יעלה ויבוא
יעלה ויבוא
|
|---|
|
אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵטָה לְטוֹבָה[1] לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם: בראש חודש: 'רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ' בפסח: 'חַג הַמַּצּוֹת' בשבועות: 'חַג הַשָּׁבוּעוֹת' בסוכות: 'חַג הַסֻּכּוֹת' בשמיני עצרת: 'הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת' בראש השנה: 'הַזִּכָּרוֹן הַזֶה'
זָכְרֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה |
| נוסח אשכנז |
תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים. תפילה זו תוקנה על ידי חז"ל ועניינה הוא בקשה שה' יזכרנו לטובה, בניין בית המקדש והשבת עבודת הקורבנות.
משמעות הברכה
תוספת זו נאמרת בברכת "רצה" (ברכת עבודה[2]) שבתפילת העמידה, בערבית, שחרית ומנחה (אך לא במוסף[3]) של ראש חודש וחול המועד, ובברכת ירושלים שבברכת המזון של ראש חודש, ימים טובים וחול המועד. ביום טוב ובימים נוראים, התפילה נאמרת בברכה האמצעית של תפילת העמידה במקום בברכת רצה.
מיקום התוספת בברכת רצה העוסקת בבנייתו מחדש של בית המקדש וחידוש העבודה בו, ובברכה המקבילה לה בברכת המזון - "רחם (נא) ה' אלוקינו על ישראל עמך... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו...". משמעות המיקום הזה היא שבהזכרת החג בתפילה ובברכת המזון מתפלל היהודי לאלוקיו שיחדש את עבודת בית המקדש, וכך יתאפשר הביטוי המקורי של החג - הקרבת הקרבנות המיוחדים לו בבית המקדש.[4]
דיני הברכה
בברכת המזון
שכח לומר יעלה ויבוא במקומו הרגיל, ונזכר קודם שהתחיל את הברכה הרביעית (הטוב והמיטיב), בראש חודש יאמר שם בנוסח זה:
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון
ואם חל בשבת, אומר "שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזיכרון".
ואם שכח ביום טוב אומר:
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים.
ואם חל בשבת אומר "שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים".[5]
אם נזכר רק לאחר שהתחיל את הברכה הרביעית, דינו הוא כך: כל סעודה שחייב לאוכלה כגון סעודות שבת ויום טוב, צריך לחזור ולברך שנית, וסעודה שאינה חובה אינו צריך לשוב ולברך.
בתפילה
שכח לומר יעלה ויבוא במקומו הרגיל, ונזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" מברכת רצה - יסיים "למדני חוקיך", ויחזור ל'יעלה ויבוא'.
אם נזכר אחרי שהתחיל מודים יחזור ל"רצה". ואם נזכר לאחר שעקר רגליו: בשחרית ובמנחה צריך להתפלל פעם נוספת, ובערבית של ראש חודש - אין צריך לחזור, ושל חול המועד - צריך לחזור.
ביום טוב שחל בשבת
ביום טוב שחל בשבת, נחלקו הפוסקים אם יש להזכיר שבת ביעלה ויבוא. דעת הרמ"א[6] והט"ז[7] שיש להזכיר, ודעת המהרש"ל[8], הב"ח[9], ובעל הלבושים[10] שאין להזכיר. אפילו הסוברים שאין להזכיר מודים שאין למחות במי שמזכיר, שכן אין כאן ברכה לבטלה[7].
בתרבות
- יעלה ויבוא - מלהקת הילדים יונגערליך באלבום יונגערליך 2[11]. גרסת כיסוי לשיר בוצעה באלבום לחיים קומזיץ 4.
קישורים חיצוניים
- יעלה ויבוא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יעקב רוטשילד, עיונים בתפילות ראש חודש, מחניים צ', תשכ"ד, עמ' 56–62, באתר "דעת"
- מידע על יעלה ויבוא בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בסידורי אשכנז הישנים, אין אחידות בשאלה אילו מילים מקבלות וא"ו החיבור ואילו מילים לא. הנוסח המובא הוא הנהוג היום ברוב קהילות נוסח אשכנז. עיין סידור אזור אליהו, ירושלים תשס"ח, עמ' נא, ועיין בסידורי רעדלהיים שמופיע נוסח שונה מהמקובל בעניין זה. יש קהילות כמנהג אשכנז המערבי הנוהגות לפי נוסח רעדלהיים.
- ^ בירושלמי ברכות פ"ד ה"ג אומר שהסיבה למיקום ברכה זו בעבודה היא בהיותה ברכה לעתיד.
- ^ לפי נוסח הספרדים, אומרים אותה בתפילת מוסף של ראש השנה, בה היא נכללת כחלק מברכת זכרונות, ובברכה האמצעית של מוסף של יום הכיפורים. בשאר הנוסחאות לא אומרים אותה במוסף, גם בימים נוראים.
- ^ רש"י, מסכת שבת, דף כ"ד עמוד א' שכתב: ואומר מעין המאורע בעבודה לבקש רחמים על ישראל ועל ירושלים להשיב העבודה למקומה
- ^ כל הנוסחאות הללו משולחן ערוך או"ח קפח.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"ז, סעיף ג'
- ^ 7.0 7.1 טורי זהב, אורח חיים, סימן תפ"ז
- ^ רבי שלמה לוריא, ים של שלמה על מסכת ביצה, פרק ב', סימן י"ג, באתר היברובוקס
- ^ בית חדש, אורח חיים, סימן תפ"ז
- ^ רבי מרדכי יפה, לבוש אורח חיים סימן תפ"ז סעיף א', באתר היברובוקס
- ^ יעלה ויבוא, מקהלת הילדים יונגערליך, להאזנה באתר יוטיוב.
| תפילת העמידה | ||
|---|---|---|
| שלוש הברכות הראשונות | ||
| ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | 
|
| הברכות האמצעיות | ||
| בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
| בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
| בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
| בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
| שלוש הברכות האחרונות | ||
| ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
| תוספות | ||
| הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • שאלת גשמים | |
| בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
| בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
| תפילות העמידה השונות | ||
| בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
| בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
| ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
35510217יעלה ויבוא