ספר הקנה

ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך לספרות הקבלה שקדמה לאר"י. ככל הנראה זו יצירה שנערכה במהלך המאה ה-14 או בראשית המאה ה-15. סגנונו דומה לספר הפליאה ונראה כי מחבר אחד להם, כותבים רבים כינו את ספר הפליאה בשם ספר הקנה.

מחבר הספר

בזהות מחבר הספר ישנו ויכוח בין החוקרים. הספר מיוחס במסורת לרבי נחוניה בן הקנה או לרב אביגדור קרא. הקדמת הספר מתחילה ”אמר קנה אבן גדור בנו נחום ממשפחת רם נאחז ממשפחת רבי נחוניא בן הקנה” ובהמשך מזכיר חלום שאביו חלם בשנת ד'תקי"א (751). כבר החיד"א פקפק בכך שהמחבר הוא רבי נחוניה בן הקנה או שהוא חי בתקופת התנאים, שכן הוא מזכיר בספר את אביי ורבא. וכבר לפני כן כתב הרב משה קורדובירו שאין רבי נחוניא מחבר "ספר הקנה", כיון שהקנה מקלל את עמי הארץ ומתפלל עליהם לרעה, מה שלא תואם לדמותו של רבי נחוניה, וכן מצויים בו ציטוטי לשון מהרמב"ם.

רוב החוקרים טוענים שהספר נכתב בספרד. לעומת זאת, החוקר אהרן (אדולף) ילינק סבור היה כי מדובר במחבר שחי בביזנטיון, ובעקבותיו צעד גם פרופ' ישראל מ' תא-שמע אשר טען כי מחבר הספר הוא מיוון מכיוון שהוא מצטט קטעים מתפילת העמידה בנוסח רומניא.

לגבי זמן החיבור נחלקו החוקרים רבות והטווח משתרע על כל המאה ה-14 והמאה ה-15. פרופסור מיכל אורון הביאה ראיות רבות לכך שחובר באימפריה הביזנטית בסוף המאה ה-14 או בתחילת המאה ה-15.

סגנונו

הספר כתוב כדיון בין תלמיד למורו. התלמיד מרבה לשאול על סתירות לכאורה בין דברי חז"ל לפשוטם של הכתובים, וכן על קשיים שיש בדרשותיהם על הכתוב. רבו עונה לו שמדובר בהסתרת סודות עמוקים שהם השורש האמיתי להבנת התורה ודברי הנביאים.

השפעות על שבתאות

בספרה "נשים והכפירה השבתאית" שיערה עדה רפפורט-אלברט שספר הקנה ושאלותיו ותשובותיו לגבי חיוב נשים או פטור ממצוות שונות, התלויה בחטא אדם הראשון, שלא באשמתה של חוה, היווה את הבסיס המרכזי לרעיון שחרור האישה של שבתאי צבי, ולתפיסה שהגעתו כמשיח משחררת אותן סוף סוף מן העונש על החטא הקדמון.

הפצת הספר והתנגדות לו

הספר הודפס על ידי הרב שלמה לוצקר בעיר פאריצק בשנת ה'תקמ"ו (1786). הספר הודפס שוב בשנת ה'תרנ"ד (1894) בעיר קראקא ללא ההקדמה שהודפסה בחלקה בנפרד עם פירוש.

בספר יש דברים הנוגדים את דברי חז"ל, ואף דברים הנראים כמבזים את התורה שבכתב ושבעל פה. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החלה לצוץ התנגדות לספר בקרב רבנים. הרב יצחק אייזיק שר כתב ביקורת על אופן כתיבת הספר המשלב ניגוח של דברי חז"ל, ומשום כך התנגד לקריאה ולימוד מן הספר הזה:

ראיתי בספר הקנה המיוחס לאביו של ר' נחוניה בן הקנה (מה שקשה מאוד להאמין שזה המחבר, וגם הפרדס לרמ"ק כתב שאינו... ומדבר נגד דרשות חז"ל שלא כהוגן בדברים קלושים, רק להראות ולהוכיח שרק ע"פ הסוד אפשר להבין אותם)
ושם ראיתי שהוא מגנה מאוד פשט הכתוב... ומראה שהעיקר הוא הסוד... ואנחנו יודעים בבירור כמו שאמר הגר"א ז"ל שהסוד צריך שיהיה מוסכם עם הפשט, ואם לאו, אין לסמוך על הסוד, שאינו מובן ובקל טועים בו. ...ופשט המקרא צריך שיסכים עם התושבע"פ.
...והנה גם בימינו אלו אנו רואים שההולכים אחר הכופרים מראים התירים על פי רמז וסוד נגד הפשט ודבר זה נקרא מגלה פנים בתורה, והנפש אשר תעשה ביד רמה, כשהוא מורה למעשה ע"פ סודותיו ודרשותיו. ה' ירחם

— לקט שיחות מוסר, בני ברק ה'תשנ"ה, חלק ב' עמ' שס"ז.

לקריאה נוספת

• ישראל מ' תא שמע,"היכן נתחברו ספרי ה'קנה' וה'פליאה'?" בתוך "כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג: איטליה וביזנטיון", ירושלים תשס"ו

קישורים חיצוניים

• הטקסט של ספר הקנה ללא ההקדמה
• אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ט', עמוד 199, ערך קנה (אתר HebrewBooks)
• מהדורת תרנ"ד באתר HebrewBooks
• כתב יד, ספר הקנה, מאה 16, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• קנה אבן גדור. ספר הקנה, דף שער בספרייה הלאומית
• ספר הקנה באתר היברובוקס.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38214468ספר הקנה