מקום פטור

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדחן הוא דוגמה למקום פטור

מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת. לרשות זו ניתן להכניס או להוציא חפץ או משא בשבת, ללא הגבלה.

מהתורה ישנם רק שלש רשויות, וכל מקום שאינו מוקף במחיצות (רשות היחיד), או שאינו מקום הילוך לרבים (רשות הרבים) הוא מקום פטור. אולם חכמים תיקנו רשות רביעית והיא הכרמלית שבה אסור לטלטל, ומקומות רבים שהם מקום פטור מהתורה הם כרמלית מדרבנן.

גדרי מקום פטור

מקום פטור הוא כל שטח שאין בו ארבעה על ארבעה טפחים (כ- 1000 סמ"ר) מרובעים, ובלבד שגובהו או עומקו יהיה מעל שלושה טפחים מהקרקע (כ- 24 ס"מ). אף שטח שאורכו או רוחבו גדולים מאוד, אם המימד השני קטן מ-4 טפחים (כ- 32 ס"מ), הרי הוא נחשב למקום פטור, כיוון שאין בו ריבוע שלם של ארבעה על ארבעה טפחים, ולא מתחשבים בשטח הכולל.

מקום שגובהו או עומקו קטן מג' טפחים, בטל לרשות בה הוא עומד ואינו מקום פטור.

מקום פטור יכול להיות גם בדברים המחוברים לקרקע. מאידך כלי שאינו מחובר לקרקע אינו נחשב למקום פטור[1]. דוגמאות למקום פטור הם מדחן, ברז כיבוי, סלעים קטנים ותעלה צרה.

מקום פטור יכול להיות ברשות הרבים, אולם אינו יכול להיות ברשות היחיד, שאז הוא בטל כלפי רשות היחיד. ישנה מחלוקת האם יכול להיות מקום פטור בתוך כרמלית או שגם במקרה כזה, המקום פטור בטל לרשות בו הוא עומד.[2]

דיני הוצאה במקום פטור

  • מותר להכניס ולהוציא חפץ או משא ללא הגבלה ממקום פטור לרשות היחיד, לכרמלית, לרשות הרבים ולמקום פטור אחר[3].
  • מדרבנן אסור להשתמש במקום פטור כדרך להוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים, גזירה שמא יעביר בצורה ישירה מרשות היחיד לרשות הרבים, שהוא איסור מהתורה. אולם ישנה מחלוקת האם אפשר להשתמש במקום פטור כדי להוציא חפצים בין רשויות שאיסור ההוצאה בהם הוא מדרבנן (פעולה זו קרויה בהלכה בשם "החלפה ברשויות דרבנן")[4]. להלכה נפסק שבמקום הצורך הדבר מותר[5].
לדין זה שימוש רב בצבא, שכן בו מרובים המקומות שאינם מעורבים, ומשתמשים במקום פטור על מנת להוציא חפצים בין רשויות, כאשר יש צורך בדבר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים