לג- לו)
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ז עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ו, פסקה ה', רש"י ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק כ"ט
- ^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י"ד
- ^ אגרת התשובה לרבינו יונה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ט עמוד ב'
- ^ אהבת חסד פרק ג סעיף ה
- ^ שערי תשובה חלק ג אות נה
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ב'
- ^ מדרש אותיות דרבי עקיבא
- ^ בראשית רבה, פרשה כ"ד, פסקה ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ט עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ד עמוד א'
- ^ מסילת ישרים פרק יט
- ^ פרסום רשימת המוקדים באזור ירושלים באתר ארגון זק"א
- ^ יצחק טסלר, בני ברק: הנה עוד ילד אבוד, באתר nrg, 10 באוגוסט 2010
