חזרת הש"ץ

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזרת הש"ץ (שליח ציבור) היא חלק מן התפילה היהודית. בחלק זה חוזר שליח הציבור על תפילת העמידה לאחר שכל יחיד מתפלל בלחש. את החזרה תיקנו אנשי כנסת הגדולה כדי להוציא ידי חובת תפילה גם את אלו שאינם יודעים להתפלל לבדם את תפילת העמידה שנאמרת בלחש[1]. תקנה זו הייתה רבת משמעות בטרם המצאת הדפוס שכן לא לפני כל המתפללים היה סידור כתוב. חזרת הש"ץ קיימת בתפילת שחרית, מנחה, מוסף וכן בתפילת נעילה ביום כיפור. בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ מפני שמעיקרה תפילה זו היא רשות, ותקנו חזרת הש"ץ רק לתפילות שהן חובה. בערבית של שבת אומרים תפילה הנקראת מעין שבע שהיא קיצור תפילת שבע אותה מתפללים בשבת.

התקנה קיימת גם במקומות שכל הציבור יודעים להתפלל לבד, שכן צורת התקנות להתקיים בכל המקרים אף כשאין הטעם שייך במקרה המסוים הזה.[2] גם מתאפשר בזה לומר תוספות בתפלה שאסור לומר בתפלת לחש כגון קדושה ומודים דרבנן.[3] כמו כן מי שטעה בתפלתו יכול לצאת בחזרת הש"ץ אף שיודע להתפלל לבד.[4]

במהלך החזרה נוספים קטעים שאותם אין היחיד אומר בתפילתו בלחש: קדושה, מודים דרבנן וברכת כהנים.

לקיום חזרת הש"ץ יש צורך במניין ולכן היא נחשבת לעיקרה של תפילה בצבור שחשובה מאוד ביהדות. מסיבה זו יחיד או אפילו מספר יחידים שמתפללים אינם חוזרים על התפילה. אם ישנם מספר אנשים שכבר התפללו והם משלימים למניין לאחרים שטרם התפללו או שהזמן קצר ניתן לקיים תפילה קצרה שבה נאמרות רק שלוש הברכות הראשונות וקדושה בקול והשאר בלחש וזאת ללא תפילה בלחש קודם החזרה.

מקור

לחש וחזרה

במשנה[5] מובא דעת חכמים שחייבים להתפלל גם תפילה בלחש וגם לקיים חזרת הש"ץ[6]. ודעת רבן גמליאל שמספיק לקיים רק חזרת הש"ץ וכולם ישמעו ויצאו ידי חובה. בתלמוד פירש רבי אבא שלא נחלקו, אלא חכמים דיברו בתפילות של שאר ימות השנה, ורבן גמליאל דיבר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים. הרמב"ם[7] פסק כדברי רבי אבא. בספר ארבעה טורים [8] כתב שכיום לא נוהגים לסמוך על דברי רבן גמליאל אף בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, מהחשש שלא יקשיבו לכל דברי הש"ץ ולא יצאו ידי חובה. ולכן הנוהג היום ברוב קהילות ישראל לקיים תפילת לחש וחזרה גם בראש השנה ויום הכיפורים. בחלק מיהדות תימן עד היום בתפילת מוסף של ראש השנה מתפללים רק תפילה אחת.

הלכות חזרת הש"ץ

  • על פי ההלכה במהלך חזרת הש"ץ יש לשתוק ולהקשיב לחזן כדי לענות אמן לאחר הברכות, וגם לא יתפלל או ילמד אז.[9] רבנו אשר כתב בתשובה אם אין ט' שמקשיבים לחזן, קרובים ברכותיו להיות לבטלה.
  • יש נוהגים לעמוד בחזרת הש"ץ.[10]
  • לפני ברכת אתה קדוש אומר הציבור והחזן קדושה.
  • בזמן שאומר החזן את ברכת מודים אומר הציבור את מודים דרבנן.
  • בין ברכת מודים לברכת שים שלום אומרים הכהנים את ברכת כהנים (ברכה זאת נאמרת רק במהלך תפילת שחרית ובתפילת מנחה של תענית ציבור).

קיצור חזרת הש"ץ - (מנחה קצרה)

לפי התקנה הש"ץ צריך לחזור על כל ברכות התפילה גם בתפלת מנחה. [11] רב האי גאון הורה שכשאין שהות ביום קודם השקיעה להתפלל כל חזרת הש"ץ, יחזור החזן לאחר תפלת הלחש רק על שלש ברכות ראשונות כדי לומר קדושה.[12] הרדב"ז ובית יוסף הביאו מנהג [13] ספרדי שבתפלת מנחה השליח ציבור רק אומר בקול ג' ראשונות וג' אחרונות ואילו שאר התפילה אומרים כולם בלחש. חכמי צפת בדור שלפני הבית יוסף החרימו את הנוהגים כן (כשיש שהות ביום) מאחר שצריך לחזור על כל הברכות[14]. יש נוהגים במנחה שאף כשיש שהות לומר כל חזרת הש"ץ שהחזן אומר בהתחלה בקול ג' ברכות ראשונות עם קדושה, וכולם מתפללים ביחד איתו בלחש עד אז, ואחר כך ממשיכים כולם את התפילה בלחש עד סופה. [15]

כיום נהוג לקיים מנהג זה בתפילת מנחה (ובמוסף). ביהדות אשכנז בזמן אמירת החזרה הציבור שותק ולאחר קדושה מתחילים להתפלל בלחש מתחילת התפילה. עדות המזרח נוהגים להתחיל להתפלל ביחד עם השליח ציבור. יהדות מרוקו נהגו כמנהג שהובא ברדב"ז.

ביטול חזרת הש"ץ

כפילות התפילה בלחש ובקול גרם לשיעמום הציבור הבקיאים בזמן חזרת הש"ץ, והחלו לפטפט אז ולהתעסק בעניינים אחרים וזה גרם לחילול השם. הרמב"ם ביטל מחמת זה את הכפילות כהוראת שעה ועת לעשות, ותיקן שיהיה רק תפילה אחת, החזן בקול להוציא את שאינם בקיאים, וציבור הבקיאים בלחש ביחד איתו. הרמב"ם חשש אף מתדמית התפילה היהודית בעיני הגוים: " ...ותימנע אריכות החזרה ויסר חילול השם שנתפשט בין הגויים, והוא שהיהודים רוקקין וכחין ומסיחין בתוך תפילתם".

תקנה זו התקיימה כמה מאות שנים עד שהרדב"ז ביטלה והחזיר כפילות התפילה כפי ההלכה. על פי דברי האר"י בשער הכוונות, אין לבטל את החזרה, כיון שעל-פי הקבלה, מעלתה הרוחנית גבוהה מתפילת הלחש.

בתקופת מהרי"ץ נהגו ביהדות תימן כתקנת הרמב"ם להתפלל תפילה אחת בתפילות מנחה (שבת וחול) ובמוסף של שבת[16], אך כיום רק חלק מיהדות תימן נוהג רק בתפילת מוסף להתפלל תפילה אחת[17]. בפלג הדרדעים אין כלל לחש בשום תפילה.

במרבית קהילות התנועה הרפורמית נהוג להתפלל בלחש, ללא חזרת הש"ץ.

לקריאה נוספת

  • תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קכ"ד
  2. שו"ע או"ח סי' קכ"ד סעי' ג'
  3. רא"ש מגילה פרק ג' סי' ז'
  4. שו"ע או"ח סי' קכ"ד סעי' י'
  5. משנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ט'
  6. הסיבה לדבריהם שאין היחיד שיודע להתפלל לחש יוצא בתפילת חזרת הש"ץ.
  7. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה, פרק ח', הלכה י' ודעת העיטור פסק שאף בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים חייבים לעשות חזרה - הרב יוסף קארו נדחק בכוונתו מכח השאלה איך לא פסק כדברי התלמוד.
  8. סימן תקצ"א
  9. שו"ע או"ח סי' קכ"ד סעי' ד' וט' ומ"ב שם ס"ק י"ז
  10. רמ"א שם סעי' ד'
  11. טור ובית יוסף סימן רל"ד
  12. שבלי הלקט סימן מ"ז. וכן פסק שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ב, סעיף א'. דעת הרמ"א שבאופן זה כולם יתפללו בבת אחת, החזן בקול והאחרים בלחש.]
  13. חלק ד סימן ה - הרדב"ז קורא לבטל מנהג זה
  14. בית יוסף אורח חיים סי' רל"ד סעי' א'
  15. מנהג כמה ישיבות ליטאיות שהתחיל לאחר השואה מחשש שישוחחו בזמן חזרת הש"ץ[דרוש מקור].
  16. שו"ת פעולת צדיק להרב יחיא צאלח חלק ג' סימן קל"ז.
  17. שלחן ערוך המקוצר לרב רצאבי, סימן נ"ח, סעיף י"ז. סידור מנחה וערבית של הוצאת פעולת צדיק ב"סדר תפילת מנחה".


מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.